דקה מתוקה על העמוד היומי: הרי הוא כתבלין
אברך יקר 'בעל תשובה' הגיע אל הגאון רבי ר' בן ציון פלמן זצ"ל במיוחד לביתו, וביקש שהרב יבחן אותו בהלכות שבת.
הוא נבחן. וידע את החומר היטב.
בסיום ר' בן ציון התעניין: 'מה קרה שהפסקת להגיע לבית הכנסת, לא רואים אותך?'
האברך השיב: האמת היא זו. אני חזרתי בתשובה אחרי החתונה, כלומר, שלא למדתי בישיבה לבעלי תשובה בצעירותי, ולמעשה, בצעירותי, לא למדתי גמרא וכך קפצתי פנימה לתורה אחרי הנישואין. בראשית דרכי התחלתי להיכנס לשיעורים של הרב דיסקין כאן ב"נחלת משה", אבל לא התחברתי לשיעור, לא הבנתי את הנלמד. כיון שכך, התייעצתי עם הרב שלי (שדרכו חזרתי בתשובה) והוא יעץ: אתה לא בשביל ללמוד גמרא. לאיש כמוך, די ללמוד פסקי הלכות, ולשנן אותם היטב, וכך תדע את הדברים אשר תעשה. על פי עצתו התחלתי ללמוד במסגרת של כולל מסוים, שבו לומדים בעיקר פסקי הלכות, וכיון שאני לומד שם הרבה, התחברתי למקום ולקהילה שם, וממילא עזבתי את "נחלת משה".
אמר לו רבי בן ציון: "דע לך, יקירי, כתוב בגמרא "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין", התבלין של התורה, היא תורה שבעל פה, ודווקא לימוד הגמרא! שהיא הנותנת את העומק וגם את המתיקות התורה. ועל ידי כך יכול האדם להתמודד מול היצר הרע שלו".
שתק רבי בן ציון והביט עליו כאב רחימאי, ולא הרפה ממנו: "שמע נא. את הידיעה מה לעשות על פי הלכה, אולי אתה יודע, אבל לעשות – לא תוכל, היינו לא תוכל לקיים, כי לא יהיו לך את הכלים כיצד להתמודד מול היצר, שלא יתן לך לעשות, אם לא תלמד גמרא" – ר' בן ציון חזר והסביר לו את הענין הבסיסי הזה.
האברך השתומם מתקיפות המילים של הרב "אתה תדע מה לעשות, אבל לא תעשה, כי אתה לא לומד גמרא, אין לך את התבלין!". הוא השתכנע מאמיתות הדברים. והחליט כי הוא חוזר ללימוד גמרא, אבל לא בשיעורו של הגרב"ד דיסקין כיון שהשיעור היה ברמה גבוהה בשבילו, אלא, הצטרף בתחילה למקום אחר בו מלמדים גמרא ברמה נמוכה יחסית וקלה.
כיום, אחרי שנים רבות של לימוד הוא כבר סיים את הש"ס, ובעיקר, יש לו גישמאק גדול בתורה, והדרך הזו הצילה את חייו בעולמה של תשובה. נתנה לו זינוק קדימה – 'למעלה למשכיל'. הוא חוזר על המשפט הזה בפי ילדיו: "לדעת מה לעשות, אולי אתה יודע, אבל לא תוכל לעשות".
(ספר ללא שם)
הגה״ק החיד״א זי״ע ביאר בספרו "שמחת הרגל", שרמז נתנה לנו התורה איך יכול אדם לנצח את יצרו במלחמה אשר מנהל נגדו: "כל דבר אשר יבא באש" – באש היצר הרע, "תעבירו באש" – באש התורה. כמו שנאמר הלא כל דברי כאש נאם ה', ואמרו חז"ל בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין. וזה שאמרו (פסחים ה.) "אין ביעור חמץ אלא שריפה" – לחמצו של יצר הרע אין תיקון אלא באש התורה. אין תרופה משובחת יותר מאשר אש קודש ללמוד בתורה הקדושה בהתלהבות ושמחה. ואש דקדושה, שורף את היצר הרע, כמאמרם ז"ל במדרש (ויק"ר כה, א) עבר אדם עבירה מה יעשה, למד דף אחד ילמד שני דפים וכו'.
(פנינים)
הרה"ג ר' הלל מן שאל את מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל על מה שאמרו חז"ל "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש": הרי במקום אחר אמרו חז"ל: "בראתי יצה"ר, בראתי לו תורה תבלין", ולא אמרו שיילך לבית המדרש? והשיב לו ש"תורה" ו"בית המדרש" היינו הך, כי אם ישב בביתו לא ילמד, לכן ילך לבית המדרש, וודאי לישיבה, ואז תהיה לו תורה תבלין.
ובמסילת ישרים כתב שאי אפשר להינצל מהיצר הרע אלא רק ע"י תורה. ולכאורה, הרי במסכת ברכות (ה.) אמרו "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע; נצחו – מוטב, לא נצחו – יעסוק בתורה", וא"כ נראה שגם לפני תורה יש עצה, ש"ירגיז אדם". יש לומר שהמסילת ישרים דיבר על 'רפואה', שאין רפואה זולת התורה, וזה כשהוא כבר חולה. אבל הדבר הראשון הוא, שעל האדם להבין בשכל הפשוט שכל היצר הרע הוא הבל ושקר, ואם אינו מבין זאת, אם כן הוא חולה, ואין רפואה למכתו זולת התורה.