מאת: הרב אליהו הנדלס
"והקטיר עליו אהרן קטורת סמים בבוקר בבוקר" (שמות ל, ז)
בפרשתינו אנו קוראים על ענין הקרבת הקטורת, וידוע גודל מעלת אמירת פרשת הקטורת, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש (ח"ב ריח:) שכל מי שקורא בכל יום מעשה הקטורת, ינצל מכל פגעים רעים ומהרהור רע ומדין רע וממגיפה, ולא ינזק כל היום ההוא, ואין הסטרא אחרא יכולה לשלוט עליו. עוד כתוב שם: "אמר רבי שמעון: אם בני אדם היו יודעים כמה עליון הוא מעשה הקטורת לפני הקב"ה, היו לוקחים כל מילה והיו מעלים אותה עטרה על ראשם בכתר של זהב. ואם מכוון במעשה הקטורת בכל יום, יש לו חלק בעוה"ז ובהעוה"ב, וינצל מכל דינים שבעולם ומדין של גיהנום!
ומרן הרה"ק רבי יוחנן מקרלין סטאלין זצוק"ל היה דורש בקודשו להשתדל ביותר להגיע בתחילת התפילה ולמר קטורת בציבור דייקא, והיה אומר שענין אמירת קטורת בציבור היא סגולה כנגד כל המחלות, ובפרט המחלות שבדורינו היא הרפואה הכי טובה ומועילה!
אמירת פרשת הקטורת שהצילה
סיפור נפלא בענין זה מובא בזוהר הקדוש (בפר׳ וירא מדרש הנעלם דף קא ע״א – מתורגם ללשון הקודש): מעשה ברב אחא שהלך לעיר אחת שנקראת 'טרשא', ונתארח אצל בעל בית אחד, ובעיר זו פשטה מגפה קשה שבעה ימים רצופים, וכשראו בני העיר את ר׳ אחא כשהוא בא, אמרו זה לזה: אדם גדול בא לכאן ונלך אצל החכם הזה שבא מחוץ לעיר, ונראה אם יש לו תקנה לצרה זו.
הלכו אצלו ואמרו לו: וכי רבינו לא חס על הנפשות שנאבדות כאן? שאל אותם: ומהו האבדון? ואמרו לו: דע רבינו שיש בעיר מגפה זה שבעה ימים והיא הולכת ומתגברת, שמא יעשה רבינו שום עצה לפורענות זו? אמר להם: נלך לבית הכנסת ונתפלל לפני השי״ת שיעצור בעד המגפה הזאת.
ובעודם הולכים לבית הכנסת הלכו ובאו אנשים וסיפרו שהמגפה הולכת ומתגברת, ופלוני ופלוני מתו, ופלוני ופלוני גוססים. אמר להם רב אחא: מאחר שהפורענות קשה והזמן דוחק, לא נלך להתפלל, אלא תעשו כפי שאני אצוה אתכם, בחרו מביניכם ארבעים אנשים, מן הכשרים והמובחרים שבכם, שאתם מכירים בהם שהם יראי שמים ואני ביניהם, ונלך לארבע רוחות העיר, עשרה אנשים לכל צד, ותאמרו מלב ונפש ובכוונה ענין פיטום הקטורת שאמר הקב״ה למשה, ופרשת הקורבנות. ובעזרת ה' תוסר המגפה!
והם הלכו ועשו כן בארבע רוחות העיר, עשרה אנשים לכל צד, ואמרו פיטום הקטורת ג׳ פעמים. ואחרי שעשו כן אמר להם ר׳ אחא: הבדילו כמה אנשים מביניכם וילכו לבתים ששם שוכבים חולים, וגם שם יאמרו, וכשיגמרו יאמר ג׳ פעמים שלשה פסוקים אלו, והם: ״ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטורת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם, כי יצא הקצף מלפני ה׳ החל הנגף״. ״ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטורת ויכפר על העם״. ״ויעמוד בין המתים והחיים ותעצר המגפה״. והם הלכו ועשו כדבריו, ובטלה המגפה באותו מקום, ואף נתרפאו אותם שהיו קרובים למיתה!
ואז שמעו בת קול האומרת למזיקים כדברים האלה: העצרו למעלה ואל תרדו למטה לעשות שום נזק בעיר הזאת, לפי שדין של מעלה אינו שולט בעיר הזאת כיון שהם ראוים שיבטל!
ואחרי כל זה נרדם ר׳ אחא מרוב חולשה, ושמע שאומרים לו בחלומו, כשם שבטלת מן העיר את המגפה, כן תעשה להחזירם בתשובה, שזה בלי זה אינו מועיל כלום, שבהיותם אנשים רעים נגזרה עליהם גזרת המגפה. הלך רב אחא וסיפר הדברים לאנשי העיר והחזיר את כל אנשי העיר בתשובה שלמה, וקיבלו על עצמם שלא יתבטלו מן התורה לעולם, ואז שינה רב אחא שם העיר שהיתה נקראת טרשא וקרא לה 'מתא מחסיא', היינו עיר הרחמים, שריחם הקב״ה על העיר הזאת וביטל ממנה הגזרה הרעה!