מאת: הרב ישראל היימן
וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' (לט לב)
אחד האירועים המסוקרים ביותר שקרו ונרשמו לדורות הוא ‘משפט בייליס'.
אינספור כתבות וספרים, לוגין של דיו ומליוני דפים נכתבו על המשפט שהיה למרכזי מאד בזכות הפיכתו לסמל של יהדות מול עולם של שנאה…
האירוע התחיל במותו של נער נוצרי במערה בסביבות העיר קייב. כפי שהתברר לאחר מכן הוא הומת בסכסוך בין משפחות באזור. רק שלכמה אנשים בשלטון הרקוב של ניקולאי השני, ששלט אז ללא מיצרים ברוסיה, היה חשוב מאד להפליל את היהודים בעלילת דם טיפוסית ופרימיטיבית.
העם הכפרי הנבער ברוסיה של אותם ימים האמין לכל מה שסיפרו לו. אם אמרו שניקולאי מביא הצלחה ושגשוג למדינה אז כנראה זה אכן כך… ואם סיפרו להם שהיהודים צריכים דם למצות לחג הפסח אז גם זה הגיוני…
היה נוח לשלטון להאשים את בייליס
מנדל בייליס היה יהודי שהתגורר לבדו בין הגויים. בהיות שהיהודים לא הורשו לגור בכל מקום ורק לבעלי רישיון מיוחד שבייליס החזיק כמוהו הייתה האפשרות לגור בסביבות הערים הגדולות, היה נוח לשלטון להאשים את בייליס ולהעמידו לדין.
במשך כל 34 חודשי המשפט הייתה נתונה היהדות והיהודים מצד אחד למשיסה ולפרעות ומצד שני לסיקור נרחב. העדים שבאו להעיד על המקרה עצמו הפכו למשניים לעומת השאלה הערכית, שעסקה ביהדות, בתורה הק' ובגישתה לשלל תחומים בחיי היום יום.
על המלאכה הזו ניצח הגאון רבי יעקב מזא"ה – רבה הראשי של מוסקבה שהוסמך מטעם מדינת רוסיה לעסוק בנושא התורני ולהיות עד ראשי שמביא את דבר התורה והשקפתה בנושא עלילת הדם בפרט וגישת היהדות בכלל.
הוא עמד מול התקפות חזקות בגבורה. שאלות משאלות שונות שניסו להביך אותו ואת השקפת עולמו נשאלו ע"י חבר השופטים וצד הקטגוריה במשפט, בכולם עמד הרב מאז"ה בגבורה.
המפורסמת שבהם עסקה ביחסה של התורה הקדושה להבדל בין היהודים בני אברהם יצחק ויעקב לאומות העולם. אחד מעורכי הדין של הקטגוריה, יהודי ששנה ופירש, הציג את מאמר חז"ל ‘אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם' כראייה לזלזול של היהדות בכל מי שלא בן ברית. הם ניסו דרך זה להוכיח שאין ליהודים ערך לחיי בני דתות אחרות, ובכך להוכיח שעלילת הדם נכונה.
את התשובה לכך והיחס הנכון למאמר חז"ל הזה קיבל הרב מאז"ה מהגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, ראש ומייסד ישיבת חכמי לובלין ומייסד הדף היומי במכתב. הוא הציג את התשובה לפני השופטים ועדותו זו עוררה הדים רחבים בכל העולם כולו.
אין מילה כזו אדמים…
המילה ‘אדם' היא אחת המילים בלשון הקודש שאינה יכולה להטות את עצמה לרבים. אין מילה כזו אדמים… לעומת המילים ‘איש' או ‘גבר' שניתן להטות אותם ל'אנשים' או ‘גברים'. הסיבה שעם ישראל נקראים אדם היא כיון שכל עם ישראל הם חטיבה אחת ושורש נשמה אחת המחולקים בגופים שונים. מהותם היא אחת והם משלימים אחד את השני.
הדוגמא הטובה ביותר היא המשפט הזה עצמו בו עומד יהודי יחיד מכל רחבי רוסיה הענקית וכל העולם היהודי מתגייס לטובתו מה שלא יכול לקרות אצל אומות העולם. וזהו הפירוש האמיתי לאתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם ולא חלילה כמשמעות מה שניסו הקטגורים להציג כביכול התורה אינה מחשיבה את אומות העולם לאנשים.
יסוד זה מופיע בפרשתנו באור החיים על הפסוק 'וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ'.
שם מבאר האור החיים הק' את היסוד העצום הזה: 'התורה נתנה להתקיים בכללות ישראל, כל אחד יעשה את היכולת שבידו ויזכו זה לזה. ובזה מצאנו נחת רוח, כי ה' צוה תרי"ג מצוות, ומן הנמנע שימצא אדם אחד שיכול לקיים כולם, וזה לך האות כהן ולוי וישראל ונשים. יש מצוות עשה בכהנים שאין מציאות לישראל לעשותם, ויש מצוות לישראל שאינם בכהנים, וכן בלויים, וכן בנשים. מה מציאות יש ליחיד לקיימם להשלים תיקון לרמ"ח איבריו ושס"ה גידיו אשר יכוונו להם? אלא ודאי שתתקיים התורה במחברת הכללות ויזכו זה מזה'.
כלומר, אין אפשרות לכל אחד מישראל להשלים את נפשו בכל המצוות הכתובות בתורה. כל מצווה היא כנגד איבר או גיד אחר באדם, כללות המצוות אמורות לתקן את גופינו ואת נשמותנו. הדרך היחידה היא לזכות האחד מהשני באחדות כלל ישראל.
בתקופה זו האחדות הכוללת והבלתי תלויה נצרכת יותר ויותר. כאשר אנו עומדים בדור אחרון שלפי כל הסימנים הוא הזמן הסופי לפני ביאת הגואל בב"א, שומא עלינו להתחזק בכח האחדות הזו ובכך להביא אל התיקון השלם.