השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רמ"ג סעיף א'
- דין המשכיר שדה ומרחץ לאינו יהודי -
באיזה אופן מותר ליהודי לתת מרחץ לגוי שיעבוד בו בשבת? | האם מותר ליהודי לתת לגוי שדה או תנור לצורך עבודה בו בשבת?
יהודי שיש לו מרחץ בבעלותו, אסור לו להשכירו לגוי כדי שיעבוד בו הגוי בשבת, והטעם הוא, משום מראית עין, שמא האנשים יחשבו שלא הגוי מפעיל את המרחץ, אלא היהודי, והגוי הוא רק שליח שלו להפעיל את המרחץ בשבת, וממילא בעה"ב עובר גם על איסור "אמירה לעכו"ם" בכך שמצווה לגוי לעשות עבורו מלאכה בשבת, וכן עובר על איסור שכר שבת, שמשתכר ומרוויח בשבת.
מעיקר הדין, מותר אדם לתת את המרחץ שלו לגוי באריסות, דהיינו, הגוי מפעיל אותו, והם חולקים ברווחים, ובזה גם אם הגוי עובד בשבת במרחץ, אין זה בשביל הישראל, אלא בשביל עצמו כדי שישתכר מהמרחץ שהוא שכר, ואין בזה בעיה של "שכר שבת" כי זה בהבלעה לשנה, שהגוי יהיה אחראי להפעלתו, אבל כיוון שמרחץ לא עשוי לתת באריסות, אנשים לא יעלו בדעתם שהגוי עובד כאריס, אלא כשליח, וזה אסור וכדבארנו.
צ"ב, הרי הדרך היא להשכיר מרחץ, ומדוע יחשבו היהודים שזה של היהודי והגוי עובד כשליח, מדוע לא יאמרו שהישראל השכיר לו את זה, ובזה אין בעיה וזה יותר טוב מאריסות, כי שכירות היא שהגוי נותן לישראל קצבה ידועה, ובמשך הזמן זה של הגוי עצמו ויכול לעשות בו כרצונו ואפילו לא לעבוד, ואין זה עניינו של הישראל, ומדוע שלא יתלו בשכירות?
וי"ל שאין זה מדוייק, כי בשכירות יומית יש בעיה של "שכר שבת", לכן גם זה לא מהודר.
שדה שהדרך היא לתת באריסות, מותר לתת לגוי בשבת, כי יגידו שקיבל אותה מהישראל באריסות.
תנור דינו לאיסור כמרחץ, כי אין הדרך לתת אותו באריסות, ויאמרו שהגוי עובד בשביל הישראל.
רחיים דינם כשדה שאין בזה איסור.