אותי יום יום ידרושון – לעסוק בדברי תורה דבר יום ביומו
בפרשת בהעלותך (במדבר י' ל"ג): "ויסעו מהר ה' דרך שלושת ימים, וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלושת ימים לתור להם מנוחה", ידוע מה שכתבו רבותינו הראשונים (רמב"ן פסוק לה, ותוס' שבת קטז. ד"ה פורענות) בשם מדרשי חז"ל שהיה זה "כתינוק הבורח מבית הספר", וכלומר שנסעו מהר סיני משום שחששו שמא יוסיף הקב"ה לתת להם עוד תורה ומצוות.
עפי"ז פירש ה'כלי יקר' את האמור כאן בזה"ל, לפי שכתוב במגילת סתרים "אם תעזבני יום יומיים אעזבך" (ספרי עקב יא כב), "משל לשניים שהולכין זה מזה, זה הולך מיל למזרח וזה למערב, נמצא שהם רחוקים זה מזה ב' מילין (אעפ"י שכ"א הלך רק מיל אחד), כך אמר הכתוב כי המה נסעו מאחרי ה' ונזורו אחור דרך ג' ימים מן השכינה, ולעומת זה גם ארון ברית ה' נוסע לפניהם להתרחק מהם דרך ג' ימים, נמצא ריחוק דרך ו' ימים ביניהם, כדי לתור להם מנוחה מן המצות אשר מאסו בהם", עכ"ל.
והרבה יש להתעורר בהתחזקות ב'קביעות עיתים לתורה', ללמוד חק תלמודו בכל יום ממש, שלא יעבור עליו אפילו יום אחד ח"ו לבטלה, בכדי שלא יהא בכלל 'אם תעזבני יום יומיים אעזבך'.
הרה"ג רבי יהודה אריה דינר שליט"א מביא מעשה ממחותנו הרה"ג רבי שמואל בירנבוים ר"י מיר בארה"ב, שפעם נסע למקסיקו לצורך אסיפת כספים לישיבתו הקדושה, ובית האכסניא היה בבית אחד מתלמידיו (לשעבר), בהיותו שם הבחין ר"ש שבעל האכסניא טרוד מאד מאד, דאגתו היתה פרושה על פניו, ניסה ר"ש לעודדו ולחזקו, על כן שאלו: "תלמידי יקירי, האם אירע משהו לא טוב אצלכם בבית? במשפחה? בקהילה?"
בעה"ב לא אבה לענות, אבל אחרי הפצרות רה"י ענה: "הנה עשיתי 'עסק' טוב, בו חישבתי להרוויח הון רב עד מאד, אבל, העסק נעשה מתחת השולחן כלומר, מבלי לדווח לרשויות המס, ועתה עלו אנשי המס על כך, והם מתעתדים לבוא אלי ולחקור אותי חקירות עמוקות, ויש בזה הן סכנת הפסד של אלפים ומיליונים, והן סכנת מאסר בבית האסורים לשנים רבות וארוכות".
שאל אותו רה"י: "והיכן חשבת לשבת עמהם?" ענה בעה"ב: "הנה בסלון שבביתי",. אמר לו רה"י: "הבא נא תשו' רבי עקיבא אייגר". ונתיישבו שניהם לעסוק בתורת הרעק"א בעמקות ויגיעה עצומה, באותו מקום שבעה"ב הראה עליו כ'מקום החקירות'.
כעבור כמה ימים באו אנשי המס, ובס"ד ענה האיש תשובות על כל שאלותיהם, ויצא נקי לגמרי, חף מפשע ונפטר מהם לגמרי לגמרי. ברוב התרגשות הודיע לרה"י על ה'נס' הנגלה שאירע עמו, אמר לו רה"י: "יש ב'קבלה' מקמאי, שכשלומדים תורה בהתמדה ובחשק יש בזה כח לבטל כל הגזירות…".
***
ומעשה באב לבחור מהולל בתשבחות, שהבין את 'טיב הסחורה' שברשותו, ובבואו לעונת השידוכים כשההצעות החלו לזרום כגשם ביום החורף, ביקש האב (מלבד זאת שעמד האב להסכים רק לשידוך חשוב ומשובח) שיתנו לו 2 דירות עבור הבן, משעברו כמה חדשים ולא התקדם מאומה החלו השדכנים להסביר לו כי עליו לרדת מהעץ… וכי באמת כך תתגאה עם בנך וכיו"ב משאר טענות. אך הלה עמד על שלו.
ויהי היום, ותיהום כל העיר, השמעתם? אותו בחור בא בקשרי שידוכין, עם מי… עם בת פלוני, המה ראו כן תמהו, והלא ידוע אותו אבי הכלה דלפון בן דלפונים, וכי הוא הבטיח ל'חתן' 2 דירות, והרי אף את ההוצאות של הלבשה וכיו"ב יצטרכו לאסוף ב'שטיבלעך' עבורו…
משנתבקש אבי האב הסבר לכך, ענה, "הנה כל השדכנים טרחו להסביר לי עד כמה בני החשוב אינו חשוב כל כך, בני הצדיק אינו צדיק כל כך עד כדי 2 דירות, בני הת"ח אינו ת"ח, אבל זה האיש שזכיתי להיות מחותן, הוא 'מבין' כהוגן על בני, ובכל העת הכריז כי אכן חתן זה ראוי לקבל 2 דירות ואף יותר, אבל מה יעשה שאין בידו לשלם כל כך?"…
על דרך זה ייאמר לעניין לימוד התורה, שהיא מחזרת אחר מי שמבין 'בטיבה' ומכיר בגדולתה, ואף אם אין לו 'לשלם', כל עוד שהוא מכיר בחשיבותה ורוצה לזכות בה מתוך הכרה בקדושת התורה… סוף דבר, אם לא יתייאש וינסה לקנותה אכן יזכה לתורה.
ודע כי אין הקב"ה דורש ומבקש מאתנו אלא להתחיל מ'בראשית', יתחיל בעבודתו המוטלת עליו – לעסוק בתורה בהתמדה כל חד וחד בדרגא דיליה, ואז יגמור ה' בעדו, כדברי רש"י (שמות יט ה) 'ועתה אם שמוע תשמעו בקולי', 'אם עתה תקבלו יערב לכם מכאן ואילך שכל התחלות קשות'. אבל אם יתייאש מלהתחיל אף בעת ההתחלות הקשות, להיכן יגיע…
(באר הפרשה בהעלותך תשפ"ד)