מנחם מענדל ויזל
לקראת התחלת לימוד הלכות שבת במשנה ברורה, שוחחנו עם המגיד שיעור הרה"ג ר' אפרים סגל שליט"א ששיתף אותנו במה שקורה 'מאחורי הקלעים' באולפן ההקלטות של השיעורים הרבים.
אתם זוכים היום למסור מידי יום שיעורים בגמרא ובהלכה בעברית ובאידיש, איך הכול התחיל?
לפני כשש שנים, כשהתחילו ללמוד משנה ברורה חלק ג' במחזור הקודם, רצו הנהלת 'דרשו' לחזק את הלימוד בהלכות שבת, כידוע מה שהמשנ"ב מביא בתחילת חלק ג' מבעל ה'יערות דבש' ש"אי אפשר כלל במציאות שינצל מאיסור שבת אם לא ילמוד כל הדינים על בוריים היטב היטב", ועשו אז מיזם בקהילות החסידיות שבכל קהילה יהיה מגיד שיעור שימסור שיעורים בהלכות שבת בקו המידע של החסידות.
פנה אלי הרב דוד לובין הי"ו, הפעיל של 'דרשו' ואחראי השיעורים בעיר ביתר עילית, וביקש ממני בתור חסיד 'קרלין' למסור שיעורים בקו הטלפון. וב"ה נעניתי לאתגר והתחלנו.
כעבור כמה חודשים, ולאחר שהתקבל משוב חם מהציבור שהאזין לשיעורים, עלה רעיון להרחיב את מעגל המאזינים ע"י שנקליט את השיעורים ב'קו השיעורים' של 'דרשו'.
מבחינתי זה לא דרש שינוי משמעותי, הרי ממילא אני מוסר את השיעור, ושמחתי שעוד אנשים יקשיבו לשיעור מחוץ לקהילה, רק שאם עד אז הייתי רגיל לפעמים בנושאים הלכתיים לציין 'אצלינו בקרלין נוהגים כך וכך' אז מאותו יום הפסקתי כי זה הרי שיעור שנמסר לכלל הציבור…
עברו הימים, וכשהגענו לסימן שט"ו בדיני אוהל הציעו לי מהנהלת 'דרשו' להתחיל למסור שיעורים שמצולמים בווידאו, כי הרי אינו דומה שמיעה לראייה, והיו עיניך רואות את מוריך, וכך אפשר גם להבין יותר כשרואים את המגיד שיעור ואת תנועות הידיים, ואפשר גם יותר להדגים נידונים מסוימים, לדוגמא בדף היומי ב'תלמוד בבלי' אחזו אז במסכת עירובין, והדגמנו ללומדים כל מיני איורים להסברת הנלמד. אולי כשנגיע בעזר השם במשנה ברורה להלכות עירובין וסוכה בחלק ד', נדגים גם כן ללומדים בעזרת אביזרים והדמיות.
כמובן שמחתי לקבל הצעה זו והתחלתי לנסוע מידי שבוע מביתי שבביתר עילית לאולפן ההקלטות של 'דרשו' בשכונת הר נוף בירושלים להקליט שיעורים לשבוע הקרוב.
לאחר כמה שנים שמסרתי שיעורים במשנה ברורה באידיש עלה בדעתי שאני יכול למסור גם ב'דף היומי בבלי' שהרי ממילא אני מוסר שיעור לקבוצת אברכים ולמה שלא ייהנו מזה עוד אנשים.
בתחילה הקלטנו רק בשפת האידיש, אחזו אז במסכת ערכין, וב"ה קיבלתי דרישות שלום חמות על השיעורים, וכשהגענו למסכת נדה התחלנו גם להקליט בעברית.
לאחר מכן הגיעו גם בקשות מהלומדים ב'דף היומי בהלכה' שאינם דוברי אידיש שטענו 'למה נגרע', עד שבמשך הזמן בס"ד נמצאנו מוסרים בכל יום שיעור בהלכה ובגמרא גם בעברית וגם באידיש.
"מעל מאה שיעורים כל חודש…"
בחישוב קצר זה יוצא בכל יום ארבעה שיעורים, בשבוע עשרים ושמונה שיעורים, ובחודש מאה ושנים עשר שיעורים, וזאת בנוסף לסדר יום עמוס בכוללים והרבצת תורה, איך זה נראה ביום יום, אם תואילו בטובכם לשתף אותנו קצת מאחורי הקלעים?
כמובן שהכול רק בסייעתא דשמיא מרובה בחסד השם עלי, צריך להבין ש'דף היומי' הכוונה כמו קרבן תמיד, כל יום חוק ולא יעבור, כולל שבת ויו"ט ויום כיפור וחול המועד. ב'דף היומי בהלכה' אמנם אין שיעורים בער"ש ובשבת כי ימים אלה מוקדשים לחזרה, אך בגמרא, השיעור מידי יום בלי ויתורים, וכמובן שזה לא רק עצם מסירת השיעור אלא ההכנה לשיעור שבדרך כלל לוקח יותר זמן מהשיעור בעצמו.
ואכן סדר היום שלי מאד עמוס ב"ה, בשעות הבוקר אני משמש כראש כולל בקהילת קרלין בביתר, ואחר הצהריים אני מוסר שיעורים בישיבה, אם כן נותרו רק שעות הערב שמוקדשות במלואם לשיעורים ב'דרשו'. ואני משתדל לנצל בס"ד כל זמן פנוי כגון מוצאי שבתות בחורף וימי שישי הארוכים בקיץ, וכן ימי 'בין הזמנים' מוקדשים ברובם להספיק הרבה שיעורים, בפרט שבימי 'חול המועד' איני יכול להקליט כמובן.
לפעמים אנשים שואלים אותי 'איך השיעור כל כך חלק בלי שום טעויות?', ובכן אגלה כאן 'סוד' מאחורי הקלעים שכמובן השיעור נמסר עם טעויות, אך אודות לצוות העורכים והמפיקים של 'דרשו' שמתקנים וחותכים מה שצריך, ולפעמים יש צורך להקליט שוב חלק מהשיעור או כל השיעור עד שלבסוף מוגש לשומעים שיעור מושלם כשולחן הערוך ומתוקן לסעודה.
והאמת שבדרך הטבע אני גם לא מבין איך אני מצליח לעמוד בהספק הזה, ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, והשי"ת גם שולח לי את המשוב החם מהלומדים המאזינים לשיעורים, מה שנותן כוח ועידוד עצום להמשיך בעבודת הקודש.
איך נראה בפועל ההקלטות באולפן?
ב"ה עם הזמן כשהתחלתי למסור שיעורים מידי יום וכבר לא יכולתי להמשיך להקליט באולפן ב'הר נוף', הנהלת 'דרשו' הואילו בטובם לבנות ליד ביתי בביתר עילית אולפן הקלטות קטן, הצוות המסור לימד אותי לתפעל את כל המכשור הטכנולוגי, איך להקליט בצורה נכונה, ולאחר מכן להעלות את החומר לשרת כך שיגיע לצוות הטכני שמטפל בזה, וב"ה אני מקבל הרבה תגובות שהשיעורים ברורים ואיכותיים.
הרי צריך להבין שדי נדיר למצוא שיעורים שנמסרים במיוחד למצלמה בלבד, גם השיעורים הקיימים כיום בווידאו הם בדרך כלל שיעורים שנמסרים בציבור וגם מקליטים אותם, וממילא זה לא תמיד כזה איכותי ויש רעשי רקע, ויש גם שאלות מהציבור, אך כאן יש חידוש שהנהלת 'דרשו' יזמו, שמי שרוצה יוכל לשמוע שיעור חלק באופן ברור בלי שום הפרעות על הצד היותר טוב.
אנשים מזהים אתכם ברחוב מהשיעורים?
כן בהחלט. השתתפתי פעם באיזה אירוע ציבורי, ואחד מזקני הדור היושבים במזרח (איני יכול להזכיר את שמו ללא רשותו) ידע שאני נמצא שאולם, וביקש לקרוא לי כדי להודות לי שמקשיב כל יום לשיעור. דבר שמאד חיזק אותי, ועד היום מידי פעם אני נזכר בכך וזה מחייב אותי מאד הידיעה שהרב פלוני מאזין לשיעורים.
"ראיתי שחסרה לך שן…"
כמו כן אספר איזה סיפור משעשע שקרה פעם. בחג השבועות הבעל"ט ימלאו שלוש שנים ל'אסון הפארענצ'עס' בחסידות קרלין בשנת תשפ"א. כמה ימים לפני החג עברתי טיפול שורש באחד השיניים הקדמיות, ושמו לי כתר זמני עד שיהיה מוכן הכתר הקבוע, ומשום מה הכתר הזמני נפל, והתלבטתי אם ראוי למסור כך את השיעורים כשנראה שחסרה לי שן, אך הזמן קצר והמלאכה מרובה, והחלטתי לעשות ניסיון הקלטה ולראות איך זה נראה, ואכן זה היה נראה 'נישט קשה' (לא נורא) ולא כל כך שמים לב וכך זה נשאר.
בחג שבועות היינו אצל האדמו"ר בקרלין בגבעת זאב, שם אכן קרה 'אסון הפארענצ'עס' וכבר התראיינתי בזמנו לגיליון הנפלא 'לקראת שבת' על הניסים שהשי"ת מנע מאתנו אסון גדול בהרבה.
עברו כמה ימים והבן שלי חוזר מהישיבה ומספר לי שחברו הלך בירושלים ברחוב מאה שערים, ועצר אותו יהודי שזיהה אותו כחסיד קרלין, ושאל אותו האם מכיר את ר' אפרים סגל? כשהבחור ענה בחיוב המשיך לשאול האם הוא נפל מהפערנצ'עס ונפצע? הבחור ענה שלא ידוע לו על כך ולא שמע את שמו ברשימת הפצועים. הסביר לו ההוא למה הוא שואל, היות והוא מקשיב כל יום לשיעורים, הוא שם לב שחסרה לי שן קדמית, וממילא עשה חשבון אחד ועוד אחד שהרי ידוע לו שאני חסיד קרלין ואולי זה קרה כתוצאה מנפילה ולכן הוא מתעניין בשלומי. ושמח לשמוע שברוך השם ניצלתי בחסדי שמים.
אבל זה כמובן רק בדרך צחות מין 'קוריוז' מעניין, רוב התגובות שאני מקבל הן על תוכן השיעורים, כמו לדוגמא בשביעי של פסח פגשתי יהודי ברחוב שאמר לי 'תשמע, פרק 'הזהב' בבבא מציעא לא הייתי מסתדר בלעדיך', והוסיף ואמר ש'איזהו נשך' אולי אפילו יותר קשה וכדאי לי להתכונן, ובכן הרגעתי אותו שכל פרק איזהו נשך כבר מוקלט מערב פסח ברוך השם ואני כבר מתכונן כעת על פרק השוכר את האומנין.
"שמעו משהו שונה בקול שלך…"
עוד סיפור מרגש שקרה לי, ישבתי פעם 'שבעה' על אחותי שנפטרה ל"ע, וכמובן לא יכולתי למסור שיעורים. בדף היומי בבלי היו לי ב"ה מספיק שיעורים מוקלטים לשבוע מראש, אך ב'דף היומי בהלכה' היו חסרים שני שיעורים, ובכן היה לי היתר, משום רבים צריכים לו, והקלטתי בשעת לילה מאוחרת את השיעורים לשמיעה בלבד בקו השיעורים, והיות וזה היה לאחר יום ארוך של 'שבעה' וקבלת תנחומים זה היה נראה בהתאם…
למחרת התקשר אלי יהודי מפקח תלמוד תורה בבני ברק, שמספר לי שהשיג את הטלפון שלי מהמשרד ב'דרשו' והוא אומר לי שאצלו בתלמוד תורה בכיתות הגבוהות לומדים משנה ברורה, – אחזו אז בהלכות ציצית – והוא בעצמו גם מוסר שיעור במשנה ברורה, והילדים בת"ת מתכוננים לשיעור שלו באמצעות השיעור שלי בקו השיעורים, ומידי פעם אומרים לו 'הרב סגל אמר כך וכך'.
באותו יום הם סיפרו לו שהם שמעו על הקול שלי משהו שונה מהרגיל ואולי אני לא מרגיש טוב, אז הוא החליט להתקשר לשמוע מה קורה איתי, כשעניתי לו שאני יושב שבעה לצערי, ממילא הבין הכל. ובעבורי זה שוב חידד את גודל האחריות הרובצת על כתפיי לצד החיזוק העצום שאני זוכה בהרבצת התורה.
לא מזמן גם קיבלתי הזמנה ל'בר מצווה' שבו יהודי כתב לי שהגם שאין לו היכרות אישית עמי הוא מזמין אותי לשמחה היות והבן שלו התכונן לבר מצווה ולמד הלכות תפילין מהשיעורים שלי.
ועוד מעשה היה שהוזמנתי לבר מצווה בבית שמש שהבחור סיים כל מסכת עירובין מהשיעורים שלי בתלמוד בבלי. מאד התרגשתי לשמוע את זה, אמנם לא נסעתי לבר מצווה מחמת הסדר היום העמוס כאמור, אך לפחות שלחתי לו מתנה בדואר.
"התקשרתי כדי להציל אותך מבושות…"
עוד סיפור מעניין שהיה, יום אחד כשסיימתי למסור את השיעור בישיבה בצהריים ראיתי שהיו לי בטלפון מספר שיחות שלא נענו ממספר מארצות הברית, לא ידעתי מי מחפש אותי מחו"ל. כעבור כמה דקות התקשר שוב יהודי שמספר לי שהוא גר בוויליאמסבורג בניו יורק, והוא מקשיב כל יום לשיעורים וכן גם אביו ואחיו, כל המשפחה נהנים ב"ה.
דבר ראשון שמחתי מאד לשמוע שעל אף שאני דובר אידיש בניב ירושלמי שזה די שונה מהאידיש המדוברת בוויליאמסבורג, ובכל זאת יהודים באמריקה מתחברים לשיעורים.
על כל פנים, הוא אומר לי 'כבר המון זמן שאני רוצה להתקשר אליך ולא אסתייעא מילתא אך עכשיו אני מתקשר פשוט להציל אותך מבושות…' מתברר שבשיעור בדף היומי שאחזו אז במסכת מגילה הזכרתי תירוץ בשם רבי חיים קנייבסקי, שבאותו זמן עדיין היה חי אתנו, ומשום מה בטעות אמרתי בשיעור רבי חיים זצ"ל, אומר לי היהודי 'אני יושב בארצות הברית ומאזין לשיעור ושומע שאתה אומר רבי חיים זצ"ל. מאד נבהלתי. מה?! רבי חיים קנייבסקי הלך לעולמו?! לא שמעתי שום דבר! בירור קצר העלה שזה לא נכון… הוא חי איתנו ולומד תורה בבני ברק'…' בהשגחה פרטית הוא האזין לשיעור הזה יומיים קודם, עוד לפני שזה היה ב'דף היומי' כי ב"ה היו שיעורים מוכנים מראש, וממילא ביקשתי מיד מהצוות שיתקנו את זה לפני שכולם ישמעו את זה.
ובינתיים הרווחתי ששמעתי שיש משפחה באמריקה ששומעים את השיעורים, וגם כשאני יושן או שאצלי שבת קודש ואצלם עדיין יום שישי אני זוכה לזכות את הרבים ולהפיץ תורה.
אם אפשר לשאול, באיזה שפה יותר קל לכם למסור שיעורים בעברית או באידיש?
האמת שחשבתי שיהיה לי יותר קל למסור בעברית, כי זו השפת אם שלי, בבית דיברנו עברית, אך אז גיליתי שיש 'שפת אם' ויש 'שפת לימוד', והיות וכל השנים למדתי באידיש, יותר קל לי למסור שיעורים באידיש, ואמנם גם בעברית אני אומר לשון הגמרא והמשנה ברורה בלשון הקודש, דהיינו 'אָמַר אביי', ואף קיבלתי פעם טלפון מאחד משלוחא דרבנן, חבר כנסת ספרדי שאמר לי ששומע את השיעורים שלי בדרכים ונהנה מהם למרות שזה לא בעברית צחה ממש…
בתחילה נהגתי להקליט שיעור באידיש ומיד לאחר מכן אותו שיעור בעברית, ויש בזה קושי מסוים להסביר מיד שוב את אותו דף ועוד בשפה אחרת. ועם הזמן שיניתי והתחלתי לפצל לפי ימים, יום אחד הקלטות באידיש ולאחר יום או יומיים מקליט את אותם דפים בעברית. ולפעמים אחרי יומיים שהדברים התיישבו על ליבי אני חושב על נקודות שכדאי לתקן בשיעורים באידיש ועורך הוידאו כבר יודע שלא עורך את השיעורים באידיש עד שאני לא מקליט גם בעברית כי אז יהיו לו עוד תיקונים.
מה אפשר לצייד ב'צידה לדרך' לאברך או בחור שרוצים להצטרף עכשיו למעגל הלומדים הלכות שבת?
האמת שבשונה מגמרא שצריך לעמול בשביל להבין את הפשט, במשנה ברורה לא צריך לעבוד קשה מידי, זה ספר שמאד קל להבנה ונגיש לכל אחד, הוא כתב הקדמות לכל נושא מסובך ואין באמת צורך במגיד שיעור שיסביר.
עיקר הנקודה שאני חושב שאפשר להרוויח מהשיעורים שאפשר לשמוע את זה בדרכים באוטובוסים, או שהולכים ברחוב עם אוזניות ותופסים עוד כמה דקות לימוד, סך הכל זה שיעורים קצרים כעשר דקות בלבד, וזה קניין גדול מאד.
'אני כעת שומע אותך באוזניות…'
כמובן שמומלץ גם להיבחן על החומר במסגרת 'דרשו', כי כשמחויבים למסגרת של מבחנים הלימוד יותר איכותי ומועיל מאד לזיכרון. ושמעתי מכמה אברכים שסיפרו לי שלילה לפני המבחן מתקשרים שוב לקו השיעורים וחוזרים על כל השיעורים ברצף במשך כמה שעות וכך מגיעים מוכנים ומזומנים ורואים הצלחה במבחן.
אני יכול להגיד מתוך ניסיון שהמבחנים כלל לא קשים, כידוע הם בשיטה האמריקאית שמציעים לנבחן ארבע תשובות לבחירה מה שמאד מקל על הלומדים, ובמעט השקעה של כעשר דקות כל יום וכמובן לחזור על החומר בשבת ובסוף החודש אפשר לרכוש קנין עולם בהלכות יסודיות אלו.
והנה אני נזכר בעוד אפיזודה משעשעת שעליתי פעם לאוטובוס לנסוע לירושלים, ואני רואה אברך יושב עם אוזניות וכשהבחין בי התחיל לחייך, ואז פנה ואמר לי 'אני כעת שומע אותך באוזניות…'.
ולעצם הלימוד כבר הזכרנו מקודם את ה'יערות דבש' על חשיבות הלימוד בהלכות שבת, כל יהודי נתקל מידי שבוע בשאלות, וגם אם הלימוד הזה לא יעשה אותו עדיין ל'רב' מכל מקום הוא ידע מושגים מה אסור ומה מותר ומה צריך לשאול.
והיום אכשרא דרא שיש את ה'משנה ברורה' במהדורת 'דרשו' בתוספת 'ביאורים ומוספים' שנוגעים בכל השאלות האקטואליות שהתחדשו במרוצת השנים מאז שה'משנה ברורה' כתב את ספרו וגדולי הפוסקים נדרשו לענות עליהם תשובות, וברוך השם בשיעורים אני משתדל להזכיר את רוב התוספות האלו ובמקביל משתדל לשמור שהשיעור יישאר קצר. וזו מלאכה מיוחדת להחליט מה להגיד ועל מה לדלג…
עוד נקודה חשובה לאלו שמתחילים כעת הלכות שבת, הסימן הראשון – רמ"ב "להיזהר בכבוד שבת", הוא סימן קל שנוגע למעשה לכל יהודי, לאחר מכן מתחיל קצת סימנים יותר קשים, דיני שכירות וקבלנות של גוי וכו', שמלבד הקושי בהלכות המורכבות רוב הדברים גם פחות נוגעים למעשה לרוב האנשים והקושי הוא כפול. אך לא צריך להיבהל משתי סיבות. קודם כל לפום צערא אגרא ואנו מצווים ללמוד את כל התורה כולה, גם מה שקצת קשה וגם מה שלא נוגע למעשה. שנית צריך לזכור שמדובר רק בכמה סימנים וצריך להחזיק מעמד כמה שבועות שלאחר מכן מגיע כל ההלכות הנוגעות לכל אחד כגון בישול והטמנה והדלקת נרות. ובעזרת השם שנזכה לסיים את כל הלכות שבת כולל סימנים אלו ולדעת אותם על בוריין.
חלמתם פעם שתזכו 'ללמוד וללמד' בכזה היקף של הפצת תורה?
האמת לאחר נישואיי, למדתי בכולל עיון, חושן משפט, ולא חלמתי שאסיים את הש"ס בוודאי לא בגיל צעיר, אבל לפני כחמש עשרה שנה כש'דרשו' התחילו את המבחנים על מסכת חולין ב'דף היומי' ראיתי את הפרסומים והשתכנעתי להצטרף. זה היה דבר חדש בשבילי ללמוד 'דף היומי'. וב"ה לאחר שלמדתי כמה מסכתות כבר התחלתי למסור שיעור, וכך סיימתי ונבחנתי על כל הש"ס.
ולאחר שבזכות 'דרשו' זכיתי לסיים את הש"ס, ולהיות מבוגרי התוכנית המופלאה 'קנין ש"ס'. כעת בעזרתם ועל ידם אני זוכה גם למסור ולהפיץ את זה הלאה.
"מג"ש יפה עם חלות טריות מהתנור…"
אספר גם מניסיון של אחרים, לפני כחמש שנים כשסיימנו בס"ד את כל הלכות שבת, והיה סיפוק גדול שזכינו לסיים את כל חלק ג' במשנה ברורה, ומאידך היה קצת לחץ לקראת התחלת הלכות ערובין, והנה בערב שבת באותה שבוע אני שומע דפיקות בדלת ביתי וכשאני פותח עומד שם שליח שהביא מתנה מגש יפה לחלות ועל המגש מונחים חלות טריות שיצאו מהתנור, שלח אותם יהודי מטבריה הרחוקה, כהכרת הטוב על שהאזין לכל השיעורים בהלכות שבת ואף חזר על החומר ונבחן בהצלחה.
וממנו יראו וכן יעשו, כמובן אין צורך לשלוח לי חלות… אבל כדאי מאד ללמוד ולהיבחן על ההלכות החשובות שנוגעות למעשה מידי שבת בשבתו.
יש לכם איזה עצה ללומדים שיתמידו בלימוד ולא יתייאשו חלילה?
אכן דברי תורה צריכין חיזוק, יש את ה'ווארט' הידוע על תלמוד בבלי, שאנשים מתחילים ללמוד מסכת ברכות וכשמגיעים למסכת שבת 'באה שבת באה מנוחה'…
העצה הראשונה היא דבר ראשון להגיע לשיעור בבית המדרש עם חברים טובים שזה מחייב לבוא ולהשתתף, וכיום יש ב"ה שיעורים של 'דרשו' בכל קצוות תבל. וגם מומלץ מאד להתחייב למסגרת של מבחנים כי אז גם אם יום אחד פספסת את הלימוד אתה יודע שבסוף החודש יש מבחן ותחזור על העמוד ההוא. וגם אם יש מבחן אחד שלא עברת אז יש המסגרת והמעטפת שמחייב להמשיך ולהתמיד בס"ד.
נכון שזה לא קל להתמיד ברצף, אך כשמסיימים חלק או מקצוע, או את כל המשנה ברורה, הסיפוק הוא אדיר, כפי שראיתי בעצמי ושמעתי מחברים, והזורעים בדמעה ברינה יקצורו.
כשהעיניים נשואות קדימה מה השאיפה והחזון הלאה?
דבר ראשון, לסיים עכשיו את המחזור ב'דף היומי בהלכה'. וב'דף היומי בבלי' העיניים צופיות לסיים בס"ד את כל הש"ס, שזה דבר שנשאר לנצח. לפעמים כשיש טעות קטנה במילה אחת שהלומד יכול להבין לבד שזה טעות ואני מתלבט אם לטרוח לתקן את זה. אבל אז אני נזכר שזה שיעורים שיישארו לעוד הרבה שנים ואני לא יכול לדעת מי יקשיב לשיעור הזה עוד כמה עשרות שנים ומיד זה מחזק אותי לתקן גם תיקון קטן כדי שיהיה דבר השלם.
וכשנסיים בס"ד את כל הש"ס, יש לי שאיפה למסור שיעורים ב'דף היומי' עם פירוש תוספות, שיעורי גפ"ת בסגנון קל יחסית אך בעיון קצת, עם כל דברי רש"י והתוספות בפנים, אולי זה יתאים יותר ל'עמוד היומי' שהתחיל לאחרונה ב'דרשו' ולא ל'דף היומי', בעזר השם שנזכה לכך.
ואסיים שוב בהודאה גדולה להשם יתברך, כשאנשים שואלים אותי איך אני עומד בכזה הספק יום יומי גם בזמני לחץ ובפרט שאין לי ממלא מקום אם אני חלילה לא מרגיש טוב, והתשובה לשאלה זו שזה אכן לא מובן מאליו בכלל, הקב"ה נתן ונותן לי כל יום מחדש את הכוחות ולשון הלימודים ללמוד להסביר את התורה הקדושה, וזו מתנת שמים שאני מודה עליה, ובכל תפילת שמונה עשרה אני מבקש שהקב"ה ימשיך לתת לי את הכוחות שאזכה בס"ד להמשיך הלאה ללמוד וללמד לשמור ולעשות.