עמוד היומי עם גישמאק: שופר מיטלטל
ארנק חדש שמעולם לא הכניסו בו מעות, אך הוא עומד לצרור בו כסף אלא שבפועל לא השתמשו בו לכך, ובעליו רוצה להכניס בו תהלים בשעת הצורך כדי שיהיה כיס בתוך כיס, האם מותר לטלטל ארנק זה בשבת מחמה לצל או כדי שלא יגנב. צדדי הספק הם, האם נחשב הארנק כלי שמלאכתו לאיסור כי הוא מיועד לכסף, וממילא אסור לטלטלו מחמה לצל כמבואר בשו"ע (סימן שח ס"ג), או שמא מאחר ובפועל לא השתמשו בו לכסף נחשב הוא עדיין כלי שמלאכתו להיתר, כי אפשר להשתמש בו להכניס בו ספר תהלים וממילא מותר עדיין להכניסו מחמה לצל (כמבואר בשו"ע שם ס"ד)?
נאמר במסכת שבת דף מד ע"ב 'אמר רב יהודה אמר רב מטה שייחדה למעות… לא הניח עליה מעות מותר לטלטלה'. וכתבו התוספות (שם ד"ה לא הניח) "וחצוצרות דאסר ר' יהודה לעיל (דף לו ע"א) נראה לר"י דאסר אפילו לא תקע בה, דחצוצרות לא חזיא אלא לתקיעה, ואין לחלק בין תקע ללא תקע, אבל מטה ונר חזי לתשמיש אחרינא". הרי משמע שדבר שלא ראוי אלא רק לדבר האסור בשבת, אף שעדיין לא השתמש בו, בשבת אסור לטלטלו כדין כלי שמלאכתו לאיסור. ולפי זה יהיה אסור לטלטל ארנק חדש.
ולכאורה היה אפשר לחלק שארנק הוא כעין מטה שראוי לתשמיש אחר, אולם התוס' (דף לו ע"א ד"ה אלא) כתבו וז"ל "אבל בחצוצרות אסר [רבי יהודה] משום דכיון דלא חזי למלאכת היתר אלא מעט, מקצה ליה לגמרי ממלאכת היתר והוי כמטה שיחדה למעות והניח עליה מעות", הרי משמע מדברי התוס' שחצוצרות זה דבר שראוי למלאכת היתר מעט, וע"כ צריך לומר שאף שראוי מעט למלאכת היתר כיון שעיקרו עומד לאיסור, אף כאשר עדיין לא השתמשו בו, אסור לטלטלו מחמה לצל.
והנה בגמרא בדף לה ע"ב אמרו 'שופר מיטלטל וחצוצרות אינם מטלטלים', וכתבו התוס' (שם ד"ה והתניא) "ומיהו מתוך פירוש הקונטרס משמע דשופר הוי מלאכתו להיתר", וכתב על זה המצפה איתן 'ואני אומר דודאי מודה רש"י דשופר הוי מלאכתו לאיסור, דמשום שראוי למלאכת היתר לא מקרי מלאכתו להיתר אם כבר עשה בו מלאכת איסור,… והא דחשיב כאן שופר מלאכתו להיתר, היינו בחדש שלא תקע עדיין בו מעולם, משום דמשמע ליה דברייתא נקט שופר דומיא דחצוצרות דהן ודאי אינן מטלטלין אף בחדשים כיון שאינן ראוין למלאכת היתר כלל…'.
ונראה שארנק שרוב תשמישו לאיסור דומה לחצוצרות, שאף כשהוא חדש אסור לטלטלו מחמה לצל, אבל בארנקים גדולים שיש בהם כמה תאים ואפשר להשתמש שם גם בהיתר כגון לשים שם תהלים, ורוב העולם משתמשים בו גם להיתר, ארנק חדש כזה יהיה מותר לטלטלו מחמה לצל.
והנה ישנם ארנקים מרהיבים ביופיים והם עומדים בעיקר למתנות, יתכן שארנק חדש כזה אינו מוקצה, כי ראוי ליתנו במתנה וכמו בפמוטים שכתב הביאור הלכה (סימן רעט ס"ו ד"ה נר) "שדוקא נר שהשתמשו בו פעם אחת הוי מוקצה אבל אם לא הדליקו בו מעולם אלא רק ייחד אותו להדלקה הוא בכלל כלי שמלאכתו להיתר דהזמנה לאו מילתא", ובפרט כשהארנק ראוי להניח בו תהלים וכדומה.
ומעשה באדם שנכנס לחנות ארנקים כדי לקנות ארנק יפה וליתנו במתנה לחתנו, המוכר הראה סוג זול וסירב לקנותו ושוב הראה לו סוג יקר וסירב, הלך המוכר והוציא מהמגירה ארנק שהיה מהסוג הזול אלא שהיה עליו אביזר יפה ונתרצה הקונה לקנותו, המוכר בראותו שהקונה מתלהב, דרש עבורו מחיר יקר, באותה חנות עבד שכיר שראה את ההונאה, ורץ לקהילות יעקב זצ"ל ושאל האם עליו להתפטר כי בעל החנות רמאי, הקהלות יעקב הרגיע אותו ואמר לו אין זה מוכיח שזוהי אונאה וגזל, כי יתכן שארנק כזה המיועד למתנה ולא לשימוש עצמי אין הקונה מדקדק על המחיר כי הוא מעונין בעיקר שחתנו יראה חשבונית המוכיחה שהארנק נקנה בדמים מרובים, ולכן אין כאן רמאות מוכחת ולא חייבים בגלל זה להתפטר.
כמובן שירא ה' נקי כפים ובר לבב לא יעשה כך אבל זה שעשה כך לא נחשב לגנב. עכ"פ למדנו מדברי הקהלות יעקב שאדם מוכן לבזבז ממון עבור מתנה מרשימה, וכך בענייננו שאם הארנק עומד למתנה אולי אינו מוקצה.
(חשוקי חמד)