ליל שימורים תשפ"א, לילה כיום יאיר. על אף שעת הליל המאוחרת, רבים מבתי בני ישראל מאירים באור יקרות ומפיקים זיו ונוגה, לאחר לילה ארוך של כזיתים ד' כוסות וסיפור יציאת מצרים, ה'עד שתחטפנו שינה' עדיין לא הגיע לשמורות עיניהם של רבים וטובים.
גם בבית משפחת ה' המצב כך. עם סיום ליל הסדר בשירת 'לשנה הבאה בירושלים', זה פורש לאמירת שיר השירים, ומשנהו מעיין בספר על עניני יציאת מצרים, ואילו מיודענו בעל המעשה והוא בחור בגיל מתקדם המצפה לישועת השם למצוא את זיווגו בקרוב, שוקל בדעתו מה ייקח בידו.
וכך מספר הוא: הלא ידועה היא העובדא המופלאה על הרה"ק ה'חקל יצחק' מספינקא זי"ע שקרא לאחר ליל הסדר 'מגילת אסתר', וכך באה נשמה על תיקונה.
לפתע נופל ברעיוני הדבר, וממחשבה למעשה לקחתי לידי מגילה כשרה עשויה קלף וכתובה אשורית, והחילותי קורא את המגילה ככתבה וכתיקונה מראשיתה ועד גמירא, מ'ויהי בימי' ועד 'לכל זרעו' על כל דקדוקיה ואותיותיה עם ה'המן'ים.
לאחר מעשה, לא ידעתי להסביר לא לעצמי ולא לבני משפחתי פשר מעשיי התמוהים אפשר לומר, אך כך הווה!!!
את הסיום הטוב והמוצלח בעזרתו יתברך שמו, כבר לא היה לי צורך להסביר לאף אחד, הוא מסיים את דבריו: יום חתונתי ושמחת ליבי התקיים בשעה טובה ומוצלחת ביום י"ד אדר א' פורים קטן דשנת תשפ"ב!
אין לדעת אם סגולה יש כאן, ואם להורות הלכה למעשה לרבים. אך תשעה קבין של תמימות ו'תמים תהיה עם ה' אלוקיך' בוודאי ובוודאי שיש כאן, ועל כגון דא אמר הכתוב 'כי כל לבבות דורש השם'.
תשועתם היית לנצח ותקוותם בכל דור ודור.