יעקב א. לוסטיגמן
קצת יותר מ-35 שנה עברו מאותו יום גורלי בחייו של הרב שלמה סטרו. באותו יום הם סגרו את המזוודה האחרונה, נשקו בפעם האחרונה למזוזת הפתח בבית בו התגוררו מאז נולד, העמיסו את החבילות על הרכב, ויצאו לכיוון שדה התעופה.
מאחוריהם הותירו את הבניינים רבי הקומות של העיר סנטיאגו דה קאלי, המכונה בפי תושביה בקיצור 'קאלי'. הם השתמשו הרבה מאוד במילים 'פור פאבור' (בבקשה) ו'גראסיאס' (תודה), כשעברו את כל עמדות הבידוק בשדה התעופה, טיפסו על המדרגות המובילות אל המטוס, והעיפו מבט אחרון לאחור, אל קולומביה – ארץ הולדתם, שכבר מעכשיו היה ברור להם שאין להם שום כוונה לחזור אליה.
בגיל שבע היה הרב סטרו כשהגיע עם הוריו לישראל: "הקהילה היהודית בקולומביה היתה קטנה מאוד, ותנאי המחיה שם לא היו בטוחים לאף אחד, בוודאי לא ליהודים. קולומביה שתמיד היתה מדינה לא יציבה, שקעה במצב של חוסר יציבות קיצוני, ארגוני פשיעה שלטו על חלקים ממנה, ארגוני מורדים על חלקים אחרים, ובתווך אזרחים שנאלצו להתמודד עם רשויות מסואבות בשחיתות, ורמת ביטחון אישי ירודה מאוד.
"מצד אחד היו לנו שורשים בקולומביה. אבי סבתי, הרב שלמה סטרו שעל שמו אני קרוי, הקים את בית הכנסת הגדול בעיר קאלי.
"כל המשפחה שלנו היתה כאן, אבותי שברחו מאירופה בתקופת הכיבוש הנאצי והגיעו לכאן מרומניה, פולין וגרמניה. כאן הם מצאו עוד כמה יהודים מפליטי המלחמה, ויחד הם הקימו קהילה קטנה, שלא החזיקה מעמד יותר מכמה עשרות שנים. כיום נותרו שם רק שרידים מהקהילה היהודית, אין שם חיים יהודיים סבירים למרבה הצער".
מבחינת אביו היה זה צעד לא פשוט בכלל. הוא עבד כרופא בקולומביה, והיה חשש איך יצליח להשתלב במקצוע בארץ ישראל בגלל קשיי השפה וכד'. בחסדי שמים הוא הצליח להתגבר על הקושי, ומשמש עד היום כרופא בכיר וכיום מנהל אחת ממחלקות הפנימית בבית החולים 'לניאדו' בנתניה.
את קולומביה השאירה המשפחה מאחור, אבל רבי שלמה, שאז היה ילד כבן שבע, לקח ממנה אוצר נפלא, שלימים יהפוך בידיו לכלי שרת מיוחד במינו, כלי קודש שמסייע בידו לזכות את הרבים בלימוד 'עמוד היומי' – השפה הספרדית.
"אני בארץ מגיל צעיר מאוד", הוא אומר, "כשאני מדבר עברית לא תשמע מבטא זר, אבל שפת האם שלי היא ספרדית, כי גם אחרי שהגענו לכאן המשכנו לשוחח בשפה הזאת, ולמעשה עד היום כשאני מדבר עם הורי היקרים שיחיו, אנחנו מדברים בספרדית…".
מטבע הדברים, כשאנשים מדברים שפה אחת, יש ביניהם גם 'דברים אחדים'. וכך, הכיר הרב סטרו את איש 'דרשו' משכבר הימים הרב גדעון מוסיקנסקי, האחראי על מחלקת עריכת השיעורים ב'דרשו'. הרב מוסיקנסקי נולד בארגנטינה והתגורר בה במשך יותר מעשרים שנה, וכך נוצר קשר בין אברך הכולל מקולומביה ועורך השיעורים המצולמים ב'דרשו' מארגנטינה.
במשך שנים היה לו, לרב מוסיקנסקי, חלום – להתחיל לערוך שיעורים בספרדית… כשהתוכנית החדשה של 'דרשו' יצאה לדרך, עמוד היומי, הגיעה ההזדמנות. בהנהלת 'דרשו' התחילו לחשוב מאיפה מוצאים מגיד שיעור דובר ספרדית בעל הסברה רהוטה? הרי מנהלי 'דרשו' אינם דוברים את השפה ולא יכולים לבחור מגיד שיעור בכוחות עצמם. הרב מוסיקנסקי הרגיע אותם… אל דאגה, הוא כבר ימצא מישהו. הטלפון הבא שהרים היה להרב שלמה סטרו, שמיד הבין את הפוטנציאל הטמון ברעיון, אבל חשש שאולי הוא לא מתאים… "אנחנו נלמד אותך", הסביר לו ר' גדעון, "אתה תראה שאתה מתאים מאוד"…
מכאן ואילך, הדברים כבר התגלגלו בעצמם.
עד כה נלמדו כ-40 שיעורי 'עמוד היומי', אבל הרב סטרו מסר כבר שיעורים על למעלה מ-80 דף. הוא מתקדם בקצב מהיר ב"ה ומקדים את המאוחר, כי בהנהלת 'דרשו' אוהבים להתכונן מוקדם ככל האפשר, שלא נגיע לרגע האחרון ויתברר חלילה שבעצם חסר שיעור…
"זה אתגר לא פשוט", אומר הרב סטרו בשיחה עם 'לקראת שבת'. "מצד אחד ספרדית היא שפת האם שלי, ואני שולט בה היטב. מצב שני, אני רגיל ללמוד בלשון הקודש. מה גם, שמעולם לא מסרתי שיעור ברבים באופן קבוע, להוציא מקרים חד פעמיים שמסרתי חבורה או החלפתי מגיד שיעור פה ושם.
"להתחיל למסור שיעור ב'דרשו' זוהי זכות לא רגילה, זה להיות חלק מהמעצמה הגדולה בעולם לזיכוי הרבים. ההשגחה העליונה זימנה לידי הזדמנות כזאת מיוחדת לעסוק בזיכוי הרבים, כיצד אוכל להימנע מכך? קשה היה לסרב לכזו הצעה."
"אז התחלתי, וב"ה הקב"ה עוזר לי. בהתחלה תיקנו אותי, הסבירו לי שוב ושוב, איך לגשת לזה, איך לתת לצופים את ההרגשה שאני לומד איתם בחברותא. כמובן שאני עדיין 'ירוק' אבל לאט לאט מתרגלים, לומדים את רזי המקצוע ובסייעתא דשמיא אני מרגיש שאני הולך ומשתפר.
"התגובות מאוד מחממות את הלב. בינתיים זה עוד ממש בתחילתו, לא רבים יודעים שיש שיעור בספרדית, זה עובר בעיקר מפה לאוזן, כי הרי לכל דובר ספרדית בארץ יש עוד כמה חברים דוברי ספרדית, ולאט לאט הבשורה מתפשטת. בינתיים המאזין הכי נלהב זה אבא שלי שליט"א, שמאוד מאוד מתרגש ושמח לשמוע שיעורים בגמרא בספרדית, ובמיוחד שהם מגיעים מפי בנו, זה בוודאי עושה לו הרבה נחת, ב"ה. באופן כללי אני מרגיש ממש אסיר תודה לבורא עולם שזיכה אותי לכך, ומתפלל שהסיעתא דשמיא הזאת תמשיך ללוות אותי ואזכה להמשיך ולמסור שיעורים על הש"ס כולו בספרדית, ואולי, מי יודע, אולי אזכה גם למסור בלשון הקודש, אני כבר מתחיל להרגיש את השמחה בהרבצת תורה…".
דרך אגב, לצד הרב סטרו שעמו אנחנו משוחחים הפעם, מופיעים גם שיעוריו של הרה"ג רבי עובדיה כהן טלגם, שמוסר גם הוא שיעורים ב'עמוד היומי' בספרדית, בסגנון מעט שונה. זאת, כחלק מהמדיניות הקבועה של 'דרשו', להשתדל לתת ללומדים שיעורים שונים בכמה שיותר שפות, כדי שכל אחד ואחד יוכל למצוא את השיעור ההולם את רצונו וסגנון הלימוד האהוב עליו.
שאלנו את הרב סטרו איך זה למסור שיעורים בספרדית, והאם זה מהווה אתגר מיוחד מבחינתו, והוא משיב בחיוב…
"יש בגמרא הרבה מושגים שקשה לתרגם אותם לספרדית", הוא מסביר, "יש דברים שאין להם תרגום ולכן לא מתרגמים אלא מסבירים, כמו 'לבוד', או 'דופן עקומה', או 'תיקו' וכדו'. גם מי שמדבר עברית לא יבין מה זה 'לבוד' אם לא תסביר לו, ומי שיודע ללמוד גמרא יודע כבר מה זה 'לבוד' אחרי שמסבירים לו… זה לא שונה לגבי מושגים כאלו בין שיעור בלשון הקודש לבין שיעור בספרדית.
"אבל יש מושגים אחרים שהם לא לגמרי הלכתיים, ואותם כן צריכים להסביר. כמו 'קל וחומר', זה ביטוי שאין לו מקביל בספרדית, ובמקום לומר 'קל וחומר' בשתי מילים צריך לתת הסבר של שניים שלושה משפטים על כך שאם כאן יש משהו קל ובכל זאת הדין שלו הוא כך וכך, ולעומתו יש משהו חמור יותר מבחינת הדין, בוודאי נגיד שגם שם יחול הדין הספציפי ההוא שעליו אנחנו מדברים…
"באופן כללי, כל תרגום משפה לשפה אחרת הוא עניין מאתגר, וכשזה ללמד גמרא זה יותר מורכב כי בעצם אנחנו מתרגמים מארמית ללשון הקודש ומלשון הקודש לספרדית. מה גם שאין עדיין 'שוטנשטיין' או משהו דומה בספרדית, כך שלפעמים אני צריך להגדיר מושג תלמודי בעצמי, ואכן עושה שימוש נרחב במילון למרות שכמו שאמרתי שפת האם שלי היא ספרדית.
"כשהתחלנו ללמוד מסכת ברכות, למדנו על כך שחכמים אמרו שצריכים לומר 'קריאת שמע' עד חצות הלילה כדי להרחיק אדם מן העבירה. חכמים עשו 'גדר' כדי שהאדם לא ישכח לקרוא קריאת שמע… איך מתרגמים 'גדר'??? אומרים 'סרקה' – כלומר רשת או סורגים שמקיפים את החצר. האם יהיה נכון לתרגם את ה'גדר' ההלכתי, ל'סרקה' בספרדית? כמובן שלא. אנשים לא יבינו על מה אני מדבר. הייתי צריך להתאמץ מאוד למצוא את ההגדרה הנכונה שתקלע לעניין ושתנגיש את המושג 'גדר' למאזינים.
"אגב, ספרדית היא שפה שמדוברת בהרבה מאוד מדינות, כל אלו שבעבר היתה בהן קולוניה ספרדית, ויש קצת הבדלים במילים שונות בין הספרדית המדוברת במדינה אחת לזו שמדוברת במדינות אחרות.
"אני עצמי מקולומביה והספרדית שלי בהתאם, אבל רוב היהודים החרדים דוברי הספרדית באים מארגנטינה, יש גם רבים מפנמה, מוונצואלה ועוד מדינות. אני מתאר לעצמי שהם תופסים אותי פה ושם בביטוים שנראים להם מצחיקים, כי אצלם הביטוי קצת שונה. כמו למשל בקולומביה 'אלמאסן' זו חנות, כל סוג של חנות. אבל בארגנטינה 'אלמאסן' זו חנות מכולת בלבד. לומר על חנות כלי עבודה 'אלמאסן', למישהו מארגנטינה זה מצחיק. זה כמו לומר בעברית שיש לך 'מגפי בית' במקום 'נעלי בית'… אבל זה לא מפריע להבנה, כל דוברי הספרדית מבינים זה את זה מצוין, למרות ההבדלים הללו".
לסיום שאלנו את הרב סטרו, כמה זמן לוקח לו להכין כל שיעור, והוא משיב לנו שהתשובה לשאלה הזאת אינה חד משמעית: "זה מאוד מאוד תלוי איזה עמוד", הוא מסביר. "יש את השלב הראשון שבו אני לומד את העמוד לעצמי, בלשון הקודש, כדי להבין אותו באופן שיהיה לי ברור ונהיר, כי מי שאינו מבין טוב כמובן לא יכול להסביר טוב.
"בשלב השני אני צריך לתכנן את השיעור לפני שאני מוסר אותו, איך אני מתרגם כל מינוח לספרדית, ואז מגיע השלב שבו אני פותח את המילון, ומנסה לגבש לעצמי תוכנית פעולה, לא פעם אני מרים טלפון לתלמידי חכמים דוברי ספרדית, ומתייעץ איתם איך להגדיר הגדרות מסוימות. רק אחרי שהכל מסודר אצלי בס"ד, אני יכול לגשת לאולפן ולהקליט את השיעור הבא.
"זה כמובן לוקח המון המון זמן, ואני רוצה לנצל הזדמנות זו כדי לומר תודה רבה לאנשי ביתי, על ההקרבה הגדולה והנכונות לאפשר לי לעשות את זה, למרות שזה דורש הרבה ארגון ומחשבה, וגם את כל הזמן שפעם אולי היה קצת פנוי פה ושם, שעכשיו בס"ד מוקדש לזה. אני מקוה שבהמשך בס"ד, כשאזכה לצבור קצת יותר ניסיון, זה יהיה קל יותר…".