עמוד היומי עם גישמאק – ברכות סב.
בעמוד היומי אותו אנו לומדים היום (ברכות סב.), אנו למדים מכמה עובדות שבהם עקבו אחר רבותינו ז"ל בכל פינה ופינה, כדי לדעת כיצד להתנהג, משום 'תורה היא וללמוד אני צריך!'
ומכאן אנו למדים עד כמה הדוגמא האישית של הורים ומורים קריטית היא למען הצלחת חינוך ילדינו, כדי שיוכלו להצביע באצבעם ולומר: תורה היא, וממנה אני למד!
החיקוי – יסוד גדול הוא!
ונרחיב עוד (ועיקרי הדברי מובאים בקונטרס 'ניב המורה', קפו): אחת המידות הטבועות באדם מלידתו הוא הרצון לחקות את אנשי סביבתו והתנהגותם, הרצון להיות כמו המבוגרים מושרש עמוק עמוק בנפש הילד. אם רק ימצא קשר נפשי והערכה להוריו ומחנכיו, יחקה הילד כל תנועה שלו, יתנהג כמוהו וישתוקק להידמות אליו.
וכך הם דברי הרמב"ם בהלכות דעות: "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו, ונוהג כאנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמד ממעשיהם!" הרמב"ם מדגיש שהחיקוי הוא מתכונותיו היסודיות של האדם, והסביבה משפיע עליו מרצונו ושלא מרצונו, כוח החיקוי הוא אחד הגורמים העיקריים להתפתחות הילד.
לא נותנים לילד שיעור בדיבור בדווקא, הילד מחקה את דיבור האם, בתחילה הוא מוציא מפיו קטעי הברות בלבד, אח"כ כשקולט מילים ברורות של 'אמא' ו'אבא', הוא מנסה להוציא אותן בשפתיו, עד שמתחיל לדבר. כך הוא התהליך גם בהרגלי אכילה, בהלבשה, בהליכה ובכל מעשיו, עד שיודע לחקות את כל ההתנהגות של בני משפחתו המקיפים אותו.
וכבמעשיו הגשמיים כך במעשי המצוות, ילד רואה אבא ואמא ואחים מברכים בטרם יכניסו אוכל לפה, גם הפעוט ממלמל לפני אכילתו והוא טרם יודע ברכה, כך היא הדרך הראשונית ג"כ במצות ציצית, בחבישת כיפה, בכיסוי הגוף, בנטילה לפני האוכל, הילד מחקה את מעשי המצוות ואת האוירה היהודית אשר בבית ואשר במשפחה.
הנה מצאנו איפוא מכשיר מועיל בעבודת החינוך – ישמש ההורה והמחנך דוגמא חיה לתלמידו, יופיעו ההורים והמחנכים כאישיות מושלמות לעיני הילדים, וכך במקום להטיף אודות מדות טובות, דבר בוודאי חשוב, ישתדלו ההורים והמחנכים להתנהג לעיני הילדים במידות תרומיות, ואזי יהיו בטוחים שהילדים יחפצו לחקות אותם ללכת בדרכי רבותיהם ומאוריהם.
צאו וראו בין שכניכם – משפחה אשר ההורים חדורי רוח תורה ומצוות ומתנהגים בחיי טוהר ושלימות לעיני ילדיהם, איך בית כזה משפיע על צאצאיהם, ואיך בית כזה משרה רוח קדושה וטהרה על ילדיו אפילו ללא הדרכה ישירה. האוירה השוררת במשפחה זו, הליכות הבית, הדיבור השקט והנימוסי, מעשי המצוות, הזהירות וההרחקה מעבירה, שמחת החג וקדושת השבת, כל אלה מטביעים רושם עמוק בנפשות הצאצאים הגדלים בחיק משפחה זו, כי הילדים משתוקקים מאד לחקות את דרכי ההורים!
מעשה אבות סימן לבנים
וכך בהרבה מקומות מלמדת אותנו התורה את לקחיה באמצעות הדגמה. ספר בראשית מעביר לפני עינינו את מעשי האבות בהרחבה, עד שנאמר 'מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי', התורה אינה מצוה אז הכנסת אורחים אלא מציירת עבורנו תיאור ארוך ומפורט כיצד אברהם אבינו, זקן נכבד ונשוא פנים, ובעידן של חולי וכאב מצטער על שנבצר ממנו לקיים מצוות הכנסת אורחים. תיאור מפורט כזה של מעשי חסד משפיע עלינו יותר מאשר לפקוד עלינו גמול חסד. וכך ג"כ מצינו בתורה הקדושה תיאור מפורט של מסירות נפש מצד אברהם אבינו ע"ה להצלת קרובו לוט. כיוצא בזה תפילת אברהם גם עבור הרשעים אנשי סדום. וכך בעוד מקומות.
זאת ועוד. ראיית זיו דיוקנו של האב יעקב אבינו נותנת כוח ליוסף במצרים הרחוקה מקדושה לעמוד בנסיון. כה גדולה היתה ההשפעה האישית של בחיר האבות על בניו, שהספיקה ראיית פניו גרידא להפרישו מעבירה!
דוגמא אישית אצל חז"ל
אמרו חז"ל גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה – תלמיד המשמש את רבו גדול לימודו פי כמה מתלמיד אשר שומע רק את שיעוריו של רבו, על ידי שימושו התלמיד נמצא תמיד בקירבת רבו ובמחיצתו, הוא רואה את התנהגותו בקודש, מקשיב לשיחת חולין שלו, הרי כל תנועה של רבו וכל ניד שפתיו לימוד הוא, עד כדי כך הדברים מגיעים שרבי עקיבא נכנס אחרי רבי יהושע לראות מעשי צניעות, שאלו בן עזאי איך העזת פנים ברבך ענה לו ר' עקיבא תורה היא וללמוד אני צריך. וכן בעוד מקומות.
אם כן: ידעו המחנכים וההורים כי הילדים לומדים מכל דיבוריהם, אם לטוב ואם למוטב. יראו המה דוגמא אישית נכונה, ובבודאי יתחנכו הילדים היטב!
למדנו איפוא כלל ברזל: נחנך את עצמינו, והשאר כבר יבוא לבד…