עמוד היומי עם גישמאק – שבת י.
היום אנו לומדים בעמוד היומי על שעות אכילת ארוחת בוקר – 'פת שחרית', וכך אומרת הגמרא: "תנו רבנן: שעה ראשונה מאכל לודים, שניה מאכל לסטים, שלישית מאכל יורשין, רביעית מאכל פועלים, חמישית מאכל כל אדם! איני? והאמר רב פפא רביעית זמן סעודה לכל אדם, אלא רביעית מאכל כל אדם, חמישית מאכל פועלים, ששית מאכל תלמידי חכמים, מכאן ואילך כזורק אבן לחמת! אמר אביי לא אמרן אלא דלא טעים מידי בצפרא אבל טעים מידי בצפרא לית לן בה!"
נביא בזה לקט קט מסגולת ומעלת פת שחרית, ראשית יש לציין לדברי הגמרא (ב"מ קז:) המפרטת י"ג מעלות שנאמרו בפת שחרית, ואלו הן: מצלת מן החמה, ומן הצינה, ומן הזיקין (היינו רוח. רש"י), והמזיקים, ומחכימת פתי, וזוכה בדין, ללמוד תורה, וללמד, דבריו נשמעים, ותלמודו מתקיים בידו, ואין בשרו מעלה הבל וכו', והורגת כינה שבבני מעיים. ויש אומרים אף מוציא את הקנאה ומכניס את האהבה!
"שואלים תחילה אם כבר אכל פת שחרית!"
גדולי הדור לדורותיהם נהגו להיזהר ולהזהיר מאוד על אכילת 'פת שחרית', וכך מסופר על הרה"ק רבי יחיאל מאיר מגוסטינין זי"ע שהיה רגיל להזהיר לחסידיו כשנפטרו ממנו לקחת שלום לחזור לביתם, היה רגיל לומר: היזהרו בפת שחרית שהרבה סגולות יפות נאמרו בו! וכן אשה, מאחר שאינה חייבת בתפילה, תאכל פת שחרית תיכף לאחר נטילת ידיים וקריאת שמע, ואיש בל יאחר תפילתו, ותיכף אחר התפילה יסעד את לבו בפת שחרית ויצליח דרכיו בצאתו לעסקיו ולמלאכתו איש איש בדרכיו היום יומיים!
וכן מסופר כשהתאונן לפניו איש אחד על מיחוש בעיניו ציווה עליו להקפיד מאוד בפת שחרית, וסיפר שהוא עצמו כשהיה אברך היה מענה את עצמו, ולכן מזהיר עתה את חסידיו על כך!
עוד מסופר על השמש בגוסטינין ששאל אורח אחד שבא בהשכמה מן הדרך האם כבר התפלל, גער בו רבי יחיאל מאיר ואמר: "יהודי שבא בהשכמה מן הדרך אין שואלים אותו אם כבר התפלל, אלא שואלים תחילה אם כבר אכל פת שחרית!"
רק אחר שאוכלים פת שחרית אז יכולים לומר התפללתי כבר
וכן מסופר על מרן הרה"ק בעל הקדושת ציון' מבאבוב זי"ע ששאל פעם בחור ששהה בביהמ"ד: "האם התפללת כבר?" והשיב: "הן!"
"האם אכלת כבר?" השיב הבחור: "עדיין לא אכלתי".
הפטיר אחריו הרבי: "אם כן עדיין לא גמרת להתפלל, כי רק אחר שאוכלים פת שחרית ומברכים ברכת המזון בכוונה כפי שצריך להיות, אז יכולים לומר התפללתי כבר, כי ברכת המזון של האכילה היא גמר תפילה!"
נורא למתבונן!
לאכול ארבעים יום פת שחרית
בספר סגולות הבעש"ט ותלמידיו (ח"ב כת"י) ערך 'פת שחרית' מובא שהרה"ק רבי אלעזר מנדל מלעלוב זי"ע היה מצווה לאנשים שבאו אליו בענייני רפואה וישועה והצלחה וכו' לאכול ארבעים יום פת שחרית ללא הפסק! ומסופר שפעם אחת הפסיק אחד כמה ימים קודם מפני שהרגיש כבר טוב, ולאחר זמן חזר לחולשה וציווהו שיתחיל מ' יום חדשים!
וכן הרה"ק בעל הברכת משה מלעלוב זי"ע ציווה לנהוג דבר זה גם על זיווג הגון ועוד ובפרט לחלושי המוח ל"ע היה אומר לאכול ארבעים יום רצופים פת שחרית בבוקר! ובשם זקנו הרה"ק רבי דוד צבי שלמה זיע"א אמר שעניין זה הוא בדוק ומנוסה [הובא בקובץ אור ישראל מאנסי חוברת כז עמ' קפז].
סיפור נפלא מביא הרב לוי פריינד מבורו פארק מח"ס 'סגולות הבעש"ט': שמעתי על הרה"צ רבי יעקב מרדכי בראנדוויין זצ"ל מירושלים עיה"ק שפעם ירו ביהודי אחד ונכנס הכדור בגופו, אך נשאר שלם, והיו צריכים להוציאו שלא יסתכן ח"ו, והרופאים לא הצליחו להוציאו, והורה לו הרה"צ הרב בראנדוויין זצ"ל שיאכל פת שחרית ארבעים יום, ואכן עשה כך למשך ארבעים יום ובסיומם יצא הכדור מגופו שלם!
ויהי לפלא!