עמוד היומי עם גישמאק: היה כתוב על ידות הכלים… יגוד
מעשה שהיה בשטר של מאתיים ש"ח שמישהו כתב עליו בכתב אשורי 'שמע ישראל ה"א ה' אחד' וכתב את שמות הקודש ככתבם, האם מותר להשתמש בשטר הכסף ולמסרו מיד ליד?
נאמר במסכת שבת דף סא ע"ב 'היה כתוב (שם) על ידות הכלים ועל כרעי המטה יגוד ויגנזנו'. משמע שאסור להשתמש בחפץ ששם ה' כתוב עליו. ואין תקנה לשטר הזה אלא לקדור את השמות ולגנזם. ואם עי"כ יפסל השטר ויפסיד מאתיים ש"ח ירויח מצוות עשה של ואהבת את ה' אלוקיך בכל מאודך. אולם מצינו בפתחי תשובה (יו"ד סימן רעו סי"ג ס"ק כה) שכתב בשם הפנים מאירות (ח"ב סוף סימן קלב) שדן בדבר שחקקו חברת קברנים על כוסות זכוכית ששותים בהם פסוקים וגם שם הוי"ה ברוך הוא ככתיבתו. ואסר להם רב אחד לשתות בהם, כמפורש בשו"ע כאן. והפנים מאירות פלפל בזה, שבאמת לשון הגמרא הוא 'היה שם כתוב על ידות הכלים', וי"ל שדוקא בידות שהוא מקום בזיון שידי הכל ממשמשים בהם, ויבא לידי מחיקה, וכן בכרעי המטה, אבל על כלי מכובד יש לומר שמותר להשתמש בו כיון שהשם שלא במקומו אינו מקדש כל הכלי…, והעלה שמכל מקום אין להקל ולשתות בכלים הנ"ל כך, כי ברמב"ם ובשו"ע כתבו 'כלי', ודעתו נוטה לכרוך על מקום כתיבת ה' גימוניות של זהב או של משי ואז מותר לשתות מהכלים בלי שום פקפוק, עכ"ד.
ולכאורה יש להביא ראיה לסברתו הראשונה של הפנים מאירות ממסכת ראש השנה (דף יח ע"ב) 'בתלתא בתשרי בטילת אדכרתא מן שטריא, שגזרה מלכות יון גזירה שלא להזכיר שם שמים על פיהם, וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום התקינו שיהיו מזכירים שם שמים אפילו בשטרות, וכך היו כותבים בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לא' עליון, וכששמעו חכמים בדבר אמרו למחר זה פורע את חובו ונמצא שטר מוטל באשפה ובטלום. ואותו היום עשאוהו יום טוב', יעו"ש.
הרי מבואר שכל החשש היה שלאחר הפרעון יהיה שם שמים מוטל בבזיון, אבל אילו לא היה חשש שהשטר יוטל לאשפה לאחר הפירעון, לא היה איסור מצד עצם השימוש בשטר ששם שמים כתוב עליו.
והצעתי דבר זה לפני מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל והשיב שאין ראיה מהגמרא בר"ה, כי בשטר שם ה' נכתב בכבוד ועל פי תקנת בית חשמונאים שיכתבו שם שמים גם בשטרות, כדי להזכיר את שם ה' יתברך, שהרי כתבו שם בכך וכך ליוחנן כהן גדול לא' עליון, משא"כ כשנכתב על כוס ואין זה מקומו כלל, וכל שכן כשנכתב על שטר כסף מתוך שגעון עצם הכתיבה היא בדרך בזיון לכן השמוש אסור. ועוד דשטר חוב אין ממשמשים בו כל כך. ולמעשה אין תקנה אלא לקדור את השם מהשטר, [ואם חושש שעי"כ יפסל השטר אולי ניתן לבקש מהבנק המרכזי שיסכימו לקדור את השטר בפניהם לגניזה והם יוציאו שטר כסף חדש במקומו].
(חשוקי חמד)