דקה מתוקה על העמוד היומי: שבת היא מלזעוק
סיפר הרה"ג רבי גואל אלקריף: יהודי בשם ר' חיים שפירא הקים בנתניה ארגון בשם 'רפאנו וניוושע', מטרתו של הארגון היא לעזור לחולים ובני משפחותיהם ביעוץ, תמיכה, אספקת מזון וארגון שבתות בבתי הרפואה. הכל נעשה בצנעה ובענווה לשם שמים. ר' חיים נותן את ההרגשה, שעושים איתו חסד ולא להיפך.
כשנשאל: "איך הקמת את הארגון?", סיפר שלפני עשרים שנה הוא למד בכולל במשך היום. בלילה היה מתפרנס מבדחנות. הוא הופיע בחתונות ואמר חרוזים דברי שבח על משפחות החתן והכלה. יום אחד, בתו התינוקת בת עשרה חודשים חלתה. חיידק אלים פגע בה ומערכות גופה החלו לקרוס. הפרופסור שטיפל בה אמר לר' חיים שהמצב קשה ביותר. "תתכונן להיפרד מהבת", אמר לו.
בליל שבת בשעה שתיים לפנות בוקר, ר' חיים ישב ליד מיטת בתו ואמר תהילים. העייפות הכריעה אותו לבסוף והוא נרדם. הוא ראה בחלום את האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא שליט"א הולך יחד עם אביו להבחל"ח רבי מאיר זיע"א. רבי דוד פנה אליו ושאל אותו: "מדוע פניך נפולות?". ר' חיים, שהיה מקורב אל שני הצדיקים הללו, להבדיל בין חיים לחיים, ענה לרבי דוד: "מדוע פני נפולות? הרב יראה איפה אני נמצא – בבית הרפואה, בתי בסכנת חיים".
רבי דוד אבוחצירא מביט בו במבט שכל כולו אהבת ישראל ואומר לו: "אתה יודע ששבת היום. 'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא'. תקבל על עצמך קבלה טובה, תקבל עליך לעזור ליהודים והקב"ה יעזור לך"…
ר' חיים מתעורר מהחלום נפעם ומכריז: ריבונו של עולם, אני מקבל על עצמי, שאם אתה מחזיר לי את הילדה שלי, אני בעזרת השם מקים ארגון שיטפל וידאג לחולים ולבני משפחותיהם.
למחרת בבוקר הפרופסור הגיע כולו נסער ואמר לר' חיים: "הגעתי בגללך. האחיות אמרו לי שבשעה שתיים בלילה כל המערכות בגופה של בתך התחילו להתייצב. אמרתי לאחיות ולרופאים במחלקה שזה לא יתכן. האנטיביוטיקה לא עזרה. האיברים קרסו. זה פשוט נס רפואי! מדהים לראות אותה חוזרת לתפקוד מלא. זו ממש תחיית המתים!".
הפרופסור אמר: "דע לך שאני אפיקורס אמיתי. אני בוגר קיבוץ בית השיטה. אנחנו נמצאים ימים ספורים לפני יום הכיפורים. מעולם לא צמתי ביום הכיפורים. עכשיו אני רואה שיש אלוקים בשמים. אני לא יודע מה בדיוק התפילות שלך עושות או איזה מצווה עשית שנתנה לבתך חיים. אני מבקש ממך שתגיד לי מתי מתחיל הצום ומתי מסתיים הצום".
ר' חיים המשיך לספר: "אמרתי לפרופסור את זמני כניסת יום הכיפורים ויציאתו. אותו פרופסור צם באותו יום כיפור. הארגון הזה קיים כבר עשרים שנה. הפרופסור מתקשר כל ערב יום כיפור ומתעדכן לגבי תחילת הצום וסיומו. אותו פרופסור צם בכל יום כיפור. כבר עשרים שנה שהוא מתמיד בכך".
(פניני עין חמד)
♦ ♦ ♦
מבוהוש זי"ע שאל אברך: מה עושה יהודי כשהבן שלו מקבל חום גבוה באמצע הלילה? ענה האברך, נותן לו אקמול. ומה עושים אם זה לא עוזר? הקשה הרבי…
רפואה בדוקה ומנוסה
קראתי סיפור יפה: הרבי מבוהוש זי"ע שאל אברך: מה עושה יהודי כשהבן שלו מעלה חום באמצע הלילה? ענה האברך, נותן לו אקמול. ומה עושים אם זה לא עוזר? הקשה הרבי. אם רואים שזה מצב לא פשוט, הולכים למיון, ענה האברך.
ענה לו הרבי מבוהוש: לי יש עצה יותר טובה. ניגשים לארון הספרים, פותחים ספר "קדושת לוי" ולומדים בו, ובזכות הלימוד יש רפואה לתינוק.
באותו שבוע הגיע הדבר לידיו. הבן של האברך הגיע למצב חמור באמצע הלילה. הוא כמעט פנה לבית חולים ואז נזכר בדברי הרבי. פתח ספר "קדושת לוי", ואכן תוך כמה דקות השתפר מצבו של הילד ויהי לפלא.
תקופת זמן אחרי שקראתי את הסיפור קרה לי מקרה דומה. בני, תינוק בן כמה חודשים, העיר אותי בשעות הקטנות של הלילה, וגיליתי שהוא קודח מחום. כמעט פנינו לבית חולים ואז נזכרתי בסיפור… ניגשתי לארון הספרים והחלטתי לקחת לידי את הספר "מאור עינים", מכיוון שאני קשור לחסידות משושלת בית טשרנוביל.
הספר נפתח לי בפרשת חיי שרה, בקטע האומר שכל הסיבה שיש מחלה לאדם היא מפני שאינו מקיים את התורה כראוי, כי איבריו תלויים במצוות. אם הוא מקפיד על שמירת התורה הוא בריא ושלם, ואם אינו מרגיש טוב עליו לחזור בתשובה. זו טעות רק ללכת לרופא כשיש איזה חולי, כי הרי הסיבה האמיתית היא לא גשמית אלא רוחנית. עשיתי חשבון נפש והתחזקתי בעניין מסוים, ומצב הילד השתפר תוך כמה דקות.
תקופה אחר כך שוב ארע מעשה, והפעם בשבת קודש. אחד הילדים לא חש בטוב ומצבו הדאיג ממש. לא ידענו מה לעשות. שוב נזכרתי בעצה והוצאתי מהארון את הספר "מאור עינים". הספר נפתח לי בדיוק בפרשת דברים, בקטע האומר שהשבת משפיעה רפואות וישועות. למדתי את הקטע, והנה, שבת היא מלזעוק, ואכן רפואה קרובה לבוא. הילד חזר לאיתנו
(גיליון השגחה פרטית)