הרב מרדכי הכהן מלאכי שליט"א – בטחוני בצורי
מספר לי ראש כולל חשוב מביתר עילית:
פעם בשנה אני נוהג לצאת לחו"ל, לְזַכּוֹת את אחינו בני ישראל בזכות העצומה של החזקת התורה. זה לא קל ולא נעים…
אני ממש לא מתאים למלאכה מפרכת זו, אבל הקב"ה גלגל כך שאני אשמש כראש כולל, וזהו חלק הכרחי להמשיך ולקיים את הכולל כסדרו. נסעתי לארה"ב, והתאכסנתי בעיר הגדולה. לא הספקתי להתכונן כראוי לנסיעה זו, ולא היו בידי די כתובות מיוחדות לגשת אליהן וכדומה.
באחד הימים פניתי לאחד מידידי אחרי תפלת שחרית, ובקשתי ממנו הכוונה לאן לפנות. הוא מסר בידי כתובת, לגשת לשדרה פלונית, בית מס' 15, שם מתגורר גביר פלוני אשר מקבל קהל בשעות אלו. שמתי את פני לכתובת המדוברת, ואחרי חיפוש ארוך ומתיש הגעתי אליה. בדקתי כה וכה, ואין כל זכר לקבלת קהל. כל הדלתות נעולות, אין יוצא ואין בא.
כנראה טעיתי בכתובת או שהידיד שמסר לי את הכתובת טעה… יצאתי מהבית ועמדתי ברחוב, נבוך מהסיטואציה, איני יודע אנה לפנות מכאן.
עודני עומד שם, מקבל ייסורי באהבה ומצפה לישועה, ומהבנין הסמוך יצא יהודי מוכר ונשוא פנים, ששמו ידוע כאחד מתומכי התורה. הוא ניגש אלי בחביבות, ואמר כי בביתו מתקיימת כעת שמחת "שבע ברכות" ואין להם "פנים חדשות", כנדרש, לפי הדין צריך שישתתף בסעודה מישהו שלא השתתף עד עכשיו בשמחת החתונה על מנת שיוכלו לברך את שבע הברכות.
מה להפסיד לא היה לי, אמרתי לעצמי לפחות אטול ידי לסעודה להחיות את נפשי… נכנסתי לשם, ומסביב לשולחן הסבו עוד שני יהודים מוכרים לי מאזור מגורי בביתר… הם שאלו אותי בלחש איך הגעתי לפה וסיפרתי על קורותי.
הם לא הכירו אותי יותר מידי, אבל במרחק הכל נעשים ידידים… הם פתחו בדברים להסביר מיהו ה"פנים חדשות שבאו לכאן", ומילאו פיהם שבח על הראש כולל הנכבד שנקלע לכאן באופן "מקרי" ועל הכולל החשוב שאני מופקד עליו.
סוף דבר, אחרי ברכת המזון נערכה במקום התרמה קטנה ומהירה ויצאתי מהשבע ברכות כשבכיסי כמה אלפי דולר נכבדים עבור אברכי הכולל!
דוקא בעקבות הטעות בכתובת, נתקיים בי "אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה"!
לתגובות, הערות ובקשת הצטרפות: [email protected]