רבים מהלומדים שגמרו ש"ס או אחד מהסדרים, או מסכת, רוצים לחזור עליה ולקיים את דברי המשנה בגודל החזרה במסכת סנהדרין (צט.): רבי יהושע בן קרחה אומר: כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה – דומה לאדם שזורע ואינו קוצר'. אבל הקושי ללמוד כל יום דף, קושי מבחינת הזמן מדי יום, וגם בזמנים שלא מתאפשר, הקושי להשלים גדול שבעתיים. וגם עצם הלימוד בריכוז להבנת הדף, הקשו על כך.
כשיצאה לעולם תוכנית 'העמוד היומי' נגמרו התירוצים, ללמוד עמוד ליום זה לא רק זמן מועט שאפשר למצוא בקלות במשך היום, זה גם הרגשה של משהו שבקלות ניתן לעמוד ולהצליח בו, וכך להגשים את החלום של חזרה דף אחרי דף, מסכת אחרי מסכת, וממש השמים הם הגבול, 'לא בשמים היא' זה ממש כאן בידים שלנו…
אבל 'פטור בלא כלום' אי אפשר, היצר הרע לא יצא לשום חופשה, באחר הימים נסעתי לחתונה, כמובן לקחתי איתי את החוברת כדי ללמוד את 'העמוד היומי' בדרך, בהלוך זה לא התאפשר, כך שתיכננתי ללמוד את העמוד בדרך חזור, אני מתיישב באוטובוס ומרגיש את העייפות משתלטת עלי ועל העמוד, שליח טוב נשלח אלי מן השמים, בדמות חבר שגם הוא לומד את העמוד היומי, וכך, הוא הוציא את החוברת ולמד איתי יחד את העמוד כשהוא קורא ואני מאזין בשקיקה… תפילת הדרך שנאמרה בהלוך – ותחזירנו לשלום, קיבלה משמעות נוספת…