הרעיון של העמוד היומי הוא שאדם שיש לו זמן -ולא צריך הרבה זמן בשביל זה אלא אדרבה, אפשר לגנוב פה רבע שעה ושם חצי שעה- אז אפשר ללמוד את זה ממש לעומק עם כל הדבש שיש בעמוד גמרא עם הרבה חידושים וביאורים טובים שיש על העמוד, ויש בזה סיפוק עצום ותמריץ גדול שמהזמנים הקטנים שהוא חוטף פה ושם הוא מצליח למלא את השק שלו בהרבה דפים שמצטברים אצלו, ולא צריך בהכרח לפנות זמן ויישוב הדעת גדול בשביל ללמוד אותו, אלא אפשר תוך כדי מהלך היום לחטוף את זה וללמוד את העמוד, וזה עצמו גורם שיהיה זה לימוד של גישמאק גדול לימוד שהוא נשאר איתו וחי איתו.
יש וורט של החידושי הרי"ם ששאל חז"ל אומרים 'יש לו מנה רוצה מאתיים', ורואים את זה בחיים ומעשים בכל יום שכל אדם רוצה עוד ועוד, לא שמענו על אף עשיר או סתם אדם שאומר, זהו, יש לי מספיק כסף לא רוצה עוד כסף אלא אדרבה, הוא משתוקק ומתאמץ שיהיה לו עוד כסף רב. ומדוע שאדם לומד דף גמרא או מסיים מסכת, למה שם אנו לא רואים את ה'יש לו מנה רוצה מאתיים'? והשיב החידושי הרי"ם, הפשט הוא שגם את המסכת הראשונה אין לו, ולכן אין לו את ההשתוקקות לעוד מסכת.
לימוד 'עמוד היומי' גורם שתהיה לו מסכת ביד, אפשר לגשת לזה בקלות יותר, מצד ההכנה והיישוב הדעת, גם אם יום או יומיים נאנס ולא למד, ההשלמה היא לא קשה כל כך, וזה דבר מוצלח ביותר.