מעשה במרן הגאון הגדול רבי פנחס שרייבר, שאחד מילדיו שהיה חכם ובעל כישרון גדול, החל להתקשות בלימוד בשובו מן החיידר.
בפעם הראשונה – העמידו רבינו בקרן אורה ושינן איתו מחדש את הלימוד, אולם לא הייתה זו מעידה חד פעמית. אצל הילד הזה, נשנה הדבר וחזר על עצמו, פעם אחר פעם.
מה קרה???
הלא בשנים הקודמות, בכיתות הנמוכות יותר – שלט היטב בגמרא וידע את הנלמד על בוריו, מילא את ההורים בנחת ולא היה לו כל קושי. מה אירע פתאום?!
הגם שידע הילד להסביר את הגמרא ואף בשטף ובבהירות, אולם נטה להתבלבל בין הגדרות המושגים, לא דייק בהבנה ונראה כי קלט את העניין באופן שטחי ומוחו החריף מנסה למלא את החסר, בדרכו הוא…
פני הרב התכרכמו ובצער גדול ביקש לדעת את האמת, שמא איננו שותף בשיעור? אולי הוא 'חולם' בהקיץ או משתובב… הילד נבוך, אבל משיב לאבא את האמת: 'חלילה וחס, אני מקשיב לכל מה שהרבי אומר, אני מוכן לחזור על כל מה שאמר ישר והפוך ואני מבין הכול היטב… אבל זה מה שהוסבר בכיתה, כך הרבי לימד ועל כך אני חוזר'.
רבנו בחן אותו שוב ושוב, מכיוון כזה ואחר, ומצא כי הצדק עמו. מה שיודע – יודע הוא היטב, אלא שהידיעות מונחות אצלו על סמך דברים שנקלטו בצורה שאינה משביעה רצון, על דרך ההמעטה…
בזהירות וברגישות רבה, ערך רבנו בירור, וגילה כי 'מלמד' חדש בא לכיתה. כנראה אין הוא יודע להסביר את הגמרא בבהירות מספקת, והרי התוצאות בהתאם.
מה עושים???
שנה שלמה על הסף, אי אפשר להניח למצב הזה להתמשך במתכונת הנוכחית. כיתה שלמה ובה כמה עשרות ילדים שילמדו גמרא לא כראוי! הגיל הזה כה משמעותי ומכריע בהבנת הגמרא, כמאמר חז"ל 'הלא שבשתא כיוון דעל על' – אם הילדים יקלטו את הלימוד בצורה שגויה, השיבוש הזה עלול ללוות אותם לכל החיים. הדבר חייב שינוי מידי! השאלה איך עושים זאת, מבלי לפגוע באיש…
רבנו ניגש לפתור את הבעיה הרגישה והמורכבת הזו, במלוא כובד הראש והאחריות. הוא הניח לפניו את כל האפשרויות והדרכים, בזו אחר זו: הלא לגשת למלמד ולומר לו כי עליו לשפר את הסברו – מאן דכר שמיא! זו 'שפיכות דמים' כפשוטו ואסור לעשות זאת. האפשרות של תלונה אצל ההנהלה – עלולה לגרום לפיטוריו של המלמד על אתר… ומה עוד?! להורות לילד שלא להקשיב, וללמדו אחר כך את הנצרך – בלתי אפשרי, כי תלמיד שאיננו פעיל הוא מפריע ומזיק, אבל מצד שני – אם יקשיב להסבר מוטעה או לא הגון – עלול לצמוח עם הארץ, שכל ימיו יהיה מעוקם הבנה… חס וחלילה! החלפת המסגרת זו פעולה בלתי רצויה מבחינות שונות, וגם לשאר ילדי הכיתה – מי ידאג?!
רבנו לא נח ולא שקט והוטרד מכך ביותר. הוא לא מצא מנוח לנפשו, עד… עד שנמצא הפתרון הגאוני.
ניגש רבנו זצוק"ל אל המלמד וסיפר לו כי רגיל הוא בכל מיני קביעויות שונות, אחת מהן ב'אלו מציאות'. אשר על כן, מעוניין הוא ללמוד פרק זה בעיון, ולצורך כך מחפש הוא לעצמו חברותא מתאימה. 'נראה לי שאתם חברותא מתאימה מאד עבורי… שכן אתם עוסקים בכך ומלמדים עכשיו את הפרק ושולטים בו היטב' – אמר הרב במאור פנים.
הדברים נאמרו בנימה של הפצרה ובקשה, עד שהקנו למלמד תחושה של חשיבות, עיניו אורו… וכי מילתא זוטרא היא, שהגאון רבי פנחס שרייבר בכבודו ובעצמו, רוצה ללמוד עימו ב'חברותא'? הוא כמובן נענה להצעה על אתר והשיב בחיוב. כך נקבעה חברותא חדשה בכל שבוע, מדי מוצאי שבת בשבתו…
בכל מוצאי שבת הוקדשו מיטב השעות, ללבן את הסוגיות שילמדו בכיתה בשבוע הקרוב. רבנו השקיע בביאור כל פרט ופרט הדק היטב, ולא הניח פינה אפלה, עד שידע המלמד דברים על בורים, ויכול היה להעבירם הלאה… לתלמידיו שבחיידר…