סעודת ליל ש"ק מכונה "חקל תפוחין קדישין" (עי' זוה"ק ח"ב פח.) בחידושי הרי"ם מביא בשם המגיד מקוזניץ זי"ע, ש"האוכל תפוחים בליל שבת, מובטח לו שתהיה לו פרנסה בכל השבוע, ומסתמא גם משקה העשוי מתפוחים ולאו דווקא הפרי עצמו".
גם מצאנו בתוספות (שבת מח. תוד"ה דזיתים) שהמנהג (לפחות בצרפת) להטמין תפוחים בעש"ק לכבוד שבת, וכן בכה"ח (או"ח סי' רן סק"ז) מביא שאכילת תפוחים בשבת היא סגולה לפרנסה ושקול כנגד 'חקל תפוחין קדישין.
והרחיב בספר 'חיי בני ומזוני' בתוספות שבת: "תפוח הוא אתרוג (עי' שבת פח. תוד"ה פריו), ולחד מ"ד עץ הדעת אתרוג הוא (ב"ר פט"ו, ז), ואיתא בשער הכוונות דאדם הראשון דאכל לפני הזמן בערב שבת, אבל אם היה אוכלו בליל שבת בזמנו – לא היה נענש בקללת 'בזעת אפך תאכל לחם', וא"כ י"ל שזהו הטעם והמקור לכך.
עוד כתב שם רמז, ששורש הפרנסה יוצא מהפסוק (תהל' קמה, טז) 'פותח את ידך', ו'פותח' 'אותיות' 'תפוח', ושבת מקור היא הברכה והסעודה הראשונה בפרט".
(נחלתנו – ממעיינות הבעש"ט)