כל מי שזוכה…- כל בחור.ממש, כל מי שזוכה שהוא יושב בישיבה, צריך לדעת את הענין הזה שאני רוצה לומר כעת, – בשלשת המילים האלה שבתהלים…
עמים תחתיך יפלו…
– ואת זה צריך כל אחד לדעת.
אספר לכם סיפור שהיה מרגלא בפומיה דמרן הגרי"ז, הרב מבריסק זכר צדיק לברכה. וכדאי לדעת את זה, כי את הסיפור הזה שעכשיו מספרים, אשר היה עם בן של ה"בית הלוי", אח של ר' חיים, ודוד של הבריסקר רב, צריך כל בן ישיבה לדעת וכל בן ישיבה, צריך שהסיפור הזה יהיה חרוט על לוח לבו… ולמה צריך שיהיה הסיפור הזה חרוט על לוח לבו?
מכיון שהסיפור הזה, הוא המעורר הכי גדול לשקידה.
והמדרבן הכי גדול לשקידה…
והעיקר,
שהוא זוקף את הקומה של בן ישיבה….
מכיון שהוא מבהיר, שצריך לדעת באופן ברור ומוחלט!!
ש… עמים תחתיך יפלו…
– העמים נופלים בגלל הבן תורה שיושב ולומד!!!
הרב מבריסק, ר' וולול'ה, זכותו יגן עלינו, סיפר, שהסבא שלו, ה"בית הלוי"…- הגאון הקדוש, ה"בית הלוי".– אשר היה אביו של מרן הגר"ח, ר' חיים בריסקר, היה לו עוד בן… ויהי היום והבן הזה של הבית הלוי, השתדך ונהיה חתן. המחותן, אבי הכלה, היה יהודי עשיר גדול ונגיד גדול [כמדומני שהיה ממינסק, אינני זוכר בדיוק, אבל אין זה לעיכובא לעצם הענין. אם היה ממינסק או כל מקום אחר, על כל פנים]….
הוא היה נגיד גדול ונתן נדוניא גדולה….- הוא הבטיח להחתן, נדוניא גדולה.
ומספר ר' וולוול'ה, שהחתן, בנו של ה"בית הלוי".- קצת זחה דעתו עליו, הוא היה מרוצה מעצמו, מזה שנתנו לו כזו נדוניא גדולה. אביו, ה"בית הלוי" שמיד תפס את הענין, אמר לבנו, תשמע בני, אל תזוח דעתך עליך….- האלט זיך נישט אזוי גרויס… אל "תרגיש את עצמך"…–אתה חושב שהמחותן נתן את הנדוניא בשבילך?….
את הנדוניא הגדולה הוא נתן בגלל שהוא זכה להשתדך אתי…- עם ה"בית הלוי".
בגלל שהוא זכה ונהיה המחותן של ה"בית הלוי". הכבוד הגדול שיש לו מזה שהוא זכה להשתדך עם ה"בית הלוי", לכן הוא נתן נדוניא גדולה. מכיון שכל אחד מבין שמי שזוכה להשתדך עם ה"בית הלוי" נותן הרבה כסף, לכן הוא נתן את כל הנדוניא הגדולה הזו, – אבל לא בגללך…
הבן, שהיה "חריף", אמר לאביו
הבן, שהיה "חריף", אמר לאביו, אבא… אם ככה?- זה מעט….–אם ככה, זה מעט מדאי…- אני חשבתי שזה בשבילי… אבל אם אבא אומר שזה בשבילו, זה הרי מעט מדאי….
אמר לו ה"בית הלוי", אתה צודק בני…בשבילי זה מעט מדאי…
–אם היו נותנים את הנדוניא בזכות המחותן, ורק בגלל המחותן, [דהיינו, בזכות ה"בית הלוי"], היה מוסיף, לא כפל – כפליים, אלא עשרת מונים יותר, ואולי גם מאה פעמים יותר הוא היה מוסיף…..
…אבל–מה אפשר, לצערי הרב, לעשות,שאתה החתן…- באמצע…
אמר הרב מבריסק.
אם הקדוש ברוך הוא עושה ניסים לכלל ישראל…
–אם כלל ישראל בארץ ישראל חי וקיים, וכל ה"חיות טרף", כל אומות העולם שסובבים עלינו מכל הצדדים להכחידנו ולהשמידנו, וזממם לא עולה בידם…
– כזו "נדוניא" גדולה שהקדוש ברוך הוא נותן לנו, שאנחנו חיים וקיימים למרות שאין אומה בעולם שתהיה מוקפת כמונו…
מכל העולם רוצים להרוג אותנו,להשמיד אותנו….–ולכלות אותנו….- על כל "שונאיהם" של ישראל.
ואנחנו חיים וקיימים…
בזכות מה הנדוניא הגדולה הזו שהקדוש ברוך הוא נותן לנו?…
–בזכות מה הנדוניא הגדולה הזו שהקדוש ברוך הוא נותן לנו?…
זה בזכות ה"מחותן" הגדול, בזכות ה"מחותנים" הגדולים…מי הם ה"מחותנים"?הבני תורה…הבני ישיבות.לומדי התורה!!
אלו ה"מחותנים" הגדולים, שאתם הקדוש ברוך הוא עושה את ה"שידוך" הנפלא הזה, ועל זה הוא נותן את הנדוניא הגדולה והעצומה הזו, שכלל ישראל בארץ ישראל חי וקיים….
– – בזכותם, נעשים כל הניסים.
-כך הוא אמר, כמה וכמה פעמים.
והוא אמר את זה גם בחודש מר חשון תשי"ז…
היה אז מה שנקרא "מבצע קדש" ואחד שאל אותו, "מה קורה כאן"…..
– 'מה זה הניסים שרואים'?
אמר לו הרב מבריסק.
בטח שהקדוש ברוך הוא עושה ניסים….אבל, את הניסים הגדולים האלו, את ה"נדוניא הגדולה" הזו.
–שבכמה ימים הסתדר כל הענין, וכלל ישראל נשאר לחיות, זה בזכות ה"מחותנים"…
בזכות הלומדי תורה,בזכות הבני ישיבות…..
ואני לא רוצה להזכיר ברבים, אבל הרב נקב בשמות של שני יהודים בירושלים, שיש מהאנשים שנמצאים פה שמכירים אותם".
שני יהודים בירושלים שלומדים תורה מתוך הדחק…..יהודים שלא מופיעים במודעות, ולא שום סוג פרסומת אחר.
ואחד מהם [א. ה. ה"ה דוד רבנו הגרז"ד צ'צ'יק זצ"ל] הוא יהודי שהרב מבריסק בעצמו, כל פעם כשהיתה איזה צרה אצלו בבית, היה שולח אליו את בנו להזכיר את שמו ואומר לו, "לך ל… ותבקש מאד שיתפלל…
– כי התפילה שלו מועילה יותר מכל הרופאים שבעולם. איי…
הקדוש ברוך הוא היה נותן לנו נדוניא יותר גדולה? הרי בגלל כאלה מחותנים יקרים…
– כמו שה"בית הלוי" אמר. בגלל כאלה מחותנים גדולים, לומדי התורה
– – הנדוניא היתה יכולה להיות גדולה עשרת מונים, שאפילו קרבן אחד לא היה נופל….
– אפילו קרבן אחד לא היה נופל…
כולם היו חוזרים, חיים וקיימים. ואפילו יהודי אחד לא היה נופל ח"ו…אבל מה אפשר לעשות שהם ה"חתנים"….- זהו!!!….הםהם ה"חתנים"..
הם…
– כאלה שמסתובבים ריקים ממצוות, הם ה"חתנים"!! כך אמר הבריסקר רב.
ממילא…- עלינו לדעת.
הניסים שהקדוש ברוך הוא עושה, זה בזכות הבחור שמתגבר על יצרו, פותח את הגמרא ושוקד על לימודו…
עמים…
– אז הוא עושה, והוא מחזיק את כלל ישראל.
'עמים…תחתיך יפלו…'תחת מי??
זה מה שדוד המלך אומר,זה שמקיים בעצמו.חגור חרבך על ירך גבור – הודך והדרך. והדרך… צלח רכב על דבר אמת'.
— זה שלומד עוד פעם את הגמרא ועוד פעם את הגמרא, ומחשבן שוב ושוב מה בכל זאת אביי רוצה ומה רבא בכל זאת רוצה…
ועוד פעם…
אני עדיין לא יודע כל כך טוב את הגמרא, אז עוד פעם ועוד פעם…צריכים לדעת…
היתה כאן מלחמה שקראו לה בזמנו "מבצע קדש" וכמו שתמיד יש "חלושי אופי", היו גם אז "חלושי אופי" שחשבו שה"הם" נלחמים… בישיבה
היה זה בחודש מר חשון תשי"ז.
….שהרב הצדיק הקדוש, ר' אליהו (ר' אלי') לאפיאן זכר צדיק לברכה, בא פעם להגיד שיחה מוסרית בישיבה ודיבר על הנושא הזה, והואיל ואת הנדוניא הגדולה נותנים בשביל הלומדי תורה, מותר בין בני ישיבה לספר את זה וכל בן ישיבה צריך לדעת את מה שמספרים כעת.
הוא אמר כך.- רבותי…
תשמעו היטב.
כתוב בגמרא בברכות דף י"ז עמוד א', שהאמוראים היו מתפללים, "יהי רצון שתשים שלום בפמליא של מטה ובפמליא של מעלה'. אומר רש"י, בפמליא של מעלה, היינו, שהשרים של האומות מתנצחים. [וזה לשונו: בפמליא של מעלה, בחבורת שרי האומות שכשהשרים של מעלה יש תגר ביניהם תיכף יש קטטה בין האומות כדכתיב (דניאל י) ועתה אשוב להלחם עם שר פרס. ובפמליא של מטה, בחבורת החכמים]. ואם בפמליא של מעלה השרים של האומות מתנצחים ביניהם, זה משפיע על ההתנצחות של האומות פה בעולם.
כתוב כאן, שהמלחמות מתנהלות רק למעלה.
ולדוגמא, אם אנו רואים שצרפת נלחמת עם גרמניה, האמת היא, שלצרפת יש שר בשמים ולגרמניה (ימ"ש כולם) יש שר בשמים. השרים של שתי האומות האלו נלחמים ביניהם, ואיך שהמלחמה מוכרעת שם, כך רואים כאן, וממילא, אם רואים בחזית המלחמה צרפת גוברת, זה בגלל שהשר שלה בשמים ניצח שר צרפת גבר עכשיו על שר גרמניה, וכשרואים, פתאום, שמתחלף כל הענין וגרמניה גוברת על צרפת, צריכים לדעת שעכשיו השר שכנגד התגבר, השר של גרמניה התגבר עכשיו על השר של צרפת…..
– המלחמות מתנהלות שמה
המשיך ר' אלי ואמר בזה הלשון.
זה כל אחד מבין, שהמלחמות שהשרים של האומות נלחמים למעלה, הם לא נלחמים כמו שנלחמים פה, שמה, לא נלחמים בטנקים, לא במטוסים, ולא בפצצות…
זה מבינים ברור.
–שהשר של האומה הזו עם השר של האומה שכנגד, לא נלחמים שם, בשמים, עם כלי נשק של פצצות וכדומה, לא באלה נלחמים.
אז במה כן נלחמים?
אמר ר' אלי', 'מה שנעשה בשמים אני לא יודע… – למרות שהוא כן ידע. — מה שנעשה אני לא יודע, אבל אני משער לעצמי, ואני מתאר לעצמי, מה שכל אחד מהנוכחים כאן יסכים, שהמלחמות שם מתנהלים עם זכויות…
– זו מלחמה של "זכויות".
השר של האומה הזו שם במאזניים את הזכויות של האומה שלו, ואם הזכויות שלהם גוברות, נהיית הכרעה לטובת האומה הזו…ממילא, צריכים לדעת….אם יש, חס ושלום, מלחמה של יהודים עם גויים [להבדיל], אז צריכים גם אנו לדעת שהמלחמה לא מתנהלת לה למטה, אלא המלחמה מתנהלת למעלה, ואם המלחמה מתנהלת למעלה, אז זה מתנהל עם זכויות….
– ככה זה. אם זה מתנהל למעלה…
והיינו, שההכרעה של המלחמה כאן היא כפי שיוכרע שמה, למעלה…. – ורק עם זכויות.
-אם כן. שזה ענין של "זכויות".אזי, כל דף גמרא נוסף שלומדים….
כל שקידה נוספת בלימוד התורה….
וכל התחזקות נוספת בתורה, בתפילה ובמוסר,
–זה מכריע את הכף……
זה, ורק זה,
מה שמכריע את הכף!!
ואם כן.
הרי שקר עושה בנפשו, מי שחושב שהוא יעזוב את הישיבה וילך למקום המלחמה…
– כך הוא חושב. הוא חושב, שהוא יעזוב את הישיבה וילך למקום המלחמה, ובזה…
– מה הוא רוצה לעשות בזה? להציל את כלל ישראל…והרי, כשהוא יושב בישיבה והוא לומד…
–אז הוא מציל את כלל ישראל. ואז הוא מרבה זכויות לכלל ישראל, עד אין תכלית ועד אין שיעור, וממילא תוכרע המלחמה לטובת כלל ישראל…
אבל…אם, חס ושלום,הוא עוזב את הישיבה…-אם חס ושלום הוא עוזב, אז הוא הרי מפסיד כל כך הרבה זכויות לכלל ישראל, שזה ממש היפך המכוון, כי הוא חושב שבזה הוא מציל, אבל האמת היא שהוא עושה את ההיפך הגמור. אבל ההוא, ממשיך לחשוב, שבזה הוא מציל…
כאשר ראה ר' אלי' שסירובו לא מועיל… אמר לו באופן מאד חריף.
וההמשך ידוע…
מה שרוצים לספר כאן, מר' אלי' לופיאן
שהיה בחור ישיבה אחד שחשב שהוא יותר חכם מאחרים, הוא בא להיפרד מר' אלי', ואמר, שהוא רוצה לעזור במלחמה. אמר לו ר' אלי' שאין זה מתפקידו, ובאופן נחרץ הוא אמר לו, אל תלך מהישיבה'…
כאשר ראה ר' אלי' שסירובו לא מועיל… אמר לו באופן מאד חריף.
'תראה, בגמרא בבבא בתרא [ע"ט, א'] כתוב, שכל הפורש מדברי תורה אש אוכלתו…
אל תלך!
תשב ותלמד… אבל ההוא, בכל זאת… הוא חשב שהוא חכם יותר גדול, ושהוא מבין יותר.והלך…
ההמשך של הסיפור ידוע
– ואני עוד זוכר את זה כמו היום הוא הגיע שם למחנה ואני מספר את זה לעילוי נשמתו, כי זה זכות בשבילו שיספרו את הסיפור הזה, בגלל שמתעוררים מזה… מתעוררים מזה. לדעת שצריך לשבת בישיבה. והרי ר' אלי אמר לו, בהאי לישנא
כל הפורש מן התורה, אש אוכלתו…– חס ושלום– הוא הגיע למחנה ועדיין לא הלך לשדה הקרב רק החזיק "רימון" ביד.- והרימון. התפוצץ לו בידהוא לא "לָחַם" ולא שום דבר אחר,- הוא רק עזב את הישיבה…רחמנא ליצלן.
שה' ישמור…
צריכים לדעת
שהחזית האמיתית של כלל ישראל היא רק בישיבה, זה המקום האמיתי, ואלו הם ה"חיילים" האמיתיים…- כאן זה ה"חיילים" האמיתיים. וכאן זה ה"גנרלים" האמיתיים וכאן, כאן הכל מתרחש…
וכל מה שמחזקים בתורה, בתפילה ובמוסר, מוסיפים כל כך הרבה זכויות לכלל ישראל – זה והחי יתן אל לבו.
וזה מה שדוד המלך מסיים,
עמים "תחתיך" יפלו
עמים תחתיך יפלו
(מתוך הספר 'חשקת התורה')