1 החיוב המיוחד לעסוק בתורה בשבתות
הטור או"ח סימן ר"צ מביא וז"ל: אמרה תורה לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, כשיכנסו לארץ ישראל זה רץ לכרמו וזה רץ לשדהו, ואני מה תהא על ידי? אומר, יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת שמו, שהם בטלים ממלאכתם ויכולים לעסוק בך. ומסיים הטור: על כן צריך שיקבעו מדרש ללימוד בשבת. וכן בילקוט שמעוני (פרשת ויקהל) וז"ל: רבותינו בעלי אגדה אומרים, מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה ויקהל אלא זאת בלבד, אמר הקב"ה, עשה לך קהילות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת, כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהילות בכל שבת ושבת ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר, כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני וכו'. הב"י מביא את דברי המדרש ומוסיף: מכאן סמכו בכל תפוצות הגולה להיקבץ בבתי כנסיות לקרוא מקרא ולדרוש בדברי אגדה אחרי סעודת שחרית.
2 מה שלומדים בשבת לא שוכחים מהר
כתב בספר 'שפת אמת' סוף פרשת כי תשא, דתורה שלומדין בשבת אין שוכחין במהרה, וכמו שרמזו זאת בזמר 'זכרו תורת משה עבדי במצוות שבת גרוסה', בתורה שגורסין בשבת אין שוכחין מהרה, כי יום שבתון אין לשכוח. וראוי לציין שבספר רמתים צופים על התנא דבי אליהו, פירש לשון התנא דבי אליהו (פ"א) 'שבת יעשה כולו תורה', שע"י לימוד תורה בשבת משפיע לכל השבוע שיוכל ללמוד בו תורה.
3 לימוד בשבת נחשב כמו תרי"ג פעמים לימוד בחול
מרן החפץ חיים זצוק"ל כתב שכל לימוד תורה בשבת נחשב כמו תרי"ג פעמים לימוד בחול, וכפי שמובא בס' לב אליהו ח"ב עמ' 38 ששמע זאת ממרן הח"ח, היות שאמרו חז"ל ששקולה שבת כנגד תרי"ג מצוות, ובפרט לפי הגר"א שכל אות בדברי תורה היא מצווה, הרי כשעושים זאת בשבת מכפילים כל אות ואות במספר שש מאות ושלש עשרה. א"כ כשאדם יושב ולומד בשבת הרי אין סוף למצוות שיכול להוסיף. הבן איש חי אף כתב בספרו (בן איש חי חלק ב' פרשת שמות) בשם המקובלים, דגדול הפועל הנעשה מעסק התורה ביום שבת אלף פעמים יותר מן הנעשה מעסק התורה של ימי החול.
4 יש סברות עמוקות שרק בשבת אפשר להבין
מובא בהקדמת הספר 'רבי שמעון ותורתו' בשם מרן החזו"א זצוק"ל שאמר, שיש סברות עמוקות בתורה שאי אפשר כמעט להבינם בימות החול, ורק בשבת קודש יכולים להבינם מכוח קדושת השבת. כעין זה מובא באבן עזרא (שמות כ' י"א) וז"ל: כי ד' קידש זה היום וזימנו לקבל הנפשות תוספת חכמה יותר מכל הימים. וכן באגרת השבת לבעל אבן עזרא נאמר: בכל יום ימצאו שערי תבונה, ביומי בשבת נפתחו מאה שערים. ומובא בס' באר משה להאדמו"ר מאוזרוב זצ"ל בפרשת יתרו בשם הקדמונים, עה"פ 'אם שמע תשמע בקול', ר"ת שבת, שאז יכולים לשמוע ולהבין את דבר ד'. ובמאירי (ביצה ט"ז ע"א וגיטין ע"ו ע"א ושבת קי"ח ע"א) כתב שעיקר הנשמה יתרה בשבת הוא כדי להגביר כח השכל של האדם לבל יתערב בלימודו שום ערבוב.
5 שבת היא עת רצון לקבלת התורה
הב"ח בסימן רצ"ב כתב ששבת הוא עת רצון לקבלת התורה. דהרי לדעת כולם תורה בשבת ניתנה, דהיה אז עת רצון כשנתנה להם, ומשום כך אומרים בתפילת מנחה 'ואני תפלתי לך ד' עת רצון', שהיום הוא עת רצון לקבלת התורה, שקורין בו עתה במנחה, והוא הגורם שתענני.
(ע"פ הרב אליקום דבורקס, מנהג ומקורו, יתד נאמן ויקהל תשע"א)