הרב מרדכי הכהן מלאכי שליט"א – 'בטחוני בצורי'
מספר ידידי הרב ל. שווייצר:
היה זה לאחר מיד נישואי, בשנת תשע"א. רכשתי דירה בבית שמש ב"מתחם גולובנצ'יץ". כידוע העניינים שם נעשו יגעים, וכשחלפו שנתיים והעניין לא התקדם, רכשתי דירה נוספת בקרית גת, כדי לא להשאר בלא כלום.
חלפו שנתיים נוספות, והוצרכתי למכור את הדירה בקרית גת. נמצא קונה הגון שניאות לשלם את המחיר המבוקש, וחתמנו חוזה אצל עורך דין. כאן נתעוררה בעיה. כדי למכור את הדירה יש לשלם "מס רכישה", שהסתכם בכארבעים אלף שקלים. החוק קובע כי אדם שמוכר דירת מגורים יחידה פטור מהמס, אבל על שמי היתה רשומה גם הדירה הראשונה בגולובנצ'יץ, ולכן נדרשתי לשלם מס כמי שיש לו 2 דירות.
הגשתי ערר באמצעות עורך הדין שלי, שהלא הדירה בגולובנציץ אינה כרגע יותר מחלום בעלמא, וממילא מדובר בעצם בדירה יחידה, אבל הערר שלי נדחה. כסף לשלם את המס לא היה לי ודחיתי את הענין, אולם העו"ד הבהיר לי, שבלי לשלם את המס לא ניתן לבצע העברת בעלות עבור הקונה, ואם אמשיך להתמהמה – ייווצר מצב של הפרת חוזה עם הקונה בקרית גת, מה שיחייב אותי בתשלום קנס של שמונים אלף ש"ח, כך שעדיף לי לשלם את המס…
מה עושה אברך כולל צעיר שצריך לשלם ארבעים אלפים ואין לו? פניתי לדבר אל הקב"ה. כאברך כולל לא היה לי פנאי לנסוע לכותל המערבי, ואף לא לשבת לומר תהלים… פשוט, בדרכי לכולל הייתי פונה אל השי"ת ואומר לו: "אבא, בבקשה תסדר לי את הענין הזה, שמכביד עלי ומפריע לי ללמוד את תורתך הקדושה. אני לא מבקש כסף, ואני לא נותן לך עצות, אתה יודע טוב ממני מה ואיך לעשות כדי שאוכל להמשיך לשבת וללמוד במנוחת הנפש, יש לי 5 ימים לסדר את הענין ואני מבקש ממך לעזור לי בזה".
כך דיברתי אל הקב"ה בדרך הליכתי לכולל וגם בדרך חזרה, מידי יום.
חלפו הימים, וכשראיתי שהענין לא הסתדר, לא נותרה לי ברירה. פניתי לסניף הבנק ומימשתי "אשראי ברגע" על סך 40.000 ש"ח כדי לשלם את המס המיותר. כשהכסף נכנס לחשבון העו"ש העברתי אותו לפיקדון, כדי שלא יתמסמס, ואחר פניתי למשרדו של העו"ד, מסרתי לו שיק פתוח, בתקוה שהוא יצליח להוריד את הריביות שהצטברו, וסיכמתי אתו שכאשר הוא יהיה ברשות המיסים הוא יתקשר אלי ואשחרר את הפיקדון בסכום המדוייק, ורק אז הוא ימסור להם את השיק.
אחר קיימתי בעצמי "ויחזור לתלמודו" והסחתי את הענין מדעתי.
עבר חודש ימים, וביום חמישי אחד פנה אלי ידיד בכולל וביקש הלוואה עבור צרכי שבת. התקשרתי לבנק כדי לבצע עבורו העברה בנקאית, והפקיד אומר לי שהחשבון שלי מעוקל… לשאלתי: "על מה ולמה"? התשובה היתה: אין לנו רשות לפרט בטלפון, אני יכול לומר לך מילה אחת: מיסים.
או אז נזכרתי שאכן עד לרגע זה העו"ד לא התקשר שאשחרר את הפיקדון! כעסתי מאד על התרשלותו של העו"ד. התקשרתי אליו מיד וענה לי המזכיר שלו. שפכתי עליו את מרתי, הרי אמרתם לי שזה דחוף וחייבים לסדר את זה תוך חמשה ימים, ובסוף לא בצעתם את תפקידכם, כעת עיקלו לי את חשבון הבנק… סיימתי לשפוך את מה שבלבי עליו, והוא אמר שיעביר את הפרטים לעו"ד בהקדם האפשרי.
שעה לאחר מכן נסתיים הלימוד בכולל, או אז ירדתי לסניף הבנק הממוקם בחזית הבנין, כדי לבדוק מה בדיוק אירע בחשבון. עברתי מפקיד לפקיד כמיטב המסורת, עד שהתברר לי שהעיקול לא הוטל על ידי רשות המיסים אלא על ידי עיריית ירושלים עבור חוב ארנונה… בלי קשר למס רכישה.
חוב ארנונה לא היה לי, הארנונה שלי משולמת על ידי הוראת קבע מסודרת, ועכשיו החלה סדרת טלפונים לעיריית ירושלים להבהיר את הטעות… תוך כדי, אני רואה שהעו"ד מחייג אלי… הבנתי שאני עומד לקבל ממנו על הראש, על האשמת השווא שהטחתי בו, והעדפתי לא לענות כרגע לשיחה הבלתי נעימה, ולהמתין לעיתוי מאוחר יותר, כשגם הוא ירגע…
ביום ראשון, אחרי סבב טלפונים הצלחתי להשיג את ביטול העיקול של העירייה, ואחר כך התקשרתי לבנק לבקש שישחררו את הפיקדון כדי שהעו"ד יוכל להשלים את תשלום המס ולהעביר את הדירה על שמו של הקונה.
חודש נוסף חלף לו… הגיעו ימי בין הזמנים.
בשעת הפנאי אני עובר על חשבון הבנק, ומגלה שה 40.000 ש"ח עדיין נמצאים בחשבון… ואז אני נזכר שהעו"ד כלל לא דיבר איתי מאז, ושום דבר לא התקדם…
שוב התקשרתי אל העו"ד והפעם הוא ענה בעצמו לטלפון. שאלתיו בטרוניה: הייתכן שאותי אתה מלחיץ להשיג את הכסף תוך חמשה ימים, ואילו אתה לא מתקדם כלל והכסף שלוויתי מונח כאבן שאין לה הופכין?
העו"ד ענה לי בפליאה: "איני יודע מה אתה שח! באותו יום חמישי שהתקשרת בקשר לעיקול, הצטערתי מאד על העגמת נפש שנגרמה לך, מיד פניתי לרשות המיסים ואמרתי לפקיד שהם הטילו עיקול על החשבון שלך. והנה מה שמעוקל בחשבון הוא כסף שהכנת לתשלום המס.
יתכבד נא הפקיד ללחוץ על "אנטר" ולממש את העיקול, הכסף המעוקל יעבור מיד לרשות המיסים, ובבקשה ממנו שישים מיד חותמת של "שולם" על דרישת התשלום, וכך נוכל לבצע מיד העברת בעלות בטאבו. הפקיד קיבל את דברי, לחץ על "אנטר" והחתים מיד "שולם" ובו במקום בוצעה העברת בעלות לקונה!
הבנתם מה קרה? כשאני התרוצצתי בבנק העו"ד היה ברשות המיסים, אני לא עניתי לו בטלפון ולכן הוא לא ידע שהעיקול הגיע בכלל מהעירייה, הוא נשא ונתן עם הפקיד ש"הקיש אנטר", אבל העיקול לא היה של רשות המיסים אלא של העירייה, כך שהעיקול לא יכול היה להתבצע… אבל החותמת שולם כבר ניתנה, והעברת הבעלות התאפשרה, וכך לא נותר לי כעת אלא להחזיר אחר כבוד את ה-40.000 ש"ח לבנק, לתשלום הלוואת האשראי שנטלתי!
כך התברר ש"טעות מעצבנת" של עיריית ירושלים, + שיחה שלא עניתי לעו"ד חסכה לי תשלום של סך 40.000 ש"ח. לטובתי נשברה רגל פרתי!!
אכן, ממש כפי שביקשתי, הקב"ה שמע את דיבורי, ו"סידר לי את הענין" בדרך הכי לא צפויה שניתן להעלות על הדעת, על ידי עיקול של העיירה, ה' ממתיק מר במר!
לתגובות, הערות ובקשת הצטרפות: [email protected]