"ולא למדתי ממעשיו הרעים"
אמר האדמו"ר מויז'ניץ ה"אמרי חיים" זצ"ל: יעקב אבינו מספר לעשו שהוא שמר תרי"ג מצוות. מנין היה לו כוח לעמוד מול פיתויי היצר? כיצד למד לומר ליצר הרע 'לא'? מכך שראה את הברנש הזה, שאצלו היה גר, ואת מעשיו הרעים, הבין שטוב יותר לומר ליצר הרע 'לא' ולהתרחק ממנו ומפיתוייו.
זהו שאומר רש"י: "ולא למדתי ממעשיו הרעים" – את האמירה 'לא' למדתי מהתבוננות ב'מעשיו הרעים' של לבן הארמי…
*
עוד פירשו רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל וכן רבי הלל מקולומייא זצ"ל:
אמנם "תרי"ג מצוות שמרתי", אך אינני יכול לומר שעשיתי זאת בכזו דבקות, ונהניתי מכך כפי שהוא נהנה מן המעשים הרעים שלו – "ולא למדתי ממעשיו הרעים"… כשבמגרש ספורט קוראים קריאות התלהבות שומעים אותן מרמת גן עד ירושלים, אך כשעושים סיום הש"ס ההתלהבות לא עולה עד השמים עד כדי כך… יעקב מודה שאת ה'דבקות' של לבן במעשיו הרעים עדיין לא למד…
כיוצא בכך אומר ה"בן איש חי": ביום צום י"ז בתמוז הגיעו תלמידים ללימודיהם, והתאוננו לפני הרב שקשה להם ללמוד מפאת הצום והחום. כל אחד אמר: הרב, כואב לי פה… מגרד לי שם… אי אפשר ללמוד היום… קשה לנו.
אמר להם הרב: רואה אני שבאמת אינכם יכולים ללמוד, בואו נשחק בקלפים. בו ברגע חלפו כלא היו כאבי הראש וכל הבעיות, וכולם ישבו לשחק בהתלהבות גדולה. עצר אותם הרב: "בשביל ללמוד גמרא כואב לכם הראש, אך במעשיכם כעת הוכחתם שהוא לא באמת כואב, אם כן – תפתחו את הגמרא ותלמדו".
ממשיך ה"בן איש חי": יש כלל של 'קידוש במקום סעודה' – אם לסעודה יש כח, צריך להיות כח גם לקידוש. אם לטיול היית קם – אז גם לבית כנסת עליך ללכת כמו בן אדם.
ועוד סיפר: פעם בא היצר הרע לדבר עם היצר הטוב. שאלו היצר הטוב: מה רצונך? אמר היצר הרע: יש שם אברך אחד, שלומד כל כך הרבה. תן לי אותו לכמה ימים, אני אפתה אותו ואעשה ממנו קציצות… הסכים היצר הטוב, והיצר הרע הגיע והצליח לפתות אותו ללכת אל מועדון שבו ישבו ושיחקו קלפים ושש-בש כל הלילה.
חזר האברך הביתה בוכה. שאלה אותו אשתו מה אירע לו. סיפר לה את האמת: כל הלילה הלך וראה אנשים משחקים קלפים. "ומדוע אתה בוכה כעת?" – שאלה אותו. אמר לה: "אני בוכה, משום שפתאום הבנתי שכל ההתמדה שלי בלימוד איננה מגיעה לקרסוליים של ההתמדה שיש להם במשחק הקלפים שלהם… כעת אני מבין כמה אני צריך להתחזק כעת בלימוד"…
כששמע היצר הרע את דבריו של האברך מיהר לומר ליצר הטוב: "קח אותו מהר בחזרה, לפני שילמד עוד כמה דברים פה"…
אנשים בעולם מסוגלים לבזבז לילות שלמים על שטויות והבלים. אילו היינו לומדים כך תורה היינו גדלים – אך לא למדתי ממעשיו הרעים!…
ה"כתב סופר" אומר: כתוב "אוהב כסף לא ישבע כסף" (קהלת ה, ט), וחז"ל דרשו על כך: אוהב מצוות לא ישבע מצוות. אם כתוב כסף – כיצד למדו מכך לגבי מצוות? התשובה היא, שכאשר רואה אדם שאוהב כסף לעולם אינו שבע מכסף, או אז יבין כיצד מי שאוהב מצוות לעולם לא ישבע מצוות.
על כך אומר ה"ילקוט הגרשוני": הגמרא (עבודה זרה ב ע"ב) מספרת, שלעתיד לבוא יאמר הקב"ה לרומיים: 'במה עסקתם?' והם אומרים: 'בנינו גשרים, עשינו שווקים ומרחצאות, הרבינו כסף וזהב, והכל לא עשינו אלא בשביל ישראל שיעסקו בתורה'… והקב"ה עונה להם: שוטים שבעולם, כל מה שעשיתם לא עשיתם אלא לעצמכם. לכאורה, איך יעזו לומר כאלו הבלים? אלא שכוונתם לומר: הריצה שרצנו אחרי העניינים שלנו, יכולה היתה ללמד את ישראל לרוץ אחרי התורה והמצוות. כמובן שלא זו היתה כוונתם, אך אמת יש בטענה שאנו יכולנו ללמוד מהם.
זהו הביאור בדברי רש"י "ולא למדתי ממעשיו הרעים". כל אחד צריך ללמוד ממעשיו הרעים… אם יש לו כוח למעשים רעים, הדבר מחייב גם קיום מצוות.
אמנם, מי שמונע בעדנו לעשות זאת הוא היצר הרע, שמפעיל את כל כובד משקלו על מנת שלא נתעורר מכך. כשהיה רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל ילד קטן, העירו אביו בבוקרו של יום, אך הוא התקשה לקום. הוכיחו אביו: "תראה את השקצים! הילדים שלהם כבר רצים ברחובות לשטויות שלהם – ואתה אינך קם?!" ענה הילד: "אבא, אותו יצר הרע שגורם להם לרוץ ברחובות, גורם לי להישאר לשכב במיטה"…
(רבי שלמה לוונשטיין מתוק האור יעקב אבינו)