רב הונא בריה דרב יהושע
אמורא בבבל דור חמישי לאמוראים, חבירו של רב פפא ושותפו בהרבצת התורה בישיבתו הגדולה בנרש אף שאמורא זה נקרא תמיד כך – רב הונא בריה דרב יהושע, לא מצאנו בתלמוד בשום מקום דברים אודות אביו, וכן לא מצאנו דברים שרב הונא מסר בשמו. ומכל מקום, בוודאי שהיה תלמיד חכם, שהרי הוא נקרא ״רב״. יש דעות שרב הונא היה ממשפחת כהנים (ראה רבינו גרשום בכורות בז, א).
רב הונא ורב פפא היו ידידים מנעוריהם, ולא נפרדו גם בזקנותם. הם למדו יחד אצל רבא (ראה להלן) ואצל אביי. (ראה עירובין סג, ב, ופסחים קיא, ב), ומוזכרים בתלמוד פעמים רבות כשהם עושים מעשים יחד או דנים באותו דבר הלכה. ואף בזקנותם עמדו שניהם יחד בראשות הישיבה החשובה בעיר נרש.
עם רבא
בצעירותם באו רב הונא ורב פפא לפני רבא כדי שילמדם תורה. רבא שאל אותם אם הם בקיאים במסכתות מסויימות, והשיבו לו שכן. חזר רבא ושאלם אם יש להם הכנסה קבועה להתפרנס ממנה [כך שיש להם פנאי לעסוק תדיר בתורה], והם השיבו בחיוב, כי שניהם קנו חלקות אדמה קטנות והתפרנסו מהן ברווח. כששמע זאת רבא אמר שמתקיימת בהם האימרה: ״אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שבעולם הזה בעולם הזה״, כלומר, שהם נמנים בין הצדיקים הבודדים הזוכים ליהנות משני העולמות! (הוריות י, ב).
תחילת לימודם אצל רבא היתה בישיבתו במחוזא, והם המשיכו להיות תלמידיו שנים רבות. רבא חיבבם וכיבדם מאד וכמה פעמים פנה אליהם בכינוי הכבוד ״אווזים לבנים״, כלומר חכמים זקנים, שהאווז מסמל את החכמה – "הרואה אווז בחלום יצפה לחכמה" (ברכות נו, א) והצבע הלבן מרמז לזקנה (כתובות פה, א, ורש״י וגליון הש״ס שם; גיטין עג, א, ורש״י שם). כמו כן, בסעודת נישואי בנו, עמד רבא ומזג בעצמו את הכוס לתלמידיו רב פפא ורב הונא (קידושין לב, ב; עוד בענין מעשה זה ראה ערך רב דימי(ב)). עוד בחיי רבא הגיעו שניהם להוראה ונעשו דיינים בעיר נרש שבבבל, ובמקביל הרביצו שם תורה לתלמידים.
הישיבה בנרש
לאחר פטירת רבא, נחלקה ישיבתו לשתים – מחצית מן התלמידים הלכו לפומבדיתא לישיבת רב נחמן בר יצחק, ומחציתם לנרש ללמוד אצל רב פפא. רב פפא לקח את חבירו הטוב רב הונא בריה דרב יהושע להשתתף עמו בניהול הישיבה. רב פפא היה ראש הישיבה, ורב הונא היה ״ריש כלה״ (ראש לתלמידים הנאספים), דהיינו שלאחר שרב פפא היה מסיים את דרשתו לפני כל תלמידי הישיבה, היו גדולי התלמידים נאספים לפני רב הונא והוא היה מפרש להם בהרחבה את כל הטעון ביאור עד שהבינו כל צורכם (ראה ברכות נז, א, ורש״י שם). דבר זה, שהם עתידים לשמש במשרות חשובות אלו, נתגלה להם בחלום שנים רבות קודם לכן (ראה בגמרא שם). אף שרב פפא היה ראש הישיבה, הם הנהיגו בשווה את הישיבה ואת העיר. בין חביריו האחרים של רב הונא היו רב נחמן בר יצחק, רב מרי ורב פנחס בני רב חסדא, רב פנחס בר אמי, ורב ביבי בר אביי.
צדקותו וחסידותו
הגמרא מספרת שרב הונא בריה דרב יהושע היה זהיר ביותר שלא ללכת ארבע אמות בגילוי הראש. הוא הסביר את התנהגותו באומרו: הרי ״שכינה למעלה מראשי!״ (קידושין לא, א; שבת קיח, ב).
במעשה הבא המובא בגמרא (ראש השנה יז, א) מתגלות צדקותו ומידותיו הטובות של רב הונא: רב הונא בריה דרב יהושע חלה ורב פפא נכנס לדרוש בשלומו. ראה רב פפא שמצבו של רב הונא אנוש והוא עומד למות, ולכן אמר לבני ביתו: ״הכינו לו 'צידה לדרך' [דהיינו תכריכים]״. לבסוף הבריא רב הונא. שאלו אותו: ״מה ראית בשעה שעמדת למות?״ ענה להם רב הונא: רב פפא אכן צדק, צריך הייתי למות. אולם כשעלתה נשמתי למרום, אמר הקב״ה לבית דין של מעלה: ״מכיון שהוא אינו מדקדק לעמוד על מידותיו להרע לאלו שהרעו לו, אף אתם אל תדקדקו אחריו״, וכמו שדרש רבא רבו, את דברי הכתוב (מיכה ז, יח): ״נושא עוון ועובר על פשע״: למי נושא ה׳ עוון? למי שעובר על פשע שנעשה נגדו! רב הונא נפטר כנראה באותה שנה שבה נפטר רב פפא.
(מבוא לתלמוד הוצאת ארטסקרול)