ואל כליך לא תתן
בשנת תרצ״ב, הגיע מרן כ״ק אדמו״ר ה״דברי יואל״ מסאטמאר זיע״א לירושלים, ביקרה אותו במלון רוזנברג שהתארח בו משלחת מטעם העדה החרדית בראשות מזכיר העדה הרה״ג רבי ראובן שלמה יונגרייז, ומוהר״ר שמואל זאנויל שפיצר, ומוהר״ר רפאל קצלב״ג (הרב משה בלויא זצ״ל היה אז בחו״ל), השיחה היתה ארוכה ומענינת, מרן זיע״א התעניין ורצה לשמוע מהם פרטים ועובדות על רבינו הגה״ק מרן יוסף חיים זוננפלד הגאב״ד זיע״א שנסתלק אותה השנה…
כאשר הר״ר זאנויל שפיצר סיפר למרן זיע״א שהגרי״ח זוננפלד היה מבטיח להנדיבים התומכים בכולל שומרי החומות, הצלחה בפועל בכל מעשי ידיהם ושפע של פרנסה, הגיב על זה מרן זיע״א ואמר הסבר נפלא על שום מה נשתנה מצות צדקה והחזקת עניים ת״ח, מכל המצוות כולן אשר היום לעשותן ומחר לקבל שכרם, כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, ואילו לגבי צדקה נאמר במפורש 'ובחנוני נא בזאת וגו', 'עשר בשביל שתתעשר', וכו' ובכן מה נשתנה?
הסביר מרן זיע״א הסבר נפלא, שלא נזכר בשום מקום: נאמר בתורה (דברים כג, כה) — אמר מרן זיע״א — 'כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן', פירש״י: מכאן שלא דברה תורה אלא בשעת הבציר, בזמן שאתה נותן לכליו של בעל הבית, אבל אם בא לעדור ולקשקש אינו אוכל, עכ״ל רש״י בפרשת כי תצא, והוא מגמרא ב״מ פ״ז:.
היוצא לנו מזה כי פועל בכרם אסור לו לאכול מאומה מפירות הכרם, אף על פי שהוא עובד שם, ועושה כל מיני מלאכות לטובת הכרם, בכל זאת אין לו רשות ליהנות מפרי הכרם, רק אימתי התירה לו התורה לאכול מענבי הכרם בשעת עבודתו? אך ורק בשעת עבודת בצירה בלבד, בשעה שהוא בוצר את ענבי הכרם, ושם אותם לתוך כליו של בעה״ב, רק אז מותר גם להפועל לאכול מפרי הכרם כפי נפשו, כלומר בשעה שהוא נותן לכליו של בעה״ב, באותה שעה מותר לו להפועל אף הוא לאכול.
נמצא כי בשעה שנותנים לכליו של בעה״ב, נהנה גם הפועל ואוכל לשובע נפשו, והנה — מסיים מרן זיע״א בכל העבודות שאנו עובדים להקב״ה, השכר מזומן רק לעוה״ב, אבל מצוות צדקה, שאנו נותנים לת״ח עניים, שהם כליו של הקב״ה ממש, ואם אנו נותנים לכיסו של הקב״ה, בדין הוא שניתן אז גם לכליו של הפועלים והעובדים, אשר על כן שאני מצות צדקה, שמגיע עבורה גם שכר בעוה״ז, וכל זמן שאנו נותנים לכליו של הקב״ה, שהם תלמידי החכמים, נותן הקב״ה שפע גם לכלים שלנו, לכלים של הנדיבים.
(ניצוצי התורה דברים עמ' רנא – ר׳ יוטף שינברגר ז״ל ״עולמות שחרבו״ירושלים תשמ״א ע׳ י״ז)