עמוד היומי עם גישמאק – ברכות כ.
בעמוד היומי הנלמד היום (ברכות כ.) מפנה הגמ' זרקור קצרצר לנושא רחב אופק בספרי חז"ל, הפוסקים וספרי המחשבה – ענין היזק ה'עין הרע' שיכול להשפיע על האדם שלא לטובה, כשהגמ' מביאה בזה עובדה אחת בה לא חשש רבי יוחנן להיזק זה, בשל יחוסו לבית אבותיו!
וכך מספרת הגמ': רבי יוחנן היה רגיל לישב בשערי טבילה, באומרו: "כי סלקן בנות ישראל ואתיין מטבילה מסתכלן בי, ונהוי להו זרעא דשפירי כוותי". אמרו לו רבנן: "אינך חושש מעין הרע?" אמר להם רבי יוחנן: "אנא מזרעא דיוסף קא אתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא (- מזרעו של יוסף הצדיק אני, שלא שלטה בו עין הרע!)"
ומביאה הגמ' ג' מקורות והסברים לדבר זה:
א. "דכתיב: "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" – ואמר רבי אבהו: אל תקרי 'עלי עין', אלא 'עולי עין'".
ב. "רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא: "וידגו לרוב בקרב הארץ" – מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם – אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם!"
ג. "ואיבעית אימא: עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו – אין עין הרע שולטת בו!"
ווארט נאה מאוד וישוב מדרש תמוה מטו משם גאון עוזינו רבי חיים פלאג"י זי"ע
ווארט נאה מאוד וישוב מדרש תמוה מטו משם גאון עוזינו רבי חיים פלאג"י זי"ע שמביאו בשם "הרב החסיד הפרד"ס" בהקשר לזכותו של יוסף שלא תשלוט בו עין הרע (ומובא בזה עפ"י הספר 'שנים מקרא' לבעל 'טללי אורות').
כך כתוב במדרש (במדבר רבה יד, ו) בהקשר להקרבת קורבנות הנשיאים ע"י מנשה ואפרים, ב' שבטי ישאל שיצאו מזרע יוסף הצדיק: "אמר ר' עזריה: אמר לו הקב"ה ליוסף: אתה שמרת מצות "לא תנאף", שהיא שביעית בדברות… וגם שמרת מצות "לא תגנוב" שהיא שמינית בדברות… יבוא העת שאני פורעם לך, למחר כשיבואו הנשיאים להביא בחנוכת המזבח, יהיו נשיאי שני בניך, אחד מקריב ביום שביעי, והשני ביום שמיני, ואין שבט אחר מפסיק בין שני בניך, כשם שאתה לא הפסקת בין לא תנאף ללא תגנוב!"
והנה דברי המדרש צריכים ביאור, מה הקשר בין עמידתו של יוסף בניסיונות לבין השכר שקיבל כאשר שני בניו הקריבו זה אחר זה בלא הפסקה ביניהם?
כותב רבי חיים פלאג"י ישוב מפליא: "שמעתי מפי מורנו הרב החסיד הפרד"ס שפירש על פי דברי השו"ע או"ח (קמא, ו) שאין עולים שני אחים לתורה בזה אחר זה, כדי שלא תשלוט בהם עין הרע.
והנה אמרו רבותינו (ברכות כ.) שיוסף זכה שלא תשלוט בו ובזרעו עין הרע, בזכות עין שלא נהנתה מעבירה, וכן אמר רבי יוחנן "אנא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא". זהו שאמר המדרש שיוסף שעמד בניסיון ולא עבר עבירה לא שולטת עין הרע בזרעו, ולכן יכולים בניו להקריב בזה אחר זה ללא הפסק ביניהם!
ודברי פי חכם חן!
עין הרע = ארס בסביבה
ובגדר 'עין הרע' והיזקו, יכלה הנייר ועטו, ולא יכלו ההסברים לפשר היזקו, הלמאי הבטת עין מסוגלת להזיק כל כך עד שהפליגו חז"ל בגודל הזיקו בכמה מקומות באופן נורא. וכן אנו מוצאים במסורת גדולי הדורת: בספר 'שער השמים' מביא בשם האר"י הק' שהסתכלות העין אינו מורגש לבריות, מכל מקום הוא דבר שיש בו ממשות, ופועל הרבה בהסתכלות. וכן כותב היעב"ץ בפירושו למעמדות שעוצם ההבטה וההסתכלות גורם! המהר"ל כותב (תיבות עולם ח"ב, נתיב עין טוב) שיש כוח אישי שורף, והאדם מקבל היזק ממנו!
והסבר קצר נביא בזה, ומטו משם מרן המשגיח רבי ירוחם זצ"ל (דחו"מ ח"ב מ' ה') שמבאר כך: אדם רע כשהוא עובר כל המקום מתמלא רע, והוא מטיל ארס בכל הסביבה, וזה מביא ר"ל מות לעולם, דמציאות של רע הוא דבר מדבק, שאם יש לאדם שכן רע ודאי יתדבק הרע גם בו!
ונורא הוא למתבונן, ומחייב אותנו עד כמה עלינו לאמץ הסתכלות של 'עין טובה'!
חנוכת הבית לישיבת חכמי מלובלין – ביקר ותפארת
אכן כל החשש להזיקו של העין הרע הוא רק כשהדבר קשור לגשמיות ותנאיו, אכן כשהדבר מגיע לענייני רוחניות ותורה, הרי שמ'מעשה רב' המובא בזה נלמוד כיצד עלינו להתייחס לדבר.
וכך מסופר: היה זה בעת חנוכת הבית ל'ישיבת חכמי לובלין'. מרן הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל נסגר עם כ"ק האדמו"ר מטשורטקוב זצ"ל זמן רב בחדר סגור, לימים גילה רבי מאיר על מה דיברו שם. הרבי מטשורטקוב אמר לרבי מאיר כי ליבו מלא חששות מקיומו של מעמד מפואר כזה, ומהרעש והתכונה שבו, "הרי חז"ל אומרים כי לוחות ראשונות שניתנו בקולי קולות נשתברו מפני עין הרע ששלטה בהן כלום, אינך מתיירא מהמקרה של לוחות ראשונות?" שאל הרבי.
השיב רבי מאיר לרבו: "הלא הקב"ה ידע כי הקולי קולות עתידים להזיק ללוחות, ומדוע אם כן לא נתן אותם אכן בחשאי, אלא כיון ואותה תקופה שקודם למתן תורה היתה מלאה חושך, והעולם היה שרוי בעבודת אליליו, ידע הבורא יתברך כי רק מאורע שיתלוו אליו קולי קולות וסערה גדולה יזעזע את הלבבות ויגרום ל"אנכי ד' אלוקיך" שיקלט בלבבות השדופים! כדאי הדבר שישברו הלוחות, ובלבד ש'כל ברך לך תכרע וכל לבבות יראוך'.
סיים רבי מאיר: "עולם התורה מצוי בשפל המדריגה, קרנם של בני הישיבות מעולל בעפר, הגיע העת לזעזע את יהדות פולניה ולהוכיח בקול רעש גדול את מעמד התורה ויקר תפארת גדולתה, ולו יזיק עין הרע למפעל חיי, מוכן אני למסור את נפשי ובלבד שיתקדש שם תורתנו הקדושה במעמד הזה" כששמע הרבי כך ירד אל העם ויצא יחד עם תלמידו רבי מאיר לחנוכת הבית של ישיבת חכמי לובלין!