יעקב א. לוסטיגמן
לקראת חודש אלול, על המשמעות המיוחדת שלו בעולם הישיבות, שיחרנו את פניו של ראש ישיבת 'קרית מלך' הגאון הגדול רבי שלמה קנייבסקי שליט"א, בנו חביבו של מרן שר התורה רבינו הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, וביקשנו לשמוע מפיו דברי הכנה והדרכה לימים קדושים ונשגבים אלו.
"בחודש אלול צריך כל יהודי להתכונן כראוי לקראת הימים הנוראים כידוע, זה גם זמן של התחדשות בהיכלי התורה, מתחילים שנת לימודים חדשה וכל אחד כמובן רוצה שהוא וילדיו יצליחו בשנה הבעל"ט, בהחלט יש עבודה רוחנית רבה שצריכים לעשות בחודש אלול.
"אבל החלק הכי חשוב בעבודה המיוחדת של חודש אלול, הוא החלק של שמירת האיזון העדין בין רצינות לבין עצבות חלילה וחס, וצריכים להיזהר מאוד שלא להפוך את החודש הזה לחודש של עצבות ודיכאון, כי מי שנופל למצב לא רצוי זה, יצא שכרו בהפסדו".
"רבינו הגר"א מווילנא כותב שבראש השנה, בזמן תקיעת שופר צריכים להיות בשמחה עצומה. מי שלא מבין את הנושא הזה, של האיזון בין ההרגשים השונים, לא מסוגל להבין. איך אפשר לשמוח בזמן שופט כל הארץ יושב על כס המשפט וכולנו עוברים לפניו כבני מרון, אבל האמת שזה בכלל לא סותר, אלא אדרבה דווקא בגלל ששופט כל הארץ יושב על כס המשפט מאפשר לנו להתחרט ולחזור בתשובה על החטאים שלנו, זאת סיבה לשמוח שמחה עצומה".
- ומה עם חרדת הדין? האם אנחנו אמורים לבוא לראש השנה עם תחושה של אדישות חלילה?
"כמובן שלא", משיב ראש הישיבה שליט"א. חרדת הדין במקומה עומדת, אבל צריכים להבין קודם כל מה זה חרדת הדין.
"ניקח דוגמה מאדם שהסתבך עם החוק כאן בעולם הזה, ועליו להגיע לבית המשפט. כמובן שאם הוא יהיה אדיש ולא ידאג להגן על עצמו במהלך המשפט, הוא יקבל עונש חמור מאוד. צריך שתהיה לו אימת הדין, שהוא יתכונן כראוי ויעשה כל מאמץ כדי לצאת זכאי, אבל מה מצופה ממנו? שיהיה בדיכאון וישב בבית המשפט עם פנים נפולות ועיניים כבויות? זה מה שיציל אותו?
"מה שיציל אותו זה אם הוא יתייחס לאישומים התלויים כנגדו ברצינות ובכובד ראש, יחשוש מהתוצאה וכתוצאה מהחשש הזה ייכנס לפעולה ויעשה כל מאמץ כדי להתגונן. אדם כזה ישכור את עורך הדין הטוב ביותר שידו משגת כדי תשלום שכרו, הוא יחפש ראיות שיכולות לזכות אותו, ישקיע בחיפוש עדים שיכולים להעיד לטובתו, הוא יהיה פעיל! נמרץ! לא יישב בדיכאון ויחכה לראות כיצד נחרץ גורלו. זאת חרדת הדין אמיתית.
"במקרה שלנו, שאנחנו מוזמנים למשפט בפני מלך רם ונישא, יש לנו עוד דרך: תשובה! אדם השב בתשובה על מעשיו, זוכה להגיע לדין כשכתב האישום נגדו נמחק!
"קיבלנו מתנה גדולה ועצומה, יש לנו כלי עוצמתי שנקרא תשובה, אנחנו צריכים לשמוח שיש לנו אותו, חודש אלול זה זמן שבו צריכים לצאת בריקוד, ב"ה שזכינו שאנחנו יכולים לעשות תשובה ולהיטהר מכל הטומאות והחטאים שדבקו בנו".
- כלומר, בחודש אלול אנחנו לא אמורים להתעסק עם 'מי יחיה ומי ימות'? הרי אנחנו מתקרבים משפט שבו כל העתיד שלנו תלוי על בלימה, צריכים להתעלם מכך ולא לחשוב על זה?
"צריכים לחשוב על זה, אבל במינון הנכון. כשאדם רואה שהוא מאבד את הרצינות וחלילה נתפס לאדישות, צריכים לקחת בחשבון שיש 'מי יחיה ומי ימות'. מותר ואפילו צריך להיזכר במקרים מצערים שאירעו בשנה החולפת, ולהפנים את האמונה שהם נגזרו בראש השנה.
"אבל המטרה של זה היא לא כדי להיכנס למצב של עצבות חלילה, אלא רק כדי להזדעזע מעט לשמור על רצינות, ולשמוח שיש לנו אפשרות לתקן את מעשינו ולהציל את עצמנו בראש השנה מפני גזר דין קשה".
- אבל למעשה אנחנו הרי משתדלים כל שנה בחודש אלול להתנקות מחדש מכל העבירות שבידינו, ויטען הטעון, בצדק אני פוחד מאוד מאימת הדין, כי התשובה שלי לא שווה כלום, והראיה שגם בשנה שעברה חזרתי בתשובה כביכול, והרי אני ככלי מלא בושה וכלימה פעם נוספת???
"בחורי הישיבות בימינו רגילים לשתות ולאכול בכלים חד פעמיים, אבל עד לא מזמן בחדרי האוכל של הישיבות היו כוסות וצלחות מפלסטיק, ומטבע הדברים לא בכל הישיבות היו מקפידים מאוד על הניקיון של הכלים הללו.
"באחת הישיבות טענו הבחורים שמאחר והלכלוך נשאר בכוסות. כל יום עוד קצת לכלוך ועוד קצת לכלוך, נוצר מצב שהתכולה של הכוס הולכת ומצטמצמת כי היא בית הקיבול שלה קטן ככל שדבק עוד לכלוך בדפנות הכוס.
"היו הבחורים מתלוצצים בינם ובין עצמם, שהרי זה ממש נס שפעם בשנה עורכת הישיבה כינוס לתורמים, ואלו מתארחים בחדר האוכל, כך נאלצת הנהלת המטבח לשטוף את כל הכוסות כראוי. אחרת, הם טענו, לא היו יכולים בכלל לשתות בכוסות הללו, כי הן היו מתמלאות לכלוך ולא היה נשאר מקום לשתייה.
"הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל, היה אומר שזה בעצם מה שקורה בחודש אלול. האדם מתמלא בלכלוך שדבק בו בכל ימות השנה, כל כך הרבה לכלוך שמצטבר, עד שכביכול כבר לא נשאר מקום. כשמגיע חודש אלול, זה כמו שבאים האורחים לישיבה, פעם בשנה מנקים את הלב, שלא יהיה מלא וגדוש בלכלוך חלילה".
- על מה בכל זאת צריכים לשים את הדגש בחודש אלול?
"החלק העיקרי של חודש אלול זה לבדוק את עצמנו, היכן אנו נמצאים. כל ילד יודע את המשל המפורסם לבעל חנות שפעם בשנה עורך 'ספירת מלאי' וצריך לבדוק אם הוא מרוויח או מפסיד, כך גם כל יהודי צריך לעשות פעם בשנה, בחודש אלול, בדק בית פנימי בנגעי לבבו ובנבכי נפשו, לראות אם הוא עובד ה' או שחלילה לא.
"אבל למשל המפורסם הזה יש חלק נוסף שמשום מה הוא קצת פחות מפורסם. כשבעל עסק עושה 'ספירת מלאי', הוא עושה שתי בדיקות. אחת היא בדיקה כללית, אם אני מפסיד או מרוויח. אבל הבדיקה היותר חשובה היא הבדיקה הפרטנית – איפה אני מרוויח ואיפה אני מפסיד. כל אחד ואחד מהמוצרים שהוא מוכר או מייצר בעסק שלו עובר בדיקה, האם שווה לי להמשיך להחזיק את המוצר הזה או שאולי עדיף לוותר עליו!
"גם אם העסק רווחי מאוד, זה לא אומר שכל האגפים שלו רווחיים, אולי יש איזה חלק בעסק שגורם הפסדים וזקוק לתיקון משמעותי?
"ועכשיו לנמשל. זה לא מספיק לבדוק אם אני עובד ה' או חלילה לא. הסדיקה צריכה להיות הרבה יותר פרטנית. איך התפילה שלי? אני מכוון מספיק טוב? אני מבקש מהקב"ה בצורה של בקשה אמיתית מתוך אמונה וביטחון שהוא שומע את התפילה שלי ובכוחו למלא את בקשתי? אני מאמין בכח של התפילה שלי וביכולת שלה לחולל שינוי? אחרי התפילה אני מרגיש קרוב יותר לקב"ה?
"כך גם לגבי הלימוד. זה לא רק "אם אני לומד מספיק", אלא גם האיכות של הלימוד, גם השאלה אם אני חוזר מספיק על מה שלמדתי, האם אני לומד בצורה נכונה, האם אני לומד בחשק ובשמחה, האם כשאני לומד באמת אכפת לי לדעת מה רצון ה' ומה הכוונה במילים הכתובות לפני או שאני מסתפק באמירת המילים והשמעת סברות שהן חיצוניות לי כביכול ולא נוגעות אלי חלילה. כך גם לגבי כל התחומים של עבודת ה' הן בדברים שבין אדם למקום והן בדברים שבין אדם לחברו.
"המטרה היא לא להיכנס לדיכאון חלילה וחלילה על מה שלא בסדר, אלא ההיפך לשמוח על ההזדמנות שיש לנו להשתפר, לכפר על העבר ולקדם את פני העתיד כשאנחנו במצב רוחני גבוה יותר.
"מי שזוכה לחיות עם המהלך הזה בחודש אלול, אשריו ואשרי חלקו! ומי שלא, מוטב שיחשוב שעכשיו חודש תמוז או חשוון, ולא ישקיע את עצמו ואת סביבתו בעצבות חלילה. אלול צריך להיות חודש של עליה רוחנית, לכל הפחות צריכים להשתדל שלא יהפוך לחודש של ירידה…".