עמוד היומי עם גישמאק – ברכות נח:
בראש העמוד היומי אותו אנו לומדים היום (ברכות נח:) אנו מוצאים את דברי חז"ל שאמרו להלכה ולמעשה: "הרואה בתי ישראל בישובן אומר – ברוך מציב גבול אלמנה!"
ועל הברכה שמברכים על בתי ישראל ביישובן 'ברוך מציב גבול אלמנה' מבאר האבודרהם (פרק ברכות הראייה) בטעם הדבר בזה הלשון: "הרואה בתי ישראל ביישובן אפילו בארץ ישראל מברך 'בא"י מציב גבול אלמנה' על שם (משלי טו, כח) :"ויצב גבול אלמנה", פירוש: ברוך מעמידנו אפילו בשפלותינו, וכנסת ישראל היא היום כאלמנה שהלך בעלה למדינת הים ועתיד לחזור, ונוהגת אלמנות חיות, וזהו שאמר הכתוב (איכה א, א) "היתה כאלמנה" – לא אלמנה ממש!"
אכן ברש"י כאן מבואר: "ברוך מציב גבול אלמנה – כגון בישוב בית שני" – שדווקא בזמן בית שני בירכו ברכה זו, ואכן המבוכה בזה רבה כאשר הרי"ף (כאן. מביאו הב"י בשו"ע אורח חיים סימן רכד) מבואר שכוונת הגמרא באומרה "בתי ישראל" היינו בתי כנסיות שבישראל, שהרואה אותם מברך עליהם: ברוך מציב גבול אלמנה! וכן נקטו רבים.
השאלה התעוררה במיוחד לפני למעלה מעשור כשהשלטונות שיפצו את בית הכנסת 'החורבה' בעיר העתיקה בירושלים עיה"ק, וגמרוהו בשיכלולו כלול בהדרו, והמקום הוא בירושלים שלפנים מן החומות שהיה מקודש גם בזמן בית שני, א"כ אולי צריך לברך ברכת 'ברוך מציב גבול אלמנה'.
הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א: לברך בלא שם ומלכות!
כתב הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א בתשובתו לענין עיקר הדין: "יעוין בשו"ע או"ח (סימן רכ"ד סעיף י) וז"ל: "הרואה בתי ישראל ביישובן כגון בישוב בית שני אומר ברוך אתה ד' אלוקינו מלך העולם מציב גבול אלמנה". וכתב המשנ"ב וז"ל: והרי"ף פירש בתי ישראל בישובן היינו בתי כנסיות שמתפללין בתוכן, וכן נהגו העולם שאין מברכים על שערי בתים כי אם על בית כנסת כשרואה אותה ביופיה ובתיקונה. והביא המשנ"ב דברי הפמ"ג דבזמן הזה טוב לברך 'ברוך מציב גבול אלמנה' בלא שם ומלכות וביאר בשער הציון טעמו משום שחשש לדעת רש"י המובא בגמרא מס' ברכות (נ"ח:) שכתב על דברי הגמרא "הרואה בתי ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה" וכתב רש"י (ד"ה ברוך): "כגון בישוב בית שני". לכן בנדוננו נראה שיברך בלא שם ומלכות!"
וכן כתב הגאון רבי משה ברנדסדרפר שליט"א (היכל הוראה, חלק ג', הוראה כ') בזה הלשון: בס"ד ניסן תש"ע לפ"ק בבי מדרשא היכל הוראה ירושת"ו. נשאלתי מאחד מתושבי העיר בהעיר העתיקה פעיה"ק ירושלים ת"ו אשר דר סמוך ונראה לבית הכנסת חורבת רבי יהודה החסיד, שלאחרונה שוחזר ושופץ מחדש ע"י וועד תושבי שכונת הרובע היהודי שבעיר העתיקה. והיות שבחול המועד מגיעים הרבה אנשים לראות את החורבה ביופיה ובהדרה, והם שואלים אם צריכים לברך 'ברוך מציב גבול אלמנה' המובא בשו"ע (סימן רכד סעיף י) "הרואה בתי ישראל בישובן כגון בישוב בית שני אומר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם מציב גבול אלמנה".
והוריתי שיש לברך הברכה הנ"ל, אלא שיברכו בלי שם ומלכות. וכמו שצידד הפמ"ג (או"ח סימן רכד במשבצות) במחלוקת הפוסקים אם הברכה נתקנה דווקא בא"י או גם בחו"ל, וכן אם זה דווקא בחורבה שהיתה קיימת עוד מזמן בית שני או אף בזמן הזה, וחורבת רבי יהודה החסיד אינה מזמן בית שני אלא מזמן עלייתו של רבי יהודה החסיד בשנת תס"א. ומצדד הפמ"ג שיש לברך ברכה זו בלא שם ומלכות אפילו בישוב שבזמן הזה, ואין חילוק בין א"י לחו"ל!"
מרן הגרי"ש אלישיב לא בירך: אי אפשר לדעת מה יהיה מצב הרוחניות שם!
והשמועה אמרה אז שמרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בירך בבקרו בבית הכנסת הלזה ברכת 'ברוך מציב גבול אלמנה' בלא שם ומלכות.
אכן בספר 'מפי האיש' (חיברו נכדו הרה"ג ר' משה ישראלזון שליט"א) מזים את השמועה בספרו כך: "בחוה"מ פסח תש"ע כשנסע מרן הגרי"ש אלישיב בדרכו לכותל המערבי עבר דרך חורבת ר"י החסיד הנבנית מחדש, ונכנס וקרא שם פרקי תהלים. וכשחזר אמר: "זה בניין נהדר!" והוסיף: "הטעם בתחילה שאמרתי שאינני הולך, הוא משום שיש איסור ללכת לבית כנסת לראות יפיו (וכן נמצא בנימוקי יוסף מגילה כח:), אכן עכשיו לעבור דרך שם ולא להיכנס?!" ושאלוהו מדוע לא בירך מציב גבול אלמנה והשיב כי אי אפשר לדעת מה יהיה מצב הרוחניות שם!" הא לך שלא בירך כלל.
ברכת 'מציב גבול אלמנה' בבניית העיר 'מודיעין עילית'
ובקובץ 'רישא דגלותא' (דברי מספד על מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל) סיפר רב ביהכנ"ס 'החורבה' הגאון הגדול רבי שמחה הכהן קוק זצ"ל מה שבדידיה הוי עובדא: לאחר שקם ביהכנ"ס החורבה, ובסייעתא דשמיא נכנסתי אליו ושאלתי אם צריך לברך ברכת מציב גבול אלמנה.
והסיבה לשאלתי משום שלפני חמש עשרה שנה בערך חנכו את שכונת 'קרית ספר' בעיר 'מודיעין עילית' ביחד עם הכנסת ספר תורה, וזכיתי ללכת ליד מרן הגרי"ש אלישיב בהכנסת ספר תורה, ושאלתי אותו: "בונים כאן עיר של תורה, כולם בני תורה, הכל שמור וגדור, שבת, כשרות, טהרת המשפחה – מקום שיהיה ממנו נחת רוח להקב"ה, אז אולי שיברכו 'מציב גבול אלמנה' בשם ומלכות?" אמר לי מרן הגרי"ש זצ"ל: "תגיד בלי שם ומלכות!" שאלתי: "מדוע?" אמר לי הרב שההלכה היא שרק מקום שהיה בנוי מימי בית שני שנחרב ובונים אותו שוב, מברכים עליו מציב גבול אלמנה!"
אז שאלנו את ראש המועצה שם שיברר את הענין, שאלו את הקבלנים אם מצאו משהו מבית שני, ואמרו שלא מצאו, א"כ הדין לומר בלא שם ומלכות! אבל בבית כנסת החורבה שאלתי, הרי מקום שידוע שהיה מקודש מזמן בית שני, שהרי נמצא לפנים מן החומות, א"כ אולי לברך בשם ומלכות? אמר לי הרב: "נחכה אם ישאירו את המקום בקדושתו!"
אחרי שזכינו שברכתו של הרב נתקיימה והמקום הינו בקדושתו ברכנו בשם ומלכות את הברכה מציב גבול אלמנה!" כך מסיים הגאון רבי שמחה קוק זצ"ל.