כאשר ביקשו ממני מארגון 'דרשו' לפתוח בביתי שבעיר נתיבות נקודת חלוקה של חוברות 'העמוד היומי', כמובן ששמחתי על ההזדמנות הגדולה שנפלה בחלקי, והמתני לקראת הבאות, לחזות במשתתפי התוכנית החדשה, מי הם ומה טיבם. וכאן הגיעה ההפתעה הגדולה, המשתתפים הרבים שהגיעו הינם מכל גווני הקשת והגילאים: בחורי ישיבות קטנות שהעמיסו על עצמם בנוסף לחוק לימודם את ה'עמוד היומי', סיפר לי אחד מאותם בחורי חמד שבישיבה שלו אחד מהמגידי שיעור מוסר למעוניינים בכך, ורבים הם, שיעור בעמוד היומי בהפסקת הצהריים. וכן בחורי ישיבות גדולות ואברכי כולל שחלקם הכניסו את לימוד 'העמוד היומי' ללימוד בתוך ה'סדר' שהמשמעות היא לימוד בעיון ובעמקות גפ"ת עם הראשונים והאחרונים. קבוצה נוספת ומרגשת בין לומדי העמוד היומי היא תושבי נתיבות מ'עמך בית ישראל' שנפשם איוותה ללמוד את תורת ה'. 'אם יש לי אפשרות להתחיל ללמוד תלמוד בבלי – אני קופץ למים', שח לי אחד מתושבי העיר בעיניים נוצצות כשהוא מחזיק בידו את חוברת 'עיון העמוד'. כשהוא נוכח שהחוברת מכילה את הגמרא עם פירוש, שמחתו מרקיעה שחקים, 'חששתי שזה יהיה לי קשה מדי, אבל כעת שאני רואה את הפירוש הנפלא על הגמרא, אני יודע שכבר אין לי שום תירוצים, מתחילים ללמוד תלמוד בבלי'…
אחד ממבקשי החוברת השיח לפי תומו שהוא מקרית שמונה, 'ועד נתיבות הגעת בשביל לקחת חוברת'? – שאלתי בתדהמה. הוא חייך ומיד הסביר שהוא מהלוחמים בעזה בשבועות אלו, ומדי כמה זמן הם יוצאים למנוחה של כמה ימים באזור, ועבורי המנוחה הטובה ביותר, היא לימוד הגמרא… כמובן שגם בחזרתי לעזה אני לוקח את החוברת איתי, ובעתות פנאי אני יושב בתורה, הלא אמרו חז"ל 'תורה מגנא ומצלי' – כפשוטו ממש.