עמוד היומי עם גישמאק: ובלבד שלא יקדים
מעשה באשה שהלכה לבקר את הוריה בערב שבת, היא יצאה מביתה מוקדם לפני פלג המנחה, והדליקה אז נר שבת. האם תצטרך להדליק כל ימיה נר נוסף כמבואר ברמ"א (סימן רסג ס"א), שהרי אי אפשר להדליק נר שבת לפני פלג המנחה, כמבואר בשו"ע (סימן רסג ס"ד) וכתב הביאור הלכה (שם ד"ה מבעוד) וז"ל: אם הדליק קודם פלג המנחה לצורך שבת אפילו אם קיבל עליו שבת מאותו זמן, אין הדלקתו מועילה כלום, אף דיעבד, וצריך לכבות ולחזור ולהדליק ולברך, עכ"ל, וא"כ שמא הוי כאילו לא הדליקה כלל. או שמא אין כאן מקום לקנס, מאחר והוי כטועה בדבר מצוה, שהרי היתה טרודה במצות כבוד אב ואם, ועשתה קצת מצוה, שסוף כל סוף בלי נר זה, היה בליל שבת חושך, וע"י הדלקה זו עשתה עונג שבת?
נאמר במסכת שבת דף ל ע"א שהמכבה את הנר בשביל שחולה שאין בו סכנה יישן, חייב חטאת. והקשה החתם סופר הרי לרפאות חולה שאין בו סכנה מצוה רבה היא (כמבואר בטור יו"ד סימן שלו), ואם כן ישראל ששגג וריפא חבירו בשבת, וכיבה נר בעבורו נחשב לטעה בדבר מצוה, ועשה מצוה ופטור מחטאת, יעו"ש.
ושמעתי ממו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהשיב על קושית החתם סופר שטועה בדבר מצוה, הפטור נובע בגלל שהיה "טרוד" (כמבואר ברש"י שבת דף קלז ע"א) וחולה שאין בו סכנה הזקוק לשינה, אין בזה כל כך טרדה, ולכן חייב חטאת, ומסתבר שלבקר הורים גם אין בו כל כך טרדה, ולפי זה לכאורה יש לקונסה.
ולמעשה שמעתי ממו"ח זצ"ל שאין לקונסה, שמאחר ובתוס' (שבת דף כה ע"ב ד"ה חובה) מבואר בתירוץ הראשון שאם היה נר דולק מבעוד יום לא צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו, וגם לא להדליק אחר. לכן אף שדעת רבנו תם (בתוס' שם) שאם היה הנר מודלק ועומד שצריך לכבות ולחזור ולהדליק, כדאמר ליה ההוא סבא ובלבד שלא יקדים ובלבד שלא יאחר, עכ"ל ואנו מחמירים כמותו כמבואר בביאור הלכה (סימן רסג ס"ד ד"ה מבעוד, כנ"ל), בכל זאת מי שבדיעבד נהג כתירוץ הראשון אינו בר קנס.
אולם אם היה שם שכן שהיה לו מפתח של הדירה, מן היושר שיכנס לתוכה וידליק בזמן, עוד נר, מדין זכיה, כי אשה זו חטאה בכפלים, היא גם בירכה ברכה לבטלה, וגם לא קיימה מצות הדלקת הנר. ואת מצות הדלקת הנר היה אפשר מדין זכיה להדליק עבורה, ואז לא היה מקום לקונסה בגלל שבפועל הודלק הנר של שבת בביתה, וצ"ע.
ויעוין בספר מלכים אמניך (פ"ג הערה ה) מעשה באשה ששכחה להדליק נר שבת, אולם הפעילה לפני כן שעון שבת, והוא הפעיל מעצמו את התאורה לכבוד שבת, והבאנו שם שיתכן שאין לקונסה שהרי למעשה האשה עשתה הכנה לכבוד שבת, ואף במציאות בגללה היה אור לכבוד שבת.
(ע"פ חשוקי חמד)