עמל התורה – הפתרון לכל הבעיות
"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" (כו, ג)
פירש רש"י: "יכול זה קיום המצות? כשהוא אומר 'ואת מצוותי תשמרו' הרי קיום המצוות אמור, הא מה אני מקיים 'אם בחקתי תלכו'? שתהיו עמלים בתורה".
המפתח לקבלת הברכות הוא עמל התורה! הברכות ניתנות רק למי שמתאמץ ועמל בתורה.
רבי שמשון פינקוס זצ"ל היה אומר: המצוות שבתורה מכוונות כנגד אברי האדם. ה"פלא יועץ" (ערך כללות) מבאר איזו מצוה מכוונת כנגד איזה איבר. מי שכואב לו הידיים יתחזק ויקיים מצוות שמקיימים בידיים. מי שכואב לו הראש יתחזק ויקיים מצוות שבראש, כמו אמונה. אבל "תלמוד תורה כנגד כולם" – תלמוד תורה הוא 'מאסטר', מפתח שפותח ומסדר את כל הבעיות, הכאבים. ובאה התורה ומדגישה לנו: המאסטר הזה פועל בתנאי שאדם עמל בתורה!
בישיבת סלבודקה היו ארבעה בחורים, שהיו העילויים של הישיבה: האחד רבי אהרן קוטלר, שהקים את ישיבת לייקווד ואת כל עוּלָהּ של תורה בארצות הברית. השני רבי יעקב קמינצקי, ראש ישיבת "תורה ודעת" בארה"ב. השלישי רבי יחזקאל סרנא, ראש ישיבת "חברון" בארץ ישראל.
והיה שם עילוי רביעי שעלה על כולם, כך העידו עליו. כולם היו בטוחים שהוא יהיה גדול הדור הבא. ומה קרה אתו? למה אף אחד לא שמע עליו?
באותה תקופה, כל בחור ישיבה שהתחתן ורצה להמשיך ללמוד תורה, היה צריך לחיות בתקופה הראשונה שלאחר נישואיו בדוחק גדול מאד. לא היו כוללים ולא הייתה פרנסה. מי שבכל זאת שרד את השנים הראשונות, הצליח בס"ד למצוא איזושהי משרה תורנית, שהכניסה משכורת. ואדרבה, דווקא אותם אלו ששרדו ולא יצאו לעסוק בפרנסה, והפכו ברבות השנים להיות מרביצי תורה – הצליחו לחתן את ילדיהם בכבוד.
וסיפר רבי יחזקאל סרנא, שלאשתו של אותו עילוי לא הייתה את הסבלנות הנדרשת. היא לא הסתפקה בלחם צר, אלא רצתה לחם עם מרגרינה, והאיצה בו לצאת לעבוד לפרנסתו ובכך הפסיד את הכל.
"כשהוא יגיע לשמים", הוסיף רבי יחזקאל, "יראו לו את רבי אהרן קוטלר ואת רבי יעקב קמינצקי, את הישיבות שלהם, את הספרים שלהם, את הבנים והחתנים שלהם, ויאמרו לו: אתה הפסדת את הכל בגלל מרגרינה".
אדם צריך לדעת: עמלות בתורה היא המפתח לכל הברכות. מי שמוכן לעמול, להשקיע, להתאמץ גם כשקשה – זוכה לברכה!
דוד המלך אומר (תהלים קיט, נט): "חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ". נשאלת השאלה: ממה נפשך, אם דוד המלך היה צריך ללכת לאיזושהי 'ישיבת ממשלה', למה הוא הלך לבית המדרש? ואם לא היתה ישיבת ממשלה – למה הוא חשב ללכת לשם?
הביאור: על כתפיו של דוד המלך רבץ עול כבד. מלך צריך להתמודד עם בעיות כלכלה, לפתור את בעיות הביטחון, ועוד בעיות פנים וחוץ שעליו לטפל בהן לטובת עמו. בתחילה חשבתי, אומר דוד המלך שעלי לגשת מנושא לנושא, מבעיה לבעיה, ולפתור אותה. לבסוף הבנתי שיש פתרון אחד לכל הבעיות: ללכת לבית המדרש וללמוד תורה, בעמל וביגיעה, והקב"ה יראה לי איך כל הבעיות נפתרות מאליהן.
(רבי גואל אלקריף שליט"א -נאה דורש)