עשר תעשר
הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל היה מספר, שבשנות מלחמת העולם השניה, בימי שהותו בסיביר, נפגש שם עם שני אנשים שבעבר היו מהגבירים הכי גדולים בליטא. בתוך שיחתו עמהם אמרו לו, שיש להם טענות גדולות ועצומות על הרב מפוניבז' הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, עד שאינם מוחלים לו!!
התפלא ר' יעקב על הדברים, ומיד המשיכו בסיפורם: מעשה שהיה כך היה, פעם אחת הגיע הרב אליהם לבקש כסף עבור ישיבתו והם נתנו לו, והרב הודה להם מאד וגם שיבח אותם והגם שלא נתנו לו הרבה, לשנה הבאה הגיע אליהם הרב עוד פעם לבקש כסף ובלשון רכה ונעימה, אבל הם סירבו לתת לו ואמרו לו 'וכי הכסף צומח על האילנות?! הלא עבדנו קשה עבורו'! ומאז הרב לא ביקש מהם יותר.
אמרו גבירים אלו לרב גלינסקי שליט"א, הרי הפוניבז'ר רב היה צריך לתבוע ממנו ולהכריח אותנו לתת כסף לישיבתו אפילו עם 'אקדח' ומדוע הוא דיבר להם בנועם וברכות וגם הודה להם על תרומתם הפעוטה.
והמשיכו הסבירו את דבריהם, שהרי כשבאו הרוסיים הקומוניסטים והשתלטו על עירם הרי לקחו הרשעים הללו את רכושם מהם עד שלא נשאר להם כלום, ועכשיו הם חסרי כל, ולו היו נותנים לרב מפוניבז' מכספם לצדקה, אז היה נשאר מכל עשרם עכ"פ זכות הצדקה, ועכשיו שלא הכריח אותם הרב לתת יותר ממונם לצדקה לא נשאר להם כלום מכל עמלם משך השנים, ולפיכך יש להם טענות גדולות על הפוניבז'ר רב על שלא תבע מהם יותר!