המקור לנתינת קידוש בהולדת בת:
"תלמיד חכם אחד שאל את מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל מה המקור שנוהגים לעשות קידוש בהולדת הבת.
חשב מרן הגר"ח וענה שאינו זוכר מקור בש"ס למנהג זה.
אותו ת"ח הזדמן שפגש את הרבי ממודזיץ זצ"ל בעל הנחלת דן ושאל אותו אותה שאלה.
ענה לו הרבי תיכף ומיד, הלא יש לזה סמך ברבינו גרשום במסכת בבא בתרא.
הת"ח הלך שוב לגאון ר' חיים עם תשובת הרבי ממודזיץ ור' חיים חייך ואמר: אכן כן, יישר כח שהזכרתני, על דברי הגמרא שבועז עשה מאה ועשרים משתאות, כתב רבינו גרשום את החשבון שהיו לו שלושים בנים ושלושים בנות ועשה להם כשנולדו משתה, הרי לנו ששים משתאות, ועוד ששים משתאות עשה לכל בן ובת כשנישאו, הרי לנו מאה ועשרים משתאות. וזה מקור לעשיית משתה להולדת הבת".
[מפי חסיד מודזיץ, הובא במוסף שבת יתד נאמן בהעלותך, ס"ז]
כאשר אחד נכדי מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל סיפר לסבו שסיים מסכת בבא בתרא רבינו שאלו כמה שאלות:
- האם מלח מקבל טומאה? (בבא בתרא כ׳ א, ותום, ד״ה והמלח).
- אם אשה כשירה להטיל ציצית? (ב״ב ע״ד ב׳ דדביתהו דר״ח בן דוסא כר וראי׳ זו הביא הרא״ש).
- ג׳ אצבעות לקנין אם זה גם בשק? (תו׳ ב״ב קע״ג ב׳ ד״ה חסור יבסה״ד).
- אמר נכסי לבניי ויש לו רק בן א׳ אי קרי לי׳ בניי? (ב״ב קמ״ג ב׳).
- ה. גונב ע״מ לשלם בגוי אי שרי? (ב״ב ט״ז א׳ שאיוב הי׳ גוזל שדה מיתומים כר וראי׳ זו מביא הרמ״ה).
- למי היה שישים בנים? (בועז, ב״ב צ״א א).
- מה צריכין ליזהר כששוחטין תרנגולת? (שבת קכ״ח ב׳ אמר אביי הא ימאן דשחיטה כר).
- כמה רב הונא הוו? (תר גיטין י״א ב׳ ד״ה יתיב).
- כמה ר׳ ישמעאל בן אלישע הוו? )תר יבמות ק״ד א׳ ד״ה אמר).
- הס״ת שהיה בארון מתי הוציאוהו? (מה׳ רש״י ותר ב״ב י״ד א׳).
- יא. אי תרי רבינא הוו? (תוס' ב״מ ס״ז ב׳ ד״ה רבינא ובראשונים שם).
(מנחת תודה עמ' צג)
ישנה שמועה בשם הגאון מוילנא שאמנם מסכת בבא בתרא היא הארוכה ביותר במספר דפי הגמרא- 176 דף, אך במילים מסכת ברכות אף שיש בה רק 63 דפים, מספר מילותיה גדול יותר, וכבר התברר שאין מקור לשמועה זו, והמסכת הגדולה ביותר במספר מילותיה כפי שספרו בעלי המספרים במאגרי התוכנות והספרים היא מסכת שבת שיש בה 156 דפים, מספר מילותיה הוא בקירוב 118 אלף מילים, לעומת מסכת בבא בתרא שיש בה כ90 אלף מילים בקירוב, ומסכת ברכות יש בה 73 אלף מילים בקירוב. המסכתות הגדולות במספר המילים הם מסכת שבת כאמור, לאחריה מסכת סנהדרין 107 אלף מילים בקירוב ו 112 דף, מסכת חולין 90 אלף מילים בקירוב ו 141 דף, ובבא בתרא כאמור.
פירוש הרשב׳׳ם לבבא בתרא מתחיל באמצע המסכת בדף כ״ט ע״א: ״ע״כ פירוש רש״י זצ״ל מכאן ואילך פירוש רבינו שמואל ב״ר מאיר״.
פירוש רש"י ורשב"ם על המסכת
מסכת בבא בתרא הינה אחת המסכתות שאין לנו פירוש רש"י על כל המסכת, אלא את פירושו של הרשב"ם – רבנו שמואל ברבי מאיר, חתן רש"י שנשא לאשה את בתו יוכבד, ואחיו הגדול של רבנו יעקב הנקרא בפי כל 'רבנו תם'. את פירושו למסכת בבא בתרא כתב לאחר מות זקנו רש״י. כך ממה שמזכירו בפירוש בברכת המתים בדף פ״ה (ע"א ד״ה ד׳ מידות) ׳וסמך מצאתי לו מדברי רבנו זקני מנוחתו כבוד׳, וכן עוד ׳כך פירשה רבינו מנוחתו כבוד במסכת גיטין׳ [שם ע״ב ד״ה מוכר] ׳מצאתי הגהת רבנו זקני רבי אימי מנוחתו כבוד׳ [פ״ז ע״ב ד״ה מתני׳] ׳סייג מצאתי לדברי מתשובת רבנו שלמה זקני מנוחתו כבוד׳ [קי״ג ע״ב ד״ה ג׳ שנכנסו]).
פירוש הרשב״ם לבבא בתרא התפשט בחייו והפך לפירוש העיקרי למסכת. בפי התוספות נקרא ׳קונטרס׳ סתם כמו שנתכנה פירוש רש״י, (עיין ב״ב פ״ד ע״א ד״ה אי). פירושו התפשט עוד בחייו מעבר לגבולות צרפת ואף לנרבונא הגיע, כמו שמצינו את רבינו אברהם ב״ר יצחק אב״ד מנרבונא משתמש בפירושו ומזכירו.
הרשב״ם פירש למעשה את כל המסכת, כך עולה ממה שכתב בדף נ׳ ע״ב ד״ה רב מרי: ״כבר פירשנו בלא יחפור", אלא שבדפוסים לא העתיקו את פירושו כי אם מדף כ״ט ואילך (את פירושו עד דף כ״ט ההדיר ש. אסף ב״אוצר החיים״ [כרך י״ב תרצ״ו עם׳ 52 והלאה]).
הרשב״ם למד מסכת בבא בתרא אצל זקנו רש״י, ובפירושו מציין דברי רש״י ששמע ממנו. (בדף ס״ו ע״א ד״ה הרי: ׳כן נראה הטעם בעיני מורי רבי זקני זצ״ל', בדף ע״ט ע״ב ד״ה דרך: ׳בשם רבינו זקני מנוחתו כבוד׳, בדף פד ע״א ד״ה ומתניתין: ׳וכן פירש רבינו זקני מ״כ ולי נראה…׳, בדף פ״ה ׳וסמך מצאתי לי דברי רבינו זקני מ״כ׳, בדף צג ע״א ד״ה ׳גמל האוחר׳: ׳כך שמעתיה מרבינו זקני מ״כ׳ בדף צ״ו ע״ב ד״ה ׳ושמואל אמר׳: ׳כך שמעתי מרבינו זקני…׳).
מציטוטים שונים מדברי הרשב״ם עולה שרש״י פירש את מסכת בבא בתרא אך כנראה במהדורא קמא בלבד (פ״ז ע״ב ד״ה ומתניתין: ׳וכן פירש רבינו זקני מ״כ׳ וכן בספר הישר לרבינו תם ומהר״ם מרוטנבורג מצטטים מפירש״י לב״ב), כמו״כ מצינו את הרשב״ם מזכיר את ׳הגהותיו׳ של רש״י לבבא בתרא (פ״ו ע״א ד״ה א״ל: ״וכך מצאתי הגהת רבינו זקני מ״כ״. פ״ז ע״ב בפי׳ ׳מתני׳: ״מצאתי הגהת זקני אבי אמי מ״כ).
הקשר בין רש"י לרשב"ם
כתב החיד"א בספרו שם הגדולים: (מערכת גדולים אות ש [לה]): ובמגלת סתרי מהרח"ו זצ"ל כ"י מכתב ידו ממש כתב וז"ל רבנא שלמה ז"ל – רש"י, לאחר מותו בא בחלום לבן בתו רבנא שמואל והקיצו ז"ל אמר לו מי אתה א"ל אני שלמה זקנך קום ורחץ בנקיון כפיך ותלמוד ממני קריאת שם הנעלם, כי הכל למדתיך חוץ מזה. וכן עשה וישב אצלו בממשות אבל לא ראהו ולמדו וכו'. ואמר לו תבין הפירוש בטוב כי אין לי רשות עוד לעכב עכ"ל. וצא ולמד קדושתו ותוקף גדולתו שלא רצה הן בעודנו חי ללמדו עד דשקיל רשותא וידע בעוה"ב דרשב"ם ראוי לזה ואין להאריך.
(קולמוס גליון 23)