לדעת להודות להקב"ה על הניסים והנפלאות
אין ספק שהמלחמה שתיזכר כמלחמת שמחת תורה מזכירה לנו את מלחמת יום הכיפורים.
שתי המלחמות באו בהפתעה עצומה. הלם מוחלט.
אבל כדאי להצביע על עוד קשר נורא, קשר רוחני, שמראה לנו דווקא את קרן האור בתוך החשיכה הגדולה.
כשבחנו את מלחמת יום הכיפורים בהסתכלות לאחור, שמו לב שלמרות המחיר הכבד, האיום והנורא, מחיר הדם של ההרוגים והפצועים, עדיין הטרגדיה הייתה יכולה להיות גדולה יותר. ראו ניסי שמים.
ולימים, גילו לנו צדיקים מכבשונו של עולם שנס מיוחד נעשה שאויבינו ימ"ש בחרו דווקא את יום הכיפורים ליום של המלחמה.
יום הכיפורים הוא יום של סליחה ומחילה – יום שבו בני ישראל עמדו זכים וטהורים, הקב"ה מחל לנו על העוונות.
זה למעשה הגן על עם ישראל. זה מה ששמר עלינו.
אחי ורעיי, ככל שהמצב היה קשה במתקפה של שמחת תורה, אבל דעו לכם שעצם הדבר שהקמים עלינו בחרו לעשות זאת בשמחת תורה, זה עדיין שמר עלינו.
ואת הסוד הזה מגלה לנו רבינו השפת אמת (סוכות תרל"ט):
ידוע שבמשך שבעת ימי הסוכות הקריבו בבית המקדש שבעים פרים כנגד שבעים האומות.
כל זה אומר השפת אמת שייך רק בימי הסוכות,
אז עדיין יש להם אחיזה.
אבל בשמיני עצרת התורה אומרת: "ביום השמיני עצרת תהיה לכם" – זה חג רק של בני ישראל!
ביום הזה אין אחיזה לגויים! כאן אין מגע נכרי!
זה מה שהציל אותנו מאסון גדול יותר, וזה מה שבעז"ה יציל אותנו מידם.