ההכנות האחרונות לליל הסדר הכרפס החרוסת הזרוע, ולפתע דפיקות נשמעות בדלת ביתי,
נו , אני חושב לעצמי, אולי איזה שכן צריך משהו, אני פותח את הדלת, עומד בחור לא מוכר, היה כבר ברור לי מה הוא רוצה, חוברות של דרשו עיון העמוד שבת.
לכבוד נקיונות הפסח החוברות פונו מהלובי המשותף ואוחסנו במחסן הפרטי, אני יורד עם אותו בחור חושב בליבי, עם ישראל קדושים, מצא לו זמן מושלם… תוך כדי שאנחנו יורדים אל 'מתחת לאדמה', הוא אומר לי בהתרגשות הנשמעת בקולו היטב, "לומדים את העמוד ורואים ישועות" אני שואל אותו על מה אתה מדבר? והראש שלי נמצא בכלל בכזיתים של המצה והמרור… והוא מספר לי: אנחנו קבוצה של בחורים מבוגרים מאחת מהישיבות החשובות שקיבלנו על עצמנו בתחילת המסלול של העמוד היומי קביעות, לא מוותרים על שום יום יהיה מה שיהיה, שידוך יעלה שידוך ירד, העמוד היומי לעולם עומד… ומתוך שבעה בחורים כבר ארבעה התארסו!!
והאמת היא כאשר אדם זקוק לישועה ומקבל על עצמו מעשה טוב לעשות נחת רוח להקב״ה חיזוק בתורה או בתפילה, ומאמין שמהחיזוק הזה תבוא הישועה, אין לך סגולה גדולה מזו.
וכבר שנינו בגמרא בביצה: מאי לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו׳ כי חדוות ד׳ היא מעוזכם אמר ר׳ יוחנן משום ר׳ אליעזר ב׳ר שמעון אמר להם הקב״ה לישראל בני לוו עלי. ומפרש רש"י לכבודי וקדשו קדושת היום והאמינו בי ואני פורע. מובא כאן שכדי לזכות בסגולה של אני פורע צריך ב׳ תנאים א. שתעשו לכבודי ב. והאמינו. צריך להאמין שמעשה טוב פועל בשמים ואז הקב״ה פורע.