קשה לך לכוון בתפילה בבית הכנסת, האם עדיף להתפלל בבית ביחידות?

מה נחשב לתפילה בקול רם? │ ומדוע בראש השנה ויום הכיפורים מותר להתפלל את תפילת העמידה בקול רם?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ק"א סעיפים ב' – ד']  

תפילת שמונה עשרה בלחש

תפילת שמונה עשרה צריכה להיות בלחש, ואדם שהתפלל תפילת שמונה עשרה רק בליבו בלבד ולא הוציא את המילים מפיו, לא יצא ידי חובה, אבל אסור להוציא את המילים מפיו בקול רם, אלא רק בלחש, ולומדים זאת מתפילת חנה, שנאמר, 'רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע', ומוסיף המשנה ברורה, שאדם המתפלל שמונה עשרה בקול, הוא מקטני אמנה, דהיינו, מאמין קטן, כי אם הוא היה מאמין שהקב"ה שומע תפילות גם כאשר הם בלחש, אז מדוע הוא צועק, ומוסיף המשנה ברורה עוד, שזה דרך נביאי הבעל לצעוק בקול גדול לעבודה זרה שלהם, ומביא בשם הזוהר, שזה צריך להיות בכזה לחש שאפילו אוזניו לא ישמעו מה שהוא מוציא מפיו, ומביא שהשולחן ערוך והאחרונים סוברים לא כך, אלא צריך שישמיע לאוזניו אבל לא יותר מזה, ואם חבירו העומד לידו שומע את תפילתו, נחשב הדבר לתפילה בקול ואסור להתפלל כך, אלא אם כן מדובר באופן כזה, שאם הוא יתפלל בלחש הוא לא יכול לכוון בתפילתו, שאז מותר לו להתפלל בקול, וגם זה רק כאשר מתפלל ביחידות בינו לבין עצמו, אבל אדם המתפלל בציבור, גם באופן כזה שאם הוא יתפלל בלחש הוא לא יוכל לכוון בתפילה, בכל זאת לא יתפלל בקול, משום שזה גורם להפרעה לציבור, ולכן באופן כזה מביא הביאור הלכה צד, שילך ויתפלל בביתו, אבל אומר הביאור הלכה שלא כדאי לעשות כך, משום שאנשים יבואו לטעות לזלזל בתפילה בציבור, אם לא מי שהוא אדם גדול שכל מעשיו לשם שמים.

תפילה בקול רם בראש השנה ויום הכיפורים

בראש השנה ויום הכיפורים, מותר להתפלל בקול רם גם מי שמתפלל בציבור, והטעם מבאר המשנה ברורה, משום שבדרך כלל מצויים מחזורים לבני אדם, ואין חשש שיפריע לציבור בתפילתם, אבל יש בעיה אחרת, שהרי מי שמתפלל בקול רם, הרי זה מקטני אמנה, ומבואר במשנה ברורה, שגם פסוקי דזמרה אסור להתפלל בקול רם, ולכן אומר הרמ"א, שיזהרו שלא להגביה את קולם יותר מדאי.

תפילה בשאר לשונות

באופן עקרוני, התפילה צריכה להיות בלשון הקודש, אבל אדם שרוצה להתפלל בשאר לשונות, יכול להתפלל כך גם אם זה שלא בלשון הקודש, אבל יש חילוק, שאם הוא מתפלל בלשון הקודש, גם אם הוא לא מבין בכלל את מה שהוא מוציא מפיו, יצא ידי חובה, ואם מתפלל בשאר לשונות, רק באופן שהוא מבין היטב את אותה לשון, יוצא ידי חובת תפילה, ומוסיף משנה ברורה, שגם אדם המתפלל בשאר לשונות, זה רק אם זה דרך אקראי, אבל באופן קבוע אסור, וכל שכן שאסור להעמיד שליח ציבור שיתפלל בשאר לשונות, ואדם שיש בפניו שתי אפשרויות, או להתפלל בשאר לשונות ואז הוא יבין את מה שהוא מוציא מפיו, או להתפלל בלשון הקודש שאז לא יבין את מה שהוא מוציא מפיו, דן בזה הביאור הלכה ואומר, שבאופן כזה שהוא ירא שמים, והסיבה שהוא מתפלל בשאר לשונות זה כיוון שהוא רוצה לכוון בתפילה, מותר לו להתפלל גם בשאר לשונות, אבל בלאו הכי, כדאי להתפלל בלשון הקודש, שיש בה הרבה סודות וכוונות, וזו מעלה גדולה להתפלל בלשון הקודש, וגם הקב"ה דיבר עם הנביאים בלשון הקודש, וגם כאשר מותר להתפלל בשאר לשונות, זה רק בציבור, אבל תפילת יחיד, אסור, ומבאר המשנה ברורה שהטעם הוא, משום שכאשר אדם מתפלל בציבור, הקב"ה מאזין לתפילתו גם כאשר היא בשאר לשונות, אבל כאשר אדם מתפלל ביחידות, התפילה עוברת דרך מלאך, והמלאך מקבל את התפילה רק אם היא נאמרה בלשון הקודש.

תפילת יחיד בלשון הקודש

יש מי שאומר, שכל מה שאמרנו שתפילת יחיד יתפלל רק בלשון הקודש, זה רק כאשר אדם מתפלל תפילה אישית, אבל אם מתפלל נוסח רגיל של תפילה, גם אם הוא מתפלל אותה בינו לבין עצמו זה נקרא תפילת ציבור, משום שזה נוסח של הציבור, ואומר המשנה ברורה, שאדם שמתפלל ליד חולה, מכיוון ששכינה מראשותיו של חולה, אף על פי שמתפלל תפילת יחיד אישית, בכל זאת, כיוון שהקב"ה שם, זה עובר ישירות להקב"ה בלי מלאך, ויכול להתפלל גם בשאר לשונות, ויש מי שאומר, שאפילו תפילת יחיד אפשר להתפלל בשאר לשונות, אבל רק לא בלשון ארמי, שהמלאכים לא מקבלים לשון ארמי, ומה שאומרים 'יקום פורקן', זה בציבור, ובציבור אפשר אבל לא ביחיד, וזה מה שכתוב בסידורים שיחיד אינו אומר 'יקום פורקן'.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א