עמוד היומי עם גישמאק: כוס של ברכה
כתב היעב"ץ בהגהותיו לסידורו שערי שמים (לדף רצד), שאביו ה'חכם צבי' היה בוחר בכוס עגול של זכוכית בהיר ויפה לכוס של ברכה, ולא בגביע כסף וכוס זהב, אף שלא חסרו לו כלי שתיה של כסף מזוהבים וכלים מכלים שונים יקרים וחשובים. והיה נותן טעם לדבר על בחירתו זאת, משום שנאמר (משלי כג לא) 'אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכוס עינו' [ומכאן למדו (פסחים קח:) שצריך שיהיה מראה יין, דהיינו שיהיה יין אדום], ומוכח ששבח הוא ליהנות גם ממראיתו של היין, ו'טוב מראה עינים מהלך נפש' (קהלת ו ט). וכתב היעב"ץ עוד טעם לדבר, מאחר שמבואר בסוגייתנו שאחד מהדברים שנאמרו בכוס של ברכה הוא שנותן בו את עיניו, אם כן צריך שיהא נראה היין שהוא עיקר המכוון בכוס, שאין הכוונה להסתכל בכלי אלא במשקה שבתוכו. ועוד ירוויח בזה כי בכלי זכוכית יראה היטב כל דבר מאוס הצף או מרוטט ושוקע בתוכו מה שלא יראה וימצא בכוס של זהב.
ולענין כוסות של ליל הסדר, כתב בשו"ע (שם סי' תעב ס"ב) שיסדר שולחנו בכלים נאים, וכתב בנזירות שמשון (שם) שכלי זכוכית עדיפים על של זהב, על פי המבואר במדרש (אסתר רבה פ"ב פ"י) על הפסוק (אסתר א ז) 'והשקות בכלי זהב', השקיותיו של אותו רשע לא היו אלא בשל זהב, ר' פנחס בשם ר' יצחק אמר והלא נפשו של אדם חותה לשתות בשל זהב, אלא אלו כוסית דיוטיריטא של כלי זכוכית שרואין צל פניהם בהם יפין ויקירין ככלי זהב.
ובספר דרכי חיים (הנהגות אות פ) ובהגדת דברי חיים כתבו, שכן היה מנהג בעל הדברי חיים מצאנז, וכן הובא בהגדת הקהלות יעקב (עמ' קיז) בשם ארחות רבנו (ח"ב עמ' ס) שהקפיד מאד לשתות את ארבעת הכוסות בכוס זכוכית דווקא ולא בגביע של כסף [כמו שהיה מקדש בשבת ויו"ט], וראה עוד בהגדת הקהלות יעקב (שם בהערה 397) מה שכתב בזה. וראה עוד ב'ויגד משה' (עמ' מ-מב).
אמנם מה שכתב היעב"ץ שכוס של זכוכית מהודרת יותר כיון שיכולים לקיים בה הענין ליתן עיניו בכוס, ונקט בפשיטות שהכוונה היא למשקה שבכוס ולא לכוס עצמו, דבר זה תלוי במחלוקת הפוסקים. שכן כתב הרמ"א (שם סי' קפג ס"ד), שאין לוקחים לכוס של ברכה כוס שפיה צר, שקוראים גלוק קלא"ז, כיון שצריך ליתן עיניו בכוס, ואינו יכול לתת עיניו ביין כשפיו של הכוס צר. אך הט"ז (סק"ד) והמגן אברהם (סק"ז) הקשו עליו, שאין זו כוונת הגמרא, ומה שאמרו ונותן עיניו בו היינו בכוס ולא במה שבתוכו, שהרי הטעם הוא כדי שלא יסיח דעתו ממנו, וגם כשנותן עיניו בכוס עצמה אינו מסיח דעתו ממנה. ובמשנה ברורה (ס"ק יח) כתב שאין להקפיד בזה אם אינו יכול להשיג בקל כלי אחר. ומבואר שמה שנקט היעב"ץ בפשיטות שצריך לתת עיניו ביין שבכוס דווקא, דעת הרמ"א היא כן, אבל לדעת הט"ז והמגן אברהם אין צריך לתת עיניו ביין דווקא, ודי במה שנותן עיניו בכוס עצמה.
(מתיבתא – פניני הלכה)