הקדושים אומרים במדרש, שרבי שמעון בן גמליאל היה אומר דבר פלאי לכאורה: "כל ימי הייתי משמש את אבא ולא שמשתי אותו אחד ממאה ששמש עשו את אביו. אני בשעה שהייתי משמש את אבא הייתי משמשו בבגדים מלוכלכין ובשעה שהייתי יוצא לדרך הייתי יוצא בבגדים נקיים, אבל עשו בשעה שהיה משמש את אביו לא היה משמשו אלא בבגדי מלכות אמר אין כבודו של אבא להיות משמשו אלא בבגדי מלכות", (בראשית רבה סה טז).
עשיו מתגלה כמי שמקיים מצוות כיבוד אב בצורה הנפלאה והמהודרת ביותר, אומר רבי שמעון בן גמליאל אני עמלתי והתייגעתי כל חיי לקיים מצוה זו ולא הגעתי אחוז מעשיו, עשיו היה משמש את אביו בלבוש מלכות.
ולהבין: ההתייחסות הזאת הינה במידה מסוימת הלכה למעשה, סיפר מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל: "כשהדפסתי את ספר 'ארחות חיים' להרא"ש, הוצרכתי לשלוח לדפוס את ההגהות על הספר, ובאותם ימים חליתי ושכבתי עם חום. נכנס אלי אז אבא זצ"ל, וסיפר לי שהוא הולך עתה למדפיס עם הגהותיו על ספר שלו. אמרתי לו גם כי יש לי הגהות, ואמר לי שאמסרם לו. מסרתי לו, וזמן ההדפסה של ספר זה ארך כמה שנים, לא זמן שיגרתי.
"אמר לי אבא זצ"ל: יודע אתה מדוע ארך זמן כה רב? – כי מסרת אותם לי!
"שאלתיו – הרי לא שלחתי אותו למסור, רק אמרתי שגם לי יש הגהות? ענה לי אבא: בכל זאת, לא היית צריך לשלוח על ידי!"
גילה הסטייפלער עד כמה עלינו להקפיד שלא להשתמש בהורים.
מרן זי"ע לא התעלם משאלתו של הילד
אבל כאן אני מבקש להציב שאלה קשה ביותר, שאלה ממעשה רב:
היה זה בעת שבחן מרן ה"חזון איש" קבוצת ילדים על לימודם. בסיום המבחן פנה אליו אחד מהם ושאלו בתמימות: "איך מרן הפך ל'חזון איש'?"
מרן זי"ע לא התעלם משאלתו של הילד. הוא חשב מעט וענה לו: "בגלל מצות כיבוד אב ואם"!
ואכן הקפדתו של מרן זי"ע במצוות כיבוד אב ואם היתה מופלגת ביותר. רבינו שר התורה, מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, סיפר את ששמע מאמו ע"ה שהיתה אחותו של החזו"א: בסוף ימיה, התגוררה אמו של החזו"א בתל אביב והוא עצמו היה גר בבני ברק, ובכל יום היה בא אליה לבקרה ומשוחח עמה כמחצית השעה.
יום אחד לא חשה בטוב וטעתה בשעה, ושאלה את בתה, אמו של רבינו הגר"ח 'למה ישעי' לא בא היום?'. אמו חזרה לבני ברק, וסיפרה זאת לאחיה החזו"א. באותו רגע קם החזו"א ממקומו ומיד החל לרוץ לכיוון תל אביב, ורץ במהירות כזאת שאי אפשר היה להשיגו!
כעין זה אמר בהזדמנות רבינו הק' מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, שהתבונן וראה שכל האנשים הגדולים, מלבד מה שהיו בהם תורה ויראה שגידלו אותם – הרי חלק גדול מעלייתם היתה מכח ה'כיבוד אב ואם' שלהם!
אם כן, גילו לנו רבותינו שבקיום מצוות כיבוד אב ואם, יש את הכח להפוך לגדול בתורה, והנה עשו היה גדול כל הדורות במצוה זו כמו שהעידו חז"ל מדוע לא עמדה לו מצוה זו שיחזור בתשובה?
מדוע אפוא עשיו כיבד רק את אביו, ולא את אמו?
מספר תשובות יש בדבר, אבל התעוררות אחת התעוררתי להשיב עלי גיליון: אנחנו מוצאים כל זמן שעשיו מכבד את יצחק, לא מוצאים פעם אחת שעשיו מכבד את רבקה!
בחז"ל אנחנו רואים שהנטייה הטבעית של האדם זה לכבד דווקא את אמו יותר מאביו לעומת יראה שאדם ירא מאביו יותר מאמו, ולכן במצוות כיבוד הקדימה התורה את כבוד האב לכבוד האם, כי הוא קשה יותר על האדם, "כבד את אביך ואת אמך", ואילו ביראת הוריו האדם ירא בדרך כלל יותר מאביו ולכן הקדימה התורה את אמו בענין זה של מורא כמו שנאמר "איש אמו ואביו תראו".
מדוע אפוא עשיו כיבד רק את אביו, ולא את אמו?
התשובה מונחת במה שהתורה הקדימה "ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב, עשיו חש כי אביו אוהבו.
עשיו לא אמר 'לשם יחוד' לפני שכיבד את אביו, הוא כיבד את אביו כחלק מעשיית עסק מסחרי. הוא עשה ביזנעס! תתן תקבל, לא תתן לא תקבל!
אמו לא גילתה לו חיבה מיוחדת ולכן הוא לא טרח לכבדה כלל, אצל אבא הוא הרגיש שזה משתלם לו ולכן כיבד אותו.
כיבוד כזה לא נותן שום כוח לעלייה ולסייעתא דשמיא….
**
המבט הזה כבר האריך בו הגרא"א דסלר זי"ע (מכתב מאליהו ח"ג 'כיבוד אב ואם והכרת הטוב') הוא תמה, כיצד ניתן להסביר את התופעה שלעיתים רואים אנשים המושחתים בגזל ובחמס ובכל מידה רעה שבין אדם לחברו, ובכל זאת מכבדים הם את הוריהם בהידור ואף מוכנים להקריב הרבה משלהם על מנת להנעים להוריהם את חייהם?
עשו הרשע חטא בכל חטאי עולם ופשעיו, עד שאמרו חז"ל כי ביום בו מת אברהם עבר עשו על חמש עבירות: ג.ע, שפיכות דמים, כפר בתחיית המתים, כפר בעיקר ובז את הבכורה (מדרש תהלים פ"ט), ועם כל זאת מסר נפשו לקיום מצוות כיבוד אב, הכיצד?!
יתירה מזו, גם בכיבודו של עשיו ישנה סתירה נוראה, על הפסוק "ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" (בראשית כ"ז) את דברי חז"ל שאמר עשו: 'אני אקרב את ימי אבל אבי' כלומר הוא התכוון להרוג את אביו ואחר כך את יעקב! כאן הסתירה הנוראה כבר איננה בין הנהגת עשו הכללית לעומת הכיבוד אב שלו, גם לא בין אי הכיבוד לאמו לעומת הכיבוד הגדול לאביו, אלא בקיום כיבוד אב עצמו אנו מוצאים סתירה עצומה בהתנהגותו. היתכן?!
כי כל חבורת פשע מוכרחה לסגל לעצמה משטר חזק של נאמנות
מייסד הרב דסלר זצ"ל כדרכו יסוד גדול. אם נתבונן נראה, כי כל חבורת פשע מוכרחה לסגל לעצמה משטר חזק של נאמנות בין איש לרעהו ונכונות להקרבה עבור כל אחד מבני הקבוצה. האם אהבה הדדית זאת מקורה באהבת אמת? ברור שלא! אהבה ודאגה זו היא ברית אינטרסים משותפים למען השגת המטרה, כך שבכוחות מאוחדים יצליחו להוציא את מזימתם הרעה לגזול, לחמוס ולרצוח.
זה למעשה שורש כל ההנהגות ה'טובות' של כל החוטאים שבכל הדורות. אין מוצאים אצלם עמל ועבודה שמצמיחים מדות טובות ומרוממים את אישיותם אלא להיפך – מוכנים הם ללכת רחוק מאוד בעולם של ויתורים ופעילות למען הזולת כדי לשרת את האינטרסים האפלים שלהם.
דוקא אצלם – מסביר הרב דסלר – יימצאו אהבת חברים ודאגה לזולת באופן יוצא מן הכלל. העומד מן הצד משתומם ומתפלא לנוכח גילויי האהבה והדאגה, אולם פשוט הוא ששני שותפים שעד לא מזמן התחרו ביניהם והשמיצו זה את זה ברבים, ברגע שהחליטו לאחד את עסקיהם למרות השנאה הסמויה הבוערת ביניהם, למען האינטרס המשותף שהוא הצלחת העסק ושגשוגו, הם יהפכו לחברים הטובים ביותר כי כרגע האחדות משתלמת לשניהם.
עשו הידר במצות כיבוד הורים עד כדי כך שכאשר שימש את אביו לבש בגדי מלכות, אבל לא ממדות טובות נהג כן, אלא מתוך חשיבה אנוכית… הוא הגיע למסקנה הפשוטה שכדאי לו להמחיש לילדיו בדוגמא אישית כיצד מטפלים באב ישיש, כדי שבבוא העת, כשירצה משענת לימי שיבתו, ידעו בניו כיצד לדאוג לו… הן ראו הם את דאגתו שלו לאביו…
לא הכרת טובה יש כאן אלא 'עסק מכניס' ומניב פירות! לכן ה'כיבוד אב' שלו לא סתר את מחשבתו לרצוח את אביו למען האינטרס האישי שלו! כי גם מה שכיבד את אביו נבע מתוך אותו שורש של אנוכיות!
**
כשמתעוררים במצוה חשובה זו כדאי לראות מה כוחה בשמירת האדם.
לפני מספר שנים פורסמה בעיתונות החרדית ידיעה קטנה, שסיפרה על מכונית קטנה ששעטה לקרבה של חנות ברחוב מודיעין שעל גבול בני ברק – רמת גן. המכונית פרצה את חלון הראווה, המשיכה לאורך כל החנות והגיעה עד הקיר הפנימי שלה. בעל הרכב הוגדר פצוע קל עד בינוני, ובעלי החנות לא היו במקום ברגע התאונה. המקרה ארע בשעות הבוקר המוקדמות.
לאחר חודש וחצי שלח אברך יקר למוסף שבת קודש של 'יתד נאמן' את הסיפור שמאחורי הידיעה היבשושית בעיתונות, כפי ששמע מבעל החנות ומשפחתו בהתרגשות גדולה.
האברך הוא בעל תשובה, תלמיד ישיבת "אור דוד" שבפרדס כץ. אמו שתחי' היא אשה מבוגרת המתגוררת עם אחיו הרווק, שלאחרונה פתח חנות על גבול בני ברק – רמת גן. האח אינו שומר, עדיין, תורה ומצוות. ביום חמישי שלפני התאונה המדוברת התקשרה האם לבנה האברך והתאוננה בפניו על אחיו הצעיר המתגורר עמה, שאינו דואג לה כראוי ואינו מכבדה, ולפעמים אף מציק לה ומצערה בשגגה…
"טוב, אמא, אקח אותך!" הכריז.
למחרת, הרים האברך טלפון כאוב לאחיו ונתן לו דברי תוכחה היוצאים מלב ללב, מאח לאח. בין הדברים אמר לו: "אחי, אינך שומר מצוות, לכל הפחות קיים כראוי את מצות כיבוד אם, החזק במצוה אחת שתהיה בידך!".
האח השתכנע והשיב בחיוב: "הצדק אתך, אשתדל להשתפר, להתאמץ ולהגיע למצווה מושלמת של כיבוד אם, אף אם לא תהא קלה!".
ביום ראשון בבוקר שאלה האם את בנה בעל העסק: "תוכל להקפיץ אותי למקום מסוים ברמת גן?" הוא חשב להתחמק, כיון ששעת פתיחת החנות קרבה כבר, ואם יסיע את אמו לתוך רמת גן ויחזור – הוא יאחר את הפתיחה איחור משמעותי. אך לפתע נזכר שסיכם עם אחיו מהישיבה שהוא "לוקח את עצמו לידיים" בנושא כיבוד אם.
"טוב, אמא, אקח אותך!" הכריז.
הם נסעו, וחלפו ליד החנות ברחוב מודיעין, הכל נראה היה נחמד ונעים בבוקרו של אותו יום ראשון…
הבחור הוריד את האם במקום הנצרך, ורבע שעה לאחר שעת הפתיחה הקבועה חזר עם רכבו לחנות, אולם הוא מגלה במקום אמבולנס, רכבי משטרה, ומהומה רבתי.
הוא התקרב, וגילה את סיפור הצלתו:
בעל רכב שנסע ברחוב מודיעין שבצד הנגדי לחנות והמרוחק ממנה, לחץ, בטעות, על דוושת הגז במקום על דוושת הבלם, ולא זו בלבד, אלא שהלחיצה נעשתה בכל הכוח. הרכב התרומם באוויר, עבר את גדר ההפרדה הנמוכה, נכנס לתוך חלון הראווה של החנות, חצה את החנות והתנגש בעוצמה בקיר השני!
אם הבחור היה באותה שעה בחנות, אין כל אפשרות שבעולם שהרכב לא היה נכנס בו בעוצמה רבה, ומי יודע מה היה מצבו והאם היה בכלל מצב כלשהו… שהרי החנות קטנה והרכב חצה את כולה!
אך הוא נתן רבע שעה לאמו וקיבל את החיים במתנה!!!
ואספר כאן סיפור שסיפר לי הג"ר יחיאל נוביק שליט"א
ואספר כאן סיפור שסיפר לי הג"ר יחיאל נוביק שליט"א ששמע מבעל המעשה.
מדובר ביהודי אמריקאי שבמשך שנים היה נוסע יום יום באותו הרכבת למקום העבודה שלו. באותה שעה בדיוק היה נוסע עוד אחד, גוי, והשניים פגשו זה את זה יום יום, אבל לא היה להם שום קשר זה עם זה.
יום אחד פונה הגוי ליהודי ואומר לי: אם יש לך שכל תשקיע במניה פלונית, היא עומדת לזנק בימים הקרובים…
היהודי שמע את הדברים וגיחך… נו נו, אנחנו יודעים למי ניתנה הנבואה. כמובן שהוא לא השקיע במניה האמורה אפילו לא דולר אחד.
אבל בכל זאת אמריקאי, הוא היה חייב לבדוק מה קורה עם המנייה ההיא. למחרת בדק והופתע לגלות שהמנייה הכפילה את שוויה. מיד מיהר להשקיע כסף באותה המניה, ובתוך כמה ימים הכפיל סכום ההשקעה את עצמו, ויהי לפלא!
לאחר שבוע הוא שוב פוגש את הגוי ההוא ברכבת, הגוי שואל, "נו, השקעת כמו שאמרתי לך?", והוא משיב בחיוב, בוודאי שהשקעתי… לא היה לו נעים להודות שהוא השקיע רק יום למחרת.
אומר לו הגוי: "יופי, טוב עשית, ועכשיו הזמן למכור את המניה. מעכשיו העליה נעצרת ובתוך זמן קצר היא תתחיל לרדת!".
כמובן שהיהודי כבר לא שאל שאלות, מכר את המניה, וכמו שחזה הגוי, בתוך זמן קצר היא החלה לרדת בצורה דרסטית.
הוא הבין שהגוי הזה כנראה עובד או קשור לאותה חברה שהנפיקה את המניה הזאת בבורסה, ויש לו מידע פנימי על הדו"חות שהיא עומדת לפרסם, מה שמשפיע על ערך המניה.
אחרי תקופה הגוי שוב אומר לו להשקיע, והוא שוב מרוויח, ואז הוא אומר לו למכור והוא ניצל מהפסד, ממש פעם אחר פעם.
החבר שלי, שגם הוא אמריקאי, שמע מהחבר שלו איך הוא מרוויח כסף קל בלי להתאמץ, והחליט שהוא גם רוצה לקפוץ לעסקה. אבל מה יעשה ואין לו סכומים מתאימים להשקעה? הוא החליט לרכז קבוצה של משקיעים ולקחת מהם אחוזים.
סיפר לכמה חברים בעלי יכולת שיש לו מקור למידע פנימי על חברה בורסאית גדולה, זה מאוד לא חוקי לסחור במידע פנימי, אבל זה מאוד משתלם.
חבר אחד הפקיד אצלו 100 אלף דולרים, השני הפקיד 40 אלף, היו כמה שהפקידו 20 או 30 אלף ובסופו של דבר הוא הצליח לגייס סכום נכבד של 400 אלף דולרים.
השקיע את הכסף כשהגוי ההוא אמר לחבר שלו להשקיע, מכר כשהגוי ההוא אמר לו למכור, והכסף פשוט הניב רווחים יוצאי דופן. המשקיעים היו מאוד מרוצים ואמרו לו שימשיך להשקיע, למשוך לפני ירידות, לקנות את המניה כשהיא בזול ולמכור אותה כשהיא ביוקר, ושוב לקנות אותה לאחר שהיא יורדת.
בוקר אחד הוא קם, בודק את ערך המניה ומגלה שהיא נמחקה מהבורסה! יצאה מכלל שימוש. החברה פשטה את הרגל וכל הערך שלה התאפס.
הקרן והרווחים, הכל הכל ירד לטמיון!
**
מיד ביקשתי לדעת מה שם המניה המדוברת
"זה מאוד לא נעים", הוא סיפר, "נכון שאני רק המשקיע, והם מבינים שאין לי רוח הקודש, והרי אחרי הכל מי שמשקיע בבורסה לוקח בחשבון שזה עלול לקרות לו, אבל בסופו של דבר לקחתי מהם כסף ולא החזרתי!
"כמובן שמאוד התנצלתי, התקשיתי להביט לחברים שלי בעיניים, אבל מתרגלים לכל דבר, וחזרתי להשקיע בעבודה שלי כיועץ משכנתאות… לעבוד קשה, להרוויח סכומים סבירים ולגמור את החודש אך בקושי…
"עברו 15 שנים מאז העלמות המנייה, והגיע לידי לקוח שרצה לקבל משכנתא, וכמוקבל המגיש גם דפי חשבון כדי שיאשרו לו את המשכנתא, ובדפי החשבון מופיעה הפקדה של 50 אלף דולרים…
"אמרתי ללקוח שלי שהוא חייב לספק הסבר, אחרת הבנק לא יסכים לתת לו משכנתא, הם חייבים הסבר על כל דבר חריג בחשבון והלקוח הסביר לי שהוא השקיע פעם באיזו מניה קנדית, והפסיד הכל, אבל בתקופה האחרונה החליט בית המשפט בקנדה, בעקבות תביעת ענק שהוגשה כנגד ממשלת קנדה, שהממשלה חייבת לכסות את ההפסדים של בעלי המניות, מסיבות שתלויות בחוק הקנדי, הגשתי בקשה וקיבלתי 50 אלף דולרים, הסכום שהשקעתי…
"כמובן שכשאני שומע דבר כזה, מיד ביקשתי לדעת מה שם המניה המדוברת, והתברר לי שאכן זאת אותה מניה שבה הפסדתי 400 אלף דולרים של חברי הטובים…
"מיד התחלתי להיערך להגשת בקשה, פניתי למשרד עורכי הדין שטיפלו בתביעה, הם אמרו שלא בטוח שעדיין ניתן להגיש תביעות, ממשלת קנדה כבר כיסתה סכומי עתק, אבל שיביא את המסמכים וההוכחות כמה השקיע והם בכל זאת ינסו להגיש, אולי…
"כששמעתי זאת האפירו פני… מסמכים? אני הרי יועץ משכנתא! מאות תיקים של מסמכים עוברים תחת ידי מדי שנה, ובכל שנה בערב פסח אני לוקח כמה שקיות אשפה ענקיות, ממלא בהן את כל המסמכים וזורק… אין סיכוי שאני יכול למצוא את המסמכים הרלוונטיים ההם, כלומר, יכולתי לקבל בחזרה 400 אלף דולרים, והפסדתי אותם במו ידי!
"במשך אותם שנים חמי וחמותי שהיו באים בימים שכנו בבית אבות. אבל עם הזמן ראינו שהיחס אליהם לא היה לפי כבודם, ואחרי ניסיונות חוזרים ונשנים, הבנו שאין ברירה. אם אנחנו רוצים לכבד אותם כראוי, אנחנו צריכים להכניס אותם אלינו הביתה, מדובר ביהודים שכבר נשקו לגיל התשעים.
"ב"ה יש לי בית מרווח ויפה מאוד, עם 'יחידת הורים' מושקעת מאוד, וחדרי ילדים סבירים לחלוטין. החלטנו שאנחנו נותנים להם את חדר השינה ואני ורעייתי נעבור לאחד מחדרי הילדים.
"זה לא היה קל, להחזיק בבית אנשים בגיל הזהב זאת משימה, צריכים הרבה השקעה וסבלנות. היו עובדים זרים שעזרו לנו מאוד אבל עדיין היתה זו הקרבה לא פשוטה בכלל. החדר הזה הפך להיות הבית שלהם, אנחנו הפסקנו להשתמש בו כליל, זה כמו לאבד חדר בבית, אבל עשינו את זה בשמחה רבה, בלי להתאונן ובלי להתלונן, להיפך שמחנו בקיום מצוות כיבוד הורים בהידור וביגיעה רבה כל כך.
"כעבור שבע שנים נפטרו חמי וחמותי, בהפרש של חודש, הם היו זקנים ובאים בימים ונפטרו בשיבה טובה, חמותי היתה בת 95 וחמי בן 97, יהא לנו ולכל ישראל!
"אבל אנחנו כבר לא חזרנו ללון בחדר השינה, רעייתי הרגישה לא בנוח לישן בחדר שבו בילו הוריה את התקופה שבה הם היו סיעודיים.
"אבל אז באה הבת שלי, ואמרה שאם אני ואשתי לא רוצים לישן בחדר ההורים הנטוש, היא מבקשת רשות לעבור לשם. אמרתי לה שהיא יכולה לעבור לשם בשמחה רבה מצדי, וכשהיא נכנסה לשם הדבר הראשון שהיא עשתה היה לארגן לעצמה מקום בארון… התברר שבארון יש הרבה מאוד מסמכים.
"בגלל שהשווער והשוויגער התגוררו בחדר הזה, לא נגעתי במסמכים, היא שאלה אותי רשות לזרוק את המסמכים, וכמובן מסמכים בני כמה שנים נתתי את אישורי לעניין והיא עשתה זאת בשמחה.
אמנם בסייעתא דשמיא, היה שם בארון מגירה אחת שהיתה נעולה, כשביתי רוקנה את הארון כולה לא הייתי נוכח בבית כך שלא בקשה מפתח ולא נגעה במגירה זו, משפתחתי את המגירה המסמכים הרלוונטיים לתביעה כלפי ממשלת קנדה, היו במלואם באותה מגירה. הגשתי את התביעה, ובתוך זמן קצר מאוד הגיע הכסף לחשבון הבנק שלי! בזכות כיבוד אב ואם, חזרו אלי 400 אלף הדולרים!
"אבל כאן לא מסתיים הסיפור, כשקראתי לחברים שלי כדי לקבל בחזרה את כספם, התברר שלכל אחד ואחד מהם היה סיפור משלו. החבר שהפקיד אצלי מאה אלף דולר סיפר לי שבתקופה שהוא שם אצלי את הכסף, הוא בכלל לא הרגיש בחסרונו, היה לו שפע גדול, אבל מאז התהפך הגלגל והוא ירד מנכסיו, וכעת הוא עומד לחתן בת, היום בלילה החתונה, ולרש אין כל! נתתי לו 100 אלף דולרים שהספיקו לו כדי לממן את חתונת הבת, בדיוק בזמן!
"חבר נוסף סיפר שהוא בדיוק התחיל לחשוב מאיפה להשיג כסף לבר המצוה של בנו, והנה הגיע הסכום שהפקיד שמכסה את הבר מצוה והתפילין ועוד כמה דברים קטנים.
"כך ראו עיני בחוש שממצוות כיבוד הורים רק מרוויחים, ושכשהקב"ה לוקח לאדם כסף, הוא עושה זאת לטובתו, וכשיש לנו את הזכייה לכך, אנחנו יכולים לפעמים לראות זאת בעיני בשר ולהבין את דרכיה הנפלאות של ההשגחה העליונה".