ביד רועדת אני לוקח את העט והדף, להעלות על הכתב את המופת הגלוי של כמעט תחיית המתים, אשר עיני ראו ולא זר.
היה זה בפרשת ויגש תשע"ט כשצלצל אצלי הטלפון. על הקו היה קרוב משפחתי, שספר לי בבהלה כי אביו חזר מתפילת שחרית והתפלא לראות כי אימו עדיין במיטה, בזמן שהיא כבר תמיד ערה. כמה פעמים ניסה להעיר אותה אבל אין קול ואין עונה, כמובן מיד הזעיקו את כוחות ההצלה שחיוו את דעתם שזעזעה אותנו, כי לפי השערתם לקתה באמצע הלילה באירוע מוחי קשה.
הבלבול והפחד היה נורא נוראות, שהרי אם כבר עברו כמה שעות מאז עברה את האירוע, הנזק העצום למוח יכול להיות בלתי הפיך, והיה חשש רציני למוות מוחי ה"י. לא היה הרבה זמן למחשבות, במהירות הבהילו אותה לבית חולים ועברה סידרת בדיקות, והרופאים אישרו את השערת אנשי ההצלה, כי אכן מדובר באירוע מוחי קשה. לאחר שעברה את הבדיקות על המוח, בישרו הרופאים כי הצליחו להוציא קריש דם מהמוח, אבל אינם יודעים אם אי פעם תתעורר מהתרדמת…
העובדה שזה קרה באמצע הלילה ואף אחד לא שם לב, אכן יכול להשאיר את המוח במצב קשה. המצב הלך והידרדר, לאחר כמה שעות התחילו קשיי נשימה, והיה צריך לחבר מכונת הנשמה. כמובן שמצב כזה של אשה השוכבת מונשמת בתרדמה, אינו מרנין. יום ועוד יום עובר, ילדיה אחיה ואחיותיה באים לבקר, מנסים לדבר אליה ואין שום תגובה.
פחדים נוראים.
ביום ראשון פרשת ויחי, התאסף מנין מבני המשפחה מדוכאים ומוטרדים במחשבה כיצד עוד ניתן לעזור לה. כשעלה הרעיון לקבל על עצמם קבלה טובה, החליטו כולם כאחד להתחזק לכה"פ 30 יום שלא לשוחח בעת התפילה וקריאת התורה, וגם לא בין גברא לגברא ולהתחזק ככל האפשר בקדושת ביהכ"נ.
ההמשך פשוט לא יאמן! למחרת פקחה האשה את עיניה, כעבור עוד יום התחילה להניע מעט את איבריה, יד ימין מעט, רגל ימין מעט. אחר כך התחילה להפנות עיניים אל הדובר אליה.
כעבור שבוע קבע הרופא, כי הנשימה תקינה ואפשר להסיר את מכונת ההנשמה. ככל שעברו הימים ראו חסדי ה' נגלים ורחמים גדולים. הרופא באמת התפעל מהשינוי וההתקדמות, אבל הצד השמאלי של הגוף עדיין משותק לגמרי, היא אינה מזיזה אפילו אצבע קטנה. הרופא אומר שאולי עם תרגילי פיזיותרפיה קשים ומפרכים תבוא ישועה, וגם זה לא בטוח. אנו שכבר ראינו חסדי ה'עין בעין, ידענו כי לא ביד הרופא מונח רפואתה, והמשכנו לקוות לה' בידיעה שה'שיטה' הרפואית שלנו מועילה למעלה מדרך הטבע.
ביום ה' פרשת בא – 27 יום לאחר הקבלה הטובה, אנו מקבלים טלפון מהרופא שהיא התחילה להניע יד שמאל. כעבור 3 ימים – ביום ה-30 לקבלה, כבר קבלנו הודעה שהיא יכולה לעזוב את בית החולים…
מה אומר ומה אדבר! לולא ראיתי לא האמנתי!
רבותי, אל תהיו שוטים, ישועות ורפואות נשפכים בזכות הזהירות בקדושת בית המדרש, קבלו על עצמכם לקדש שם-שמים את כבוד בית הכנסת והתפילה, ומעין הישועות יתחיל לפכות גם אצלכם, כי מכבדי אכבד.
***
ליהודי מבני ברק היו דירות להשכרה ומהן הייתה פרנסתו. במשך תקופה מסוימת זבו חלק מן השוכרים, והוא לא מצא אחרים במקומם. על אף הביקוש הגדול לדירות בשכירות, הדירות שלו עמדו ריקות יום אחר יום, וההפסדים היו גדולים.
מאחר שכך, הוא החליט לקבל על עצמו שלא לדבר בתפילה, ושבוע לאחר מכן כבר היו הדירות שלו מושכרות תמורת סכומים הגונים. חצי שנה חלפה בשלום ובשלווה, והוא התחיל לזלזל בקבלה. פתאום התחילו השוכרים לבוא אליו בטענות, על ליקויים שונים בדירה ועל שכר הדירה שהוא מופרז ולא רצו לשלם.
בצר לו, נזכר האיש שזלזל בקיום הקבלה שקיבל על עצמו. הוא מיהר לבית הכנסת עמד מול ארון הקודש והבטיח לקיים את הקבלה, ולהיזהר בכך ביותר. תוך זמן קצר בלי שום סיבה נראית לעין, פסקו הטענות והכל בא על מקומו בשלום.
(כבוד בית ה'. הובא בעלון 'קדושת בית מקדש מעט')