"ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם" י"ז ט'
בכינוס שנערך לרגל מלאת שישים שנה להקמתה של ישיבת 'חכמי לובלין' בראשותו של מרן פוסק הדור רבינו הגר"ש ואזנר זצ"ל, נשא רבינו דברים בפני תלמידיו האהובים וסיפר להם על ימיו הראשונים בישיבה ובשכונת 'זכרון מאיר' שהוא היה ה'מרא דאתרא' שלה.
למעשה מי שהקים את השכונה, וגם את 'ישיבת חכמי לובלין' היה הנגיד רבי יעקב הלפרין זצ"ל, שחולל גדולות ונצורות להקמת עול תורה וחיי תורה בארה"ק. רבי יעקב היה דבוק במרן החזון איש ולא זז פסיעה אחת בלי לשאול לדעתו.
כשהקים את שכונת 'זכרון מאיר', ביקש הרב הלפרין להקים בה גם ישיבה על שמו ולזכרו הטהור של גאון ישראל רבי מאיר שפירא זצ"ל, מייסד 'הדף היומי' ומייסד ישיבת חכמי לובלין המקורית שהיתה מגדלור של תורה בפולין ובאירופה כולה, לפני שעלה הכורת על יהדות אירופה.
באותה עת ביקש רבי יעקב הלפרין למנות גם רב לשכונת 'זכרון מאיר' שהקים בעמל וביגיעה רבה, וכמובן שאת החיפוש עשה על פי ההכוונה וההדרכה שקיבל ממרנא החזון איש זצ"ל.
רבינו החזון איש ביקש מכמה מנאמניו שהתגוררו בירושלים, שימליצו לו על אחד מחכמי ירושלים הצעירים שיוכל להתמנות לתפקיד כרבה של 'זכרון מאיר', והללו המליצו פה אחד על מרנא הגר"ש ואזנר זצ"ל, שהיה אז אברך צעיר לימים, וכיהן כמו"ץ מטעם 'העדה החרדית' בירושלים.
באותם ימים גם נקלע באקראי קונטרס שחיבר מרן ה'שבט הלוי', על נושא של עיבור השנה בארץ ישראל, ורבינו החזון איש התרשם מתוכן הקונטרס שכותבו הוא אדם גדול מאוד עם ידיעה ברורה ונהירה בכל מקצועות התורה.
לא זו בלבד, אלא שהחזון איש אף עלה לירושלים כדי לתהות על קנקנו של האברך הצעיר, וגילה שהוא אכן בקי בכל מכמני התורה ואדם גדול מאוד, כך שמכל הכיוונים הסתדרו הדברים כך שיהיה זה מרן הגר"ש ואזנר שייקח על עצמו את עול הרבנות בשכונה החדשה.
אבל מרן זצ"ל התלבט מאוד, שכן הוא כבר כיהן במשרה חשובה בירושלים עיה"ק, ומאוד אהב אתהישיבה בין חכמי ירושלים וגאוניה. מנגד הוצע לו גם לכהן ברבנות בקהילה של יוצאי אוסטריה שהוקמה אז בחיפה, ורבינו שהיה בעצמו יליד וינה, התלבט מאוד אם לא יהיה זה נכון עבורו לכהן כרב בקהילתם.
סיפר מרן זצ"ל באותו כינוס, שכבר בשנת תש"ו, שנה לפני שקיבל על עצמו את עול הרבנות, הוא הגיע לבקר קרוב משפחה בבני ברק, וכשצעד ברחוב הבחין שמרנא החזון איש צועד לפניו, בלי שום מלווה. החיש הרב ואזנר את צעדיו כדי להדביק את הפער, והתלווה אל החזון איש כדי שלא יצעד לבדו ברחובה של עיר.
כמובן שהשיחה בין שני גאוני עולם עברה מיד לפסים עיוניים, והנה הגיעה פרשת הדרכים שבה אמורות היו להתפצל דרכיהן. מרן הרב ואזנר התכון להמשיך וללוות את החזון איש לביתו ולאחר מכן לשוב על עקביו, אבל החזון איש המשיך לצעוד בדרך המובילה למחוז חפצו של הרב ואזנר…
"שאלתי את החזון איש", סיפר הרב ואזנר, "וכי שכח רבינו את הדרך לביתו? הרי רבינו צריך לצעוד לכיוון ההוא ולא לצד זה. אבל החזון איש ענה לי שהוא לא שכח, אלא מפאת שאני רב השכונה, הוא צריך ללוות אותי.
"אמרתי לחזון איש שאני לא אוכל להסכים לכך שהוא ילווהו אותי, אבל החזון איש עמד על כך ואמר שהוא לא לך לכיוון ביתו ויעמוד כאן עד שאלך למחוז חפצי והוא יוכל ללוות אותי".
"החזון אי שלא היה איש של בדיחות", הוסיף מרן זצ"ל לספר, "הוא באמת לא ויתר, וליווה אותי עד שהגעתי למחוז חפצי, ורק לאחר מכן סב על עקביו והלך לבדו לביתו…".
**
בפועל חזר מרן זצ"ל לירושלים ועניין המינוי שלו כרב השכונה נדחה, אבל בשנה שלאחר מכן, הגיע אליו רבי יעקב הלפרין והציע למרן לכהן בראשות הישיבה שהוא מקים על שם מורו ורבו רבי מאיר שפירא. להצעה זו לא יכול היה רבינו לסרב, וכך הוא ניאות לרבל על עצמו את עול הרבנות ואת הנהגת השכונה.
כששמע מרן החזון איש שהרב ואזנר הסכים לכהן כרבה של 'זכרון מאיר' הכריז בקול גדול 'מזל טוב', ואמר שאכן זהו מזל טוב מאוד של תושבי שכונת 'זכרון מאיר' שיהיה להם רב שהוא גם ראש ישיבה, וכך ירבה את גבולות השכונה בתלמידים ובהפצת תורה.
תושבי השכונה נדהמו אז לראות שמרנא החזון איש הסתובב בין בתיה עם דף ועט, והחתים את התושבים בעצמו על כתב ההכתרה של מרן הגר"ש ואזנר! כמו כן ביקש החזון איש ממקורביו שידאגו שלמינויו של הגר"ש ואזנר כרב השכונה יהיה גם תוקף מצד הרשויות, וזאת כדי שלא יהיה תלוי בדעת אחרים ויוכל להנהיג את השכונה בתקיפות בלי משוא פנים ובלי שיצטרך לחשוש מאינשי דלא מעלי שינסו לערער על מעמדו כרב המקום.
מעניין לציין סיפור שסיפר מרן ה'שבט הלוי' על ביקור שערך פעם אצל מרנא החזון איש. "כשהגעתי לבית החזון איש בשעת לילה, ראיתי שהוא יושב בחצר הבית ועיניו נשואות אל השמים, הוא התבונן בכוכבים בריכוז רב במשך דקות ארוכות", סיפר מרן זצ"ל, "לאחר שהרגיש בי נענה ואמר לי "כשמתבוננים במערכות השמים, אפשר לראות בקלות את מעשי הקב"ה ונפלאותיו".
[מעובד ע"פ הספר 'אבי ההוראה']