השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רכ"ז סעיף ג'
- ברכת הזיקים -
ראה ברק או שמע רעם ולא בירך מיד, עד מתי יכול לברך?
אדם שראה ברק ושמע רעם ולא בירך מיד, יכול לברך רק תוך כדי דיבור, וראיה מאדם שהיה בבית הכסא ושמע רעם או ראה ברק, אם יכול להזדרז ולצאת ולרחוץ ידיו ולברך תוכ"ד יברך, ואם לאו, לא יברך, ממילא שומעים מזה ששיעור הזמן לברך על רעם או ברק הוא תוכ"ד.
סימן רכ"ח סעיף א'
- ברכת ימים ונהרות, הרים וגבעות -
ביאור ברכת "עושה מעשה בראשית" | מה מברך על הים הגדול? | מה נקרא "הים הגדול"? | מה הדין כאשר בירך על הים הגדול עושה מעשה בראשית? | על איזה נהרות מברך? | על איזה הרים מברך? |
על ימים, נהרות, הרים, גבעות, ומדברות, אומר בא"ה אמ"ה עושה מעשה בראשית, ומבאר המ"ב, שכוונת הברכה היא שאנחנו יודעים ומכירים שהקב"ה ברא אותו מששת ימי בראשית ולא נגעה בו יד אדם, ואה"נ אותם מקומות ששינו בהם בני אדם את תוואי המים, לא מברכים עליהם.
מפני חשיבותו של הים הגדול, מברכים עליו ברכה מיוחדת, והיא, "עושה הים הגדול", ומביא המ"ב, שיש פוסקים שהעתיקו לשון עבר "שעשה את הים הגדול" ובבה"ל מביא, שאם בירך עליו עושה מעשה בראשית, יצא, וכמו ברכת שהכל שאם אמר שהכל על הכל יצא יד"ח.
הים הגדול הוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, כלומר, ים התיכון, והמ"ב מביא, שיש פוסקים שהכוונה היא לאוקיינוס, אבל על ים שלנו מברכים עושה מעשה בראשית.
המ"ב מסיף, שכל הברכות האלו מברך רק אם רואה אחת לל' יום.
סעיף ב'
לא על כל הנהרות מברך, אלא רק על ד' נהרות הכתובים בפסוק כמו חידקל ופרת, והמ"ב מביא, שזה לאו דווקא, אלא ה"ה כל הנהרות, אבל צריך ב' תנאים, נהר גדול ונהר שהוא מששת ימי בראשית.
סעיף ג'
מברך רק על הרים וגבעות משונים שניכרת בהם גבורת הבורא.