אונאה
מסופר על הגה״צ רבי ברוך בער זצ״ל בעל הברכת שמואל, שהציעו לו לכהן כראש ישיבה באחת הישיבות המפורסמות ברחבי ליטא לצורך זה היה עליו למסור שיעור כללי בפני תלמידי הישיבה בנוכחות רבני הישיבה, כדי לראות אם ימצא חן בעיניהם. רבי ברוך בער הגיע לישיבה ומסר את השיעור. לאחר מסירת שיעור, פנה אליו אחד ממקורביו ושאלו בתמיה, הלא לפני מספר שבועות מסר ראש הישיבה שיעור בפני התלמידים בישיבתו. שיעור שהפליא את כל שומעי לקחו, שיעור שהיה בנוי ״כבנין פאר ומלאכת מחשבת״. ואילו השיעור הזה לא הגיע כלל למעלתו של אותו שיעור, מדוע איפוא לא מסרתם אותו שיעור?
ענה לו רבי ברוך בער: אמת ונכון הדבר. השיעור שאתה מתכוין אליו באמת היה שיעור מיוחד, ונתחדשו שם חידושים עמוקים. אמנם האמת לאמיתה היא שבהכנת השיעור הזה היתה לי סייעתא דשמיא מיוחדת, אינו דומה שיעור זה לכלל השיעורים שהרציתי עד הלום. וכפי שהנני מכיר את ערכי ועצמי, אין בכוחי להכין שיעורים כאלו תמידין כסדרן. על כן לא רציתי למסור את השיעור הזה כ״שיעור המבחן״, כדי לא לעבור על איסור "אל תונו איש את אחיו״. והעדפתי למסור שיעור ׳בינוני', שבסייעתא דשמיא יש לי את היכולת להכין.
(לב ישראל)