אליעזר (לייזר) רוט
ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך לב יח
החגים של הרב יוחנן בריזל, אף פעם לא נראים אותו הדבר. עבודת הקירוב שלו מתפרסת במקומות רבים, כשבכל שנה הוא נמצא במקום אחר על פני כדור הארץ, בדרך כלל זה במזרח אירופה בואכה רוסיה. ברוב המקרים הוא עושה את ראש השנה באוקראינה, אבל הפעם החליט ללכת קצת יותר מזרחה, לעיר וינוקובה – פרבר מוסקבאי קלאסי, במרכז הפדרציה הרוסית.
"וינוקובה נחשבת ל'עיר הסטודנטים'", מסביר הרב בריזל בשיחה עם 'לקראת שבת'. "מטבע הדברים האוניברסיטאות הגדולות נמצאות בבירה מוסקבה, והסטודנטים צריכים לדאוג לעצמם לפתרונות דיור. חלק שוכרים דירות במוסקבה, מתאגדים מספר סטודנטים יחד ושוכרים דירה בשותפות, אבל במוסקבה המחירים גבוהים מאוד, ולכן רבים מהסטודנטים מחפשים פתרונות זולים יותר, כמו העיר וינוקובה שבה השכירות זולה יותר באופן משמעותי, והמרחק ממרכז מוסקבה אינו גדול. התחבורה הציבורית מקשרת בקלות מווינוקובה לאוניברסיטאות במוסקבה, וכשאלו הם הנתונים לא פלא שווינוקובה עמוסה בסטודנטים מכל רחבי רוסיה.
"כמובן שרבים מהסטודנטים הם יהודים, מה גם שיש שם מוסדות אקדמאיים יהודיים. אין להם שום קשר ללימודי יהדות, אבל הם הוקמו ומופעלים בתמיכה של ארגונים יהודיים ולכן יש בהן ריכוז גבוה של סטודנטים יהודים, או כאלו שטוענים שהם יהודים…".
ארגוני הקירוב פועלים במקום כבר לא מעט שנים, והפעם הוזמן הרב בריזל לנצח על התפילות בראש השנה ובשמחת תורה.
"השנה היתה פעילות ערה יותר מהרגיל בראש השנה ובשמחת תורה", הוא מסביר, "מהסיבה שגם היום השני של ראש השנה וגם שמחת תורה, יום אחרי שמיני עצרת בחו"ל, חלו ביום ראשון, שזה יום שבו אין בכלל פעילות במוסדות האקדמיים ובחיי המסחר של רוסיה.
"במשך כל השנה, יש פעילות ייחודית לימי ראשון. שיעורים בהגות יהודית, פעילויות להכרת היהדות והתרבות היהודית. לא מדובר על מדרשיות ללימוד פרשת השבוע, מדובר על סטודנטים שנמצאים במקום הרבה יותר רחוק ממה שאנחנו מכירים כאן בארץ. צריכים להסביר להם קודם כל בכלל מה זה יהודי, הם יודעים שהם יהודים אבל הם לא תמיד מבינים מה זה אומר, זה שיש תורה ומצוות נשמע להם די מוזר ומאוד לא מוכר.
"הפעילויות בימי ראשון חושפות אותם לראשונה למידע הזה. להיות יהודי זה אומר שיש לנו תורה, מצוות, יש שבת, יש חגים. מראים להם איך נראית מצה, מסבירים להם מה זה שופר ומה עושים איתו. הבסיס של הבסיס.
"יש סטונדטים רבים שלא מגיעים בקביעות. פעם בכמה חודשים הם באים ביום ראשון לשמוע שיעור, וממשיכים הלאה, משקיעים בלימודים האקדמאים שלהם.
"כשהייתי שם, ראיתי כמה וכמה כאלו סטונדטים שהגיעו ביום השני של ראש השנה למרכז הפעילות שלנו שם, ולא הבינו מה קורה פה, למה יש כל כך הרבה אנשים ומי זה האיש הזה שלובש בגד לבן. מבחינתם זה יום ראשון, הם באו לשמוע שיעור קצר וללכת הלאה… היינו צריכים להסביר להם שעכשיו ראש השנה, ומה המשמעות של זה".
הרב בריזל מספר שבכל פעם הוא מופתע מחדש, ממה ש'תופס' את היהודים המקומיים במקומות הללו.
"לפעמים אני עושה משהו די בתמימות, בלי לחשוב בכלל, ופתאום מתברר לי שזה בדיוק מה שתפס אותם. הקב"ה מוביל את הצעדים שלנו כדי שנוכל לקרב את הבנים שלו לתורה ולמצוות. כך למשל, באוקראינה גיליתי במקרה שהדבר הכי חשוב ליהודים שם זה לאכול מצות בפסח, ועם הנושא הזה של חלוקת מצות הצלחתי להביא המונים להשתתף בלילות סדר. אם לא הייתי מדבר איתם על המצב, אלא על ליל הסדר, לא היו באים כל כך הרבה, אבל כשכתבתי במודעות שבליל הסדר יחלקו שלוש מצות לכל אחד, הם באו בהמוניהם עם הילדים כדי להראות להם מה זה מצה ולתת להם לטעום ולהרגיש…
"ביום הראשון של ראש השנה בווינוקובה ניגשתי לפני העמוד לתפילות, והתפללתי לקב"ה שיזכה אותי לגעת ברגש של המתפללים, שיעשה להם חשק לבוא לתפילה גם ביום השני.
"בכל קטע בתפילה ניסיתי לשיר איזה ניגון של רגש, אבל כמובן שהם לא מכירים את השירים שלנו, ואני צריך לנסות ולהתאים את עצמי לשירים שהם כן מכירים. למשל 'הבאנו שלום עליכם' זה שיר מאוד מוכר אצל יהודים בכל המקומות האלו, ובאמת אני שר אותו אבל זה לא תפס את הציבור.
"אני תמיד מנסה להכין את הכל מראש, אבל בסופו של דבר, מה שקורה זה שאני מאלתר ניגונים תוך כדי, והפעם הגעתי בתפילה לאחד הקטעים בחזרת הש"ץ, אני אפילו לא זוכר באיזה פיוט זה היה… ניסיתי לחשוב על איזה ניגון, ואני לא יודע למה התחלתי לשיר את הניגון של 'א אידישע מאמע'…
"לא יאומן כי יסופר. ברגע אחד, כאילו עבר חשמל בבית הכנסת. כולם כולל כולם ללא יוצא מן הכלל הצטרפו לשירה. ראיתי שזה תופס אותם, ושרתי את הניגון עוד פעם ועוד פעם, תוך כדי התקדמות בתפילה, הם שרו בדמעות, בהתרגשות בשמחה, זה היה מדהים!!!
"כולם באו גם למחרת! כולם! והם הביאו איתם גם חברים ובני משפחה נוספים. הניגון הזה נתן להם חוויה מיוחדת בתפילה, וזה קרה בלי שהתכוונתי בכלל…".
"כשמכרנו את הכיבודים בתפילות בבית הכנסת, מכרנו רק חלק מהם תמורת כסף", מספר הרב בריזל, "את רוב הכיבודים מכרנו בפרקי משנה לסטודנטים שמתחילים מעט להתקרב, ודפי גמרא לכאלו שכבר מסוגלים גם ללמוד גמרא. כך למשל ל'חתן תורה' עלה בחור שקנה את העליה ב-50 פרקי משניות, ול'חתן בראשית' עלה סטודנט שקנה את הכיבוד ב-37 דפי גמרא שאותם הוא ילמד במהלך השנה הקרובה בס"ד.
"אבל בראש השנה מכרנו את ה'פתיחה' של 'לדוד מזמור' בליל ראש השנה, בכסף. היה שם אחד, דווקא לא סטודנט אלא אדם מבוגר יותר מתושבי העיר, שהתעקש לקנות את ה'פתיחה' הזאת, ושילם עליה מחיר גבוה מאוד ביחס למה שמקובל שם.
"אחרי התפילה שאלתי אותו מה הסיפור, כי ראיתי שיש לו עניין מיוחד, והוא סיפר לי…
"לפני כשנתיים הקמתי מפעל קטן", הוא מספר "לא הייתי אדם עשיר, וכדי לפתוח מפעל נאלצתי לקחת הלוואה גדולה מהבנק, כשהחשבון היה שבתוך כמה חודשים אתחיל להרוויח ואוכל לשלם את התשלום החודשי, ועוד יישאר לי מספיק כדי מחייתי בכבוד.
"בדיוק אז החלו להישמע קולות מלחמה. נהייתה מתיחות גבוהה מול אוקראינה, וכעבור זמן מה שמענו שצבא רוסיה פולש לאוקראינה. עולמי חשך עלי. מלחמה זה לא דבר טוב לעסקים, מה גם שהסחורה שאני מייצר כנראה לא תהיה כל כך מבוקשת בתקופת מלחמה. המשמעות היא שאני לא אצליח לשלם את ההחזר החודשי של ההלוואה, ומכאן קצרה הדרך לפשיטת רגל ולאיבוד הבית שלי והרכב, וכל מה שיש לי בעצם…
"לא היה שום דבר שיכולתי לעשות בנידון, רק להתפלל. אז התפללתי מעומק הלב, התחננתי לקב"ה שיעזור לי, למרות שיש מלחמה, למרות שאני אמור עכשיו להפסיד את כל רכושי, הקב"ה הרי כל יכול, שימצא דרך לסדר אותי מבחינה כלכלית גם כשמסביב הכל נראה כל כך לא אופטימי…
"תקופה קצרה אחר כך החלו מדינות המערב להטיל סנקציות כלכליות על רוסיה. התברר שהמוצר שאני מייצר היה מיובא מהמערב בכמויות גדולות מאוד, והשפיע לרעה על הביקוש של התוצרת הרוסית. ברגע שמדינות המערב הפסיקו לייצא סחורה לרוסיה, נוצר מחסור בשוק באותו מוצר, והיצרנים הרוסיים נדרשו להגביר את הייצור כדי לעמוד בקצב. כל הסחורה שלי נחטפה במהירות, הכפלתי את קצב הייצור, הגדלתי את העסק, העליתי את המחיר, ועדיין הסחורה כולה נחטפת במהירות.
"לא רק שאני עומד בתשלומי ההלוואה החודשית", הוא סיפר, "אלא שהצלחתי גם לסלק חלק ממנה, והרווחים רק הולכים וגדלים.
"הקב"ה מצא את הדרך שלו לעזור לי, התפילה שלי התקבלה. לכן, אני מאוד רוצה לקנות את 'פתיחת הארון' בליל ראש השנה, אחרי הפרק הזה אומרים 'תפילה על פרנסה', ואני רוצה לומר את התפילה הזאת בארון הקודש, בשמחה, להודות לקדוש ברוך הוא על השפע שהוא שלח לי, נגד כל הסיכויים הטבעיים".