אנו כבר כמה חודשים לאחר שהחלה תוכנית 'העמוד היומי' ובסייעתא דשמיא קרובים לסיום מסכת ברכות, ונראה שההתלהבות לא רק שאיננה יורדת ומתמעטת אלא להיפך מתגברת ביתר שאת. המגידי שיעורים שאני מדבר איתם, כמעט אצל כולם הנוסה זהה: מוסיף והולך! עוד אנשים שגילו את הפלא ומצטרפים לתוכנית ומגיעים לשיעורים ב"ה. מה שמעניין ומושך את העין זה טווח הגילאים של המצטרפים לעמוד היומי, לא רק אברכים צורבים ובעלי בתים אלא גם ילדים הלומדים התלמודי תורה. אני מקבל דשי"ם ממנהלים וממלמדים על כך שבהפסקות, יש קבוצות של ילדים שיושבים עם החוברות ולומדים את העמוד היומי. בתלמוד תורה אחד, השיעור מתפרס על פני שתים שלוש הפסקות, ובתלמוד תורה אחר, לאחר ארוחת צהריים בחדר האוכל קבוצת ילדים שמה את פעמיה – לא למגרש המשחקים של החיידר אלא לבית המדרש שם הם לומדים את העמוד היומי. המלמד שסיפר לי את זה הוסיף ואמר שבתחילה הוא התנגד לזה מחשש שזה ישפיע על הלימודים הנלמדים בתלמוד תורה, אבל כשהוא ראה את ההשתוקקות והרצון של הילדים, הוא הסיר את התנגדותו, ואדרבה, הצטרף אליהם בעצמו…
כך גם בישיבות קטנות הנטועות ברחבי העיר, ישנם קבוצות של בחורים שקיבלו על עצמם לימוד בעמוד היומי ללא קשר לישיבה והדברים שנלמדים בה, הם ראו זכות לעצמם להוסיף על לימודיהם הישיבתיים את 'העמוד היומי'. מחזה נפלא לעלות לאוטובוס פנימי הנוסע בתוך העיר, ולראות את בחורי החמד בדרכם לישיבה, או בחזרתם לביתם, כשבידם האחת התפילין וביד השניה חוברת 'העמוד היומי' בה הם הוגים. יש כאלו שבחרו ללמוד זאת לפני תפילת שחרית בישיבה עצמה, יש שלומדים זאת בהפסקת צהריים, ויש שלאחר סדר ג' נשארים בישיבה ולומדים את 'העמוד היומי', יש בחרו להתחיל את הים בצורה כה נפלאה, ויש שבחרו לסיים את היום בצורה מופלאה, 'איש איש על עבודתו ועל משאו ופקודיו אשר צווה ה"…