מה' מצעדי גבר כוננו, הביאני הקב"ה לעיר מונטריאול לרגל שמחה משפחתית. ובש"ק הוזמנתי לשבות בקרב אחינו בני ישראל בעיר טורונטו. ראיתי שם דבר מעניין ביותר אשר בוודאי יהיה חידוש אצל יושבי ארה"ק.
רחוב BATHURST הנ"ל אורכו 80 קיימ (כן כן, לא טעות, שמונים ק"מ) לא כאורכו של רחוב בר אילן בירושלים. הרמזור להולכי רגל מתחלף פעם ב־7-5 דקות בלבד בגלל שאין הרבה הולכי רגל, כי כמעט כולם משתמשים במכונית (קאר בלע"ז). וכשמזדמן הולך רגל הרוצה לחצות את הכביש הסואן הזה עליו ללחוץ ביד על כפתור חשמלי ואז הרמזור מופעל והתנועה נעצרת.
הרחוב הארוך הזה עובר גם באזור שגרים בו יהודים חרדים ובקרבתם ישנם כמה בתי כנסת, ובשבת שאסור ללחוץ על הכפתור החשמלי קשה מאד חציית הכביש.
היהודים פנו לרשות התמרורים בעיריית טורונטו והם נענו בסבר פנים יפות לבקשתם, והתקינו ברמזור האזורי הזה שביום שבת קודש יופעל הרמזור כל דקה וחצי. ואכן כך סודר, שהחל מיום שישי בשעה 4 אחה"צ עד יום ש"ק בשעה 7 בערב הרמזור פועל כל דקה וחצי וכל התנועה הסואנת ברחוב הארוך הזה נעצרת והיודעלעך עם בגדי שבת חוצים את הכביש בבטחה הלוך ושוב.
וראה זה פלא, שאף אחד מהמשתמשים ברחוב הארוך הזה לא פוצה פה ולא בא בטענה ומענה שזו כפיה דתית, או ששוללת זכויות האזרח ומונעת נסיעה מהירה, וגם לא מגיש שאילתה בעיריה או בכנסת ועאכו"כ שלא עולה על דעת מישהו להגיש פניה לבג"ץ וכד', הכל עובר בשקט, סבר וקיבל, בהבנה שבקטע זה יש להתחשב גם בקומץ הקטן של יהודים אזרחי העיר, מיעוט שבמיעוט בין מיליוני אזרחים גויים.
אין אני בא ח"ו לקטרג על אחינו בני ישראל היושבים בציון, אלא להזכיר לאלה אשר עינם צרה בכל מה שקשור לקיום הדת ולשמירת שבת קדשנו בארה"ק, מה שלא מבין יהודי, מבין הגוי שבגולה, מה שנקרא אצל יהודי כפיה דתית, נקרא אצל הגוי כיבוד זכויות האזרח.
מובטחני, שבזכות שמירת שבת קדשנו ע"י אחינו שבגולה הקב"ה ג"כ שומר עליהם שלא יאונה להם כל רע ח"ו, עד כי יבוא שילה ויקבץ נדחי ישראל מכל פזוריהם ויעלו לציון ברינה עם משיח צדקנו במהרה בימינו.
אפרים פישל שטיין, כעת פה בגולת מונטריאול
(המודיע י"ב סיון תשפ"ד)