השבוע נלמד בגמרא על ברכת המינים, הברכה התשעה עשרה שבתפילת שמונה עשרה שהתווספה מאוחר יותר.
הגמרא אומרת (כח:) אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים? עמד שמואל הקטן ותקנה, לשנה אחרת שכחה
שמואל הקטן, מחבר ברכת המינים
שמונה עשרה ברכות תקנו חכמים לתפילת העמידה של שחרית מנחה וערבית שבששת ימי המעשה. מחמת צוק העיתים, עם התגברות מעשי הרשעה של צוררים ומלשינים מקרב האומה, נוצר צורך לחבר תפילה מיוחדת כדי להכניעם ולאבדם. או אז, נאמר בגמרתנו, "אמר להם רבן גמליאל לחכמים, כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים, עמד שמואל הקטן ותקנה". מיני אז, תפילת שמונה עשרה כוללת תשע עשרה ברכות, ובכל זאת היא מכונה "שמונה עשרה", שבשעה שתוקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה, היא כללה שמונה עשרה ברכות בלבד.
מדוע שמואל הקטן בלבד היה ראוי להוסיף ברכה לתפילת שמונה עשרה?
כינויו, שמואל הקטן, החריג בין שמות חכמי המשנה והגמרא, ניתן לו הן כדי לציין את ענוותנותו והן כדי לשבחו שהיה קטן אך במעט מדרגתו של הנביא שמואל (ירושלמי סוף סוטה). בעת פטירתו, הכריזו עליו משמים כי שמואל הקטן ראוי שתשרה עליו שכינה, אלא שדורו אינו ראוי לכך.
בתפילת שמונה עשרה גנוזים סדרי בראשית ופרקי המרכבה:
אלו התכונות שנדרשו כדי לתקן ברכה נוספת לתפילת שמונה עשרה. רבינו הגאון רבי חיים מוואלאז'ין זצ"ל כותב ("נפש החיים" שער ב' פ"י), כי אנשי כנסת הגדולה, שבעלי רוח הקודש היו ובעלי השגה בנבואה, גנזו במילות התפילה עניינים רמים, גבוהים ונישאים, את כל סדרי בראשית ואת פרקי המרכבה, "לזאת יסדו ותקנו מטבע ברכות והתפילות באלו התיבות דווקא, מאשר ראו והשיגו איזה דרך ישכון אורה של כל תיבה פרטית מהם אשר היא נצרכת מאד תיקון". לפיכך, שמואל הקטן בלבד, הוא שהיה ראוי להוסיף ברכה לתפילת שמונה עשרה (חידושי הגרי"ז).
שמואל א' ושמואל ב':
הגאון רבי יחיאל היילפרין זצ"ל, אב"ד מינסק, כותב בספר "סדר הדורות", כי שמואל הקטן תיקן את ברכת המינים לפי בקשתו של רבן גמליאל הזקן, והוא אשר התנבא בשעת פטירתו על הריגת רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל כהן גדול, ושניהם נהרגו יחדיו קודם החורבן [בסוגייתנו רבן גמליאל מוזכר כמי ששהה ביבנה, והכוונה לרבן גמליאל הזקן, שבאותה עת היה ביבנה].
ואילו היעב"ץ (הגהות מהריעב"ץ סנהדרין יא/א, וראה גם הגהות מלא הרועים בסוגייתנו) טוען, כי עיון מדוקדק באיזכורי שמואל הקטן בתלמוד מוכיח, כי שני חכמים שונים, שחיו בשתי תקופות שונות, נקראו שמואל הקטן!
לדעתו, שמואל הקטן שתיקן את ברכת "ולמלשינים" עשה זאת לפי בקשתו של רבן גמליאל דיבנה [כפשטות לשון הגמרא 'ביבנה'], שחי לאחר החורבן, ולא לפי בקשתו של רבן גמליאל הזקן, וממילא, שתי תקופות שונות הן, ושני שמואל הקטן היו.
(מאורות הדף היומי)