הרב מרדכי הלוי שוורצבורד
חודש אדר הראשון
שאלה: שנה מעוברת שיש אדר ראשון ואדר שני מה עיקר אדר, והאם יש את אותו עת רצון של ימי הפורים גם באדר ראשון, ובאיזה אדר מתענים ז' אדר לזכר סילוקו של משה רבינו ע"ה.
תשובה: כל אחת מהשאלות צריכה אריכות רבה, ונזכיר כאן בקצרה, הנה מצד אחד נקבעה הלכה שמצות פורים נוהגת באדר שני, אך אין בכך כדי לקבוע שעיקר אדר הוא השני, שהרי בגמ' מגילה (ו:) מבואר טעם לנהוג פורים באדר ראשון משום דאין מעבירין על המצוות אלא שקבעו באדר שני משום מסמיך גאולה לגאולה, והאריך מו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א בספרו ויקהל משה, והביא סמך דאדרבה אדר ראשון עיקר שהרי בצירופי הוויו"ת המבואר בבני יששכר באדר ראשון הצרוף של אדר ובאדר שני כלולים כל י"ב צרופים, והנה לגבי קביעת יא"צ נחלקו השו"ע ורמ"א סי' תקס"ח אם דינו באדר א' או באדר ב' והביא הרמ"א שיש מחמירים בשניהם, והגר"א ז"ל קבע מסמרות שיש לנהוג בשניהם והאריך הרחיב באיות, דהיינו שבאמת שניהם אדר, ובספר מור וקציעה סי' תרפ"ו כתב בשם אביו החכ"צ שהעיקר להתענות ז' אדר באדר שני ע"פ המבואר במגילה (יג:) שהמן שמח שנפל הפור בחודש שמת בו משה ואינו יודע שבז' אדר נולד משה, מבואר שזכותו הגנה לנס פורים, א"כ ראוי לעשותו באדר שני שבו נוהג פורים, וסיים שזה טעם הגון מתוקן ומקובל ומובל מאד.
ותמה מו"ר שליט"א שהרי תענית ז' אדר נהג גם לפני נס פורים ואם המנהג להתענות יא"צ באדר ראשון איך ישתנה הדין לאחר נס פורים, ויתכן לבאר דהחכ"צ הבין דעיקר הנהגת הנס פורים הוא באדר שני וסילוק משה רבינו ולידתו שייך הנהגה זו וא"כ מוכח לנהוג אותו באדר שני, שאינו כמו כל תענית יא"צ רק ענין שפע שנשפע באדר, אכן מהגר"א מבואר שבשני אדרים יש את מעלת אדר, וכן מבואר בשו,ת חת"ס חו"מ סי' כ' שכינה את אדר ראשון החודש אשר מרבים בו בשמחה, וביותר מצאנו במשנ"ב סי' תרצ"ז בשם החמד משה שאם אמר בפורים קטן על הניסים יצא ידי חובה שגם אדר ראשון שייך בו בימים ההם בזמן הזה.