מדוע אסור בפסח להשתמש במגרדת של חמץ? • האם מותר בפסח לאכול דבר שגירדו במגרדת חמץ? • ובאיזה אופן מותר להשתמש באותו סדין של המצות במשך כל זמן אפיית המצות? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תנ"א סעיף י"ח במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
נפה שמשתמשים בה לחמץ, אם אדם רוצה להשתמש בה בפסח, צריך לדקדק מאוד לנקות אותה מפתיתי החמץ הנדבקים בה, ומהחמץ שנדבק בה, ואח"כ ישפשף אותה במים, כי אם קודם ישפשף אותה במים ואח"כ מנקה אותה מהחמץ, יהיה קשה מאוד אח"כ לנקות אותה, ואין לה תקנה להשתמש בה בפסח לכ"ע.
אומר השו"ע, 'והוא הדין לכל שאר כלי הלישה שהשפשוף בהם עיקר גדול', ומבאר המ"ב כוונתו, שמלבד ההגעלה, צריך גם לשפשף אותם במים לנקות אותם משיירי החמץ שנדבק בהם, ועוד מביא המ"ב, שאולי מדובר באופן שלא השתמשו בכלי הלישה אלא לפעמים, שאז לא צריך להגעיל אותם מעיקר הדין.
אומר הרמ"א, נהגו שלא להשתמש בנפה של חמץ ואפילו ע"י הגעלה, כיוון שקשה מאוד לנקות את נקבי הנפה, אבל בדיעבד אם השתמשו בה ע"י שפשוף והגעלה, אפשר לסמוך על פסק השו"ע שזה בלבד מספיק, ואומר הרמ"א, שאין לשנות, ויקנה נפה חדשה לפסח, ואם אין לו לקנות, לא ישתמש בנפה, אלא ישתמש בקמח כמות שהוא בלי נפה, ואם יש בקמח חיטים, ואם ימצא אותם בפסח במצה מבושלת, זה יאסור, יש לסמוך לכתחילה להקל ע"י שפשוף והגעלה, כי הגעלה היא כמו חליטה במים רותחים, ואם א"א לנקותה ואין לו נפה, יאכל את המצות יבשים, ולא יבשל אותם, ולא ישים אותם ברוטב או בדבר לח.
עוד אומר הרמ"א, מגרדת שהשתמשו בה במשך השנה בחמץ, לא ישתמש בה בפסח, ומבאר המ"ב טעם הדבר, כיוון שלפעמים טוחנים בה חמץ, וא"א לנקות אותה היטב, כיוון שיש בה נקבים, ואולי נשאר פירור משהו בנקביה, ועוד מביא המ"ב, שלפעמים טוחנים בזה חריין, שזה דבר חריף, וחתכו את החריין בסכין חמץ, והחריין בלע את החמץ שיש בסכין, והוא מבליע את החמץ לתוך הרחיים, והרחיים בלועות מחמץ, ואם השתמש בהם בערב פסח, המאכל מותר כיוון שהוא בטל בשישים, אא"כ השתמשו בדבר חריף, שאז צריך לשער כנגד כל המגרדת, אבל בפסח עצמו המאכל נאסר, ובדיעבד אם השתמשו במגרדת בפסח עצמו למאכל של פסח, המאכל אסור.
סלים של חמץ, דהיינו, של נצרים שיש בהם הרבה נקבים, וא"א לנקות אותם, ממילא א"א להגעיל אותם לפסח, וסכינים ישנים (לאו דווקא ישנים) שהשתמש בהם בחמץ, ורוצה להשתמש בהם בפסח ע"י כיבוס, מותר, וצריך גם להתיר את כל התפירות שבהם, שמא בכפלים של התפירות מסתתר חמץ קודם הכיבוס, ולכן צריך לנקות ולכבס אותם, ומביא המ"ב, שצריך לגרור את החמץ שיש שם, ועוד אומר, הסדין שלשים עליו את המצות, צריך החלפה בין לישה ללישה, דהיינו, כל י"ח מיל, באופן שרוצה ללוש על אותם סדינים עצמם, או שצריך כיבוס גמור ולא יועיל הדחה לבד, אלא צריך לכבס, וכן לא מועיל להפוך את הסדינים לצד השני, ובדיעבד אם עשה את המצות על הסדין בלי כיבוס, אם זה תוך הפסח, בדיעבד יש לאסור, ואם הפך את הסדין או כיבסו, אפילו שלא התיר את התפירות, אין להחמיר בדיעבד.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א