”תגיד לי את האמת“, אני שומע את האדם שלפני בתור, שואל את הרוקח, ”התרופה הזאת שאתם כל כך ממליצים עליה, באמת עוזרת, או שזו סתם תעמולה? שמעתי על כמה אנשים שהתרופה הזאת לא עזרה להם“.
”אם אתה לא מאמין בכח של התרופה לרפא, היא בוודאי לא תעזור לך“, ענה לו הרוקח, ”אם תאמין, זה יעזור“…
אני כבר הבנתי את המסר מהשיחה הזאת. יש כל כך הרבה סיפורים מדהימים, של אנשים שראו עין בעין את השגחת הבורא עליהם ואת החסד של הקב“ה, ואני עומד ותמה, למה אני לא רואה השגחה כזאת? למה לי לא קורים כל הסיפורים האלו?
הרוקח בבית מרקחת ענה לי את התשובה… אם לא תאמין זה לא יעבוד! האמונה היא שמביאה את ההשפעה של הדבר!
האוהב ישראל זי“ע מביא בפרשת נח בשם הרה“ק רבי מיכל מזלוטשוב, ל‘אמונה‘ ישנם שני פירושים: האחד, להאמין שהדבר הזה נכון, או שיקרה. והפירוש השני הוא מלשון אומנה כמו ”ויהי ’אומן‘ את הדסה“, שמרדכי הצדיק ’גידל‘ את אסתר. והוא מרחיב שם, שהאמונה בפירוש הראשון, מביאה את הפירוש השני. כשמאמינים בדבר מגדלים אותו. אם האדם מאמין הוא מביא את ההשפעה אליו.
***
מספר יהודי מבני ברק: בשעה טובה ומוצלחת, בכ“ו בחשוון חגגתי לבני בר מצווה. אולם לשמחה כבר היה לי מן המוכן: הוריי גרים ביישוב חשמונאים, יש להם חצר גדולה ונאה, והם שמחו לארח את שמחת הבר מצווה שלנו. לגבי האוכל התקשרתי לקייטרינג מסוים, וקבעתי איתם שיכינו לי מאתיים מנות לכ“ו בחשוון.
יום הבר מצווה מגיע. כולנו נרגשים ושמחים. בסביבות השעה שבע אני מתקשר לבעל הקייטרינג, ומזכיר לו שהאירוע עומד להתחיל עוד מעט. והנה, הבן אדם לא יודע על מה אני מדבר: ”בר מצווה?! היום?! לא כתוב לי כלום ביומן“.
”מה פירוש???“ אני המום, בעל הבית מבולבל, ושנינו מגלים כי אני התכוונתי ללילה זה – אור לכ“ו, ובעל הבית הבין שהבר מצווה בכ“ו, היינו בלילה שלמחרת. יש אולם, יש בחור בר מצווה, יש מאות מוזמנים, וסעודה אין. התפללתי לה‘ שיעזור לי, והתחלתי בסבב טלפונים. עברתי מקייטרינג לקייטרינג, וכולם נענים באותו פזמון: אין להם מאתיים מנות מיותרות. אלה לא שתיים או שלוש מנות, שעוד אפשר למצוא… אני ממשיך. ה‘ בוודאי יעזור לי ויציל אותי מהבושות הגדולות. קייטרינג נוסף עונה. הפעם אני מנסה לשאול, אולי יש להם לפחות חמישים מנות. הם כמובן עונים שאי אפשר, אבל אחרי כמה דקות הם מתקשרים אליי ואומרים: ”יש לנו מאתיים מנות בשבילכם, ותוך כמה דקות אנחנו אצלכם“.
איני שואל שאלות. הזמן קצר והמלאכה מרובה. הקייטרינג מגיע, האוכל מצוין לפי כל קנה מידה, ממש כסעודת שלמה בשעתו, והמוזמנים מגיעים אל המוכן, בלי להעלות על הדעת שהם סועדים עתה כמו עם ישראל במדבר, שירד להם מן מהשמים.
בסוף האירוע שאלתי את בעל הקייטרינג איך היו לו בשבילי מאתיים מנות, ומה פשר העניין שבתחילה אמר שאין לו, ואחר כך אמר שיש לו…
ענה לי בעל הקייטרינג: ”כשמישהו מזמין קייטרינג, אנחנו לוקחים ממנו את כל הפרטים במדויק: שם ומשפחה, טלפון בבית ופלאפון, וכמובן המקום שבו נערך האירוע. והנה, היום היה רשום ביומן ’משה – שבע ברכות‘. כזה מין רישום עלום. מי זה משה? איפה השבע ברכות? אני שואל את כל מי שנראה לי קשור לשורה הזאת ביומן, ואף אחד לא יודע לענות במה מדובר.
"אני מחליט להמר ולהכין מאתיים מנות, כי נראה לי פחות גרוע להיתקע עם האוכל, מאשר לתקוע מישהו שהזמין אנשים ואין לו מה להגיש להם. אנחנו עובדים ומכינים, ובשעה שבע בערב, השעה המקובלת שבה המזמין מתקשר ומבקש שאבוא, אף אחד לא מתקשר. אנחנו מחכים עוד קצת, ובסוף אין משה ואין שבע ברכות, אבל יש אותך עם הבר מצווה שלך. חיכיתי עוד קצת כדי להיות בטוח שאף אחד לא צריך את המנות האלה, ואחר כך התקשרתי אליך“.
זה ההסבר המפליא למאתיים המנות שחיכו לי. מדהים איך הקב“ה ניהל את הכול וסידר לנו את האירוע בצורה מדהימה כל כך. כאן יש טעות בתאריך, שם מכינים מנות בלי לדעת למי, והקב“ה מציל מהפסד ומושיע ושולח. עם הכנס בני לעול מצוות, הוא זכה לקבל גם שיעור באמונה!
(עלון 'השגחה פרטית | 142)