השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רכ"ט סעיף א'
- ברכת הקשת, וחמה בתקופתה -
נוסח ברכת הקשת | כוונת הברכה | מדוע לא כדאי לספר לחברו על ראיית הקשת? | מדוע לא יסתכל בה יותר מדאי? | מדוע מברכים על החמה? | מדוע צריך לברך מיד בבוקר? | עד מתי יכול לברך באותו יום? | מה הנהיג החת"ס לומר עוד בברכת החמה?
אדם שרואה את הקשת מברך "בא"ה אמ"ה זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו".
כוונת הברכה היא מבאר המ"ב:
"זוכר הברית נאמן בבריתו" - שהקב"ה כרת ברית שלא יביא עוד מבול לשחת הארץ, אע"פ שרבו הרשעים והיה מגיע להם להביא שוב מבול על הארץ בכ"א הקב"ה נאמן בבריתו.
"וקיים במאמרו" – גם הדיבור של הקב"ה לבד אפילו בלי ברית, זה מספיק שהקב"ה יהיה נאמן לדיבור שלו שיתקיים ולא יביא עוד מבול.
המ"ב מוסיף, שאין כדאי להגיד לחברו שיש קשת מטעם "מוציא דבה", ולא יסתכל בה יותר מפעם אחת, ומביא מהגמ' שהמסתכל בה ביותר, עיניו כהות.
סעיף ב'
הקב"ה תלה את החמה ברקיע, והיא עושה סיבוב של 28 שנים וכל 28 שנים היא מגיעה לאותה נקודה שבה הקב"ה תלה אותה בליל רביעי, ומשם מקיפה שוב את כדור הארץ, וכאשר מגיע אותו יום רביעי, מברכים עושה מעשה בראשית, ומהאי טעמא צריך לברך בבוקר מיד, כי אם מברכים אח"כ זה כבר לא אותו מקום שנתלתה בשעת ברייתה, ויברך עד ג' שעות, ובדיעבד עד חצות, ויברך ברוב עם.
החת"ס הנהיג נוסח מיוחד לברכת החמה, קודם אומרים "הללו את ה' מן השמים", ומברכים הברכה, ואומרים פיוט "קל אדון על כל המעשים" עד "חיות הקודש", ומזמור "השמים מספרים כבוד קל", "עלינו לשבח", וכן קדיש.