השתתפתי בשיעור פתיחה לעמוד היומי אצל המשגיח הגאון רבי בנימין פינקל שליט"א, האמת שזכות גדולה נפלה בחלקי להשתתף במעמד רווי הוד שכזה, השמחה וההתלהבות שהמשגיח הקרין, המתיקות של הדברים הנאמרים, הדיוק בכל מילה בגמרא וברש"י, והברכות עד בלי די שהמשגיח העריף עלינו כשיצאנו.
תוך כדי דברים סיפר ר' בנימין שלפני שנים הזמינו אותו לאחד מערי הפריפריה למסור שיעור ראשון בגמרא, מדובר בציבור מסורתי שלא זכה ללמוד גמרא, השיעור היה אמור להתקיים בביתו של אחד מהתושבים מהדמויות הדומיננטיות בשכונה בהשתתפות חברים מהשכונה. הרב הגיע בשעה שקבעו והנה הבית חשוך… לאחר כמה דפיקות בדלת, פותח בעל הבית בלבוש קצר בלי כיפה, עומד נבוך מול הרב, וואו, איך שכחתי? סיכמנו להזמין חברים גמרות, ואכן הזמנתי גמרות והנה הם, והצביע על קרטון סגור בירכתי החדר, אבל פרח לי מהראש להודיע לציבור אני מתנצל בפני כבוד הרב.
מספר המשגיח, אמרתי לו: לא צריך אף אחד, אני ואתה נעשה שיעור ונתחיל ללמוד גמרא. המשגיח פתח בחשיבות ומעלת לימוד התורה, תוך כדי דברים עצר אותו הבעל הבית ואמר, שהרב יעדכן מתי מתחילים ללמוד גמרא… הרב הנהן והמשיך בדברי חיזוק, ועוד פעם עצר אותו בעל הבית ואמר שהרב לא ישכח לעדכן מתי מתחילים ללמוד גמרא. המשגיח סיים ואמר לו עכשיו מתחילים בלימוד הגמרא. קם אותו יהודי הרים ידים על הראש ובירך בהתלהבות בשם ומלכות ברכת שהחיינו…
מספר ר' בנימין שהוא המשיך לשמור על קשר עם אותו יהודי והקביעות ללמוד נשמרה, הבית התחזק, הילדים נשלחו למוסדות תורניים ויש לו קשר עם אחד מהבנים ממש תלמיד חכם, אברך משי.